באר משה רנג

בקידושי אישות ומבואר דמהני גם בשוטה ע"פ ב"ד בינם לבין, אחרים ואפי' אי נימא כמעיקרא היה שוטה גמור דלמא עכ"פ אח"כ בעת שסדרו הגט שהיה משיב כהוגן ונראה להם כחלים היה בעת חלימתו דמהני אע"פ שאינו שפוי לגמרי כמש"ל וכיון דאיכא כמה ספיקות אף דהוי במקום חזקת א"א הא כתב הפני יהושע בקונטרס אחרון לכתובות אות מ"ו דדעת גדולי הספרדים בתשובותיהם להתיר ס"ס אפי' במקום חזקת א"א יעו' ב"ש (סי' יז ס"ק פד) ובפרט בכמה ספיקות הא לדעת הש"כ דיני ס"ס אות כח בשלשה ספיקות מהני אף בחזקת איסור דספק הראשון מגרע החזקה וגם הא יש לנו ספיקי דדינא והא כתב המשנה למלך פ"ב מהלכות טומאת צרעת ה"א דספיקא דדינא מהני במקום חזקה דבשביל חזקה לא ישתנה הדין והבאתי ראיה לזה בספרי מנ"מ שם מהירושלמי גיטין ויעו' ג"כ מ"ש בחבורי לשד השמן הלכות ממרים פ"א ה"ה ושפיר היו יכולים להתיר אף לכתחלה לסדר הגט ואף דאין עושין ספיקות בידים מ"מ הא כתב הפסקי מהרא"י הו"ד ברמ"א אה"ע (סי' קסט) דכל דבר שאין לו תקנה הוי כדיעבד יעו"ש ע"כ אף דלפמש"ל אות ב' רצוני היה שלא לסמוך על דעתי בענין זה וכעין שכתב החת"ס סו"ס פ' בכל זאת הרי כבר הראיתי לדעת בעה"י כל צדדי ההיתר ובפרט שכבר זה כ"ב שנים סמכתי בכעין זה להקל במקום עיגון וכמ"ש בספרי מנ"מ שם יעו' ג"כ בדב"ח להגאון הצדיק מצאנז ח"ב אה"ע (סי' עה) שהביא שראה ממורו הגאון בעל ים התלמוד שהקיל לסדר גט לאיש כזה יעו"ש א"כ יש לנו עמוד גדול לסמוך להתיר להאשה שפרה בת ר' שמואל דוד לאסק שתנשא לאיש כשתשיג רשיון מטעה"מ אבל מהראוי להראות תשו' גם לידידי הגאון הגדול האבד"ק לאדז מהרא"ח שליט"א שיסכים ג"כ להקל בזה

והנני מסכים ג"כ להתירה מבבלי העיגון והאל הטוב יאיר עינינו בתורתו להורות כהלכה

משה נחום ירושלימסקי האבד"ק אסטראלענקא והגליל

סימן יט

תשובה

לכבוד ידידי הרב החו"ב וו"ח זית רענן מו"ה קלמן בר' יוסף חיים המו"צ כמעדוועדיווקא בענין עירוב ובדין נפילה שהלכה וצולעת ויש מכה ברגל לתלות

מכתבו השגתי ואני עמוס הטרדות ובכ"ז באתי להשיבו בקצרה בעה"י ע"ד שאלתו כי הבהמ"ד הוקף בגדר שיש בו פתחים הרבה ובשני פתחים לא עשו דלתים גם לא צורת הפתח ורבים בוקעים בהם בודאי יפה כתב רו"מ דצריך תיקון צוה"פ ע"פ דברי הש"ע (סי' שסג סעיף כז) דחצר שארכו יחר על רחבו דינו כמבוי וכו' וכן הוא שיטת הרמב"ם פי"ז מה"ש ה"ח והרשב"א וא"כ הא בש"ע (סי' שסה ס"ב) מבואר גבי מבוי דאם רבים בוקעים בו אפי' לא נפרץ רק ד"ט צריך לתקנו לכן נראה לו דגם בזה דין חצר שארכו יותר על רחבו כמבוי הוא וצריך תיקון בודאי דבריו ברורים להלכה ואין צריך לומר כן מסברא דכן כתב להדיא אבי זקני הט"ז שם (סי' שסה ס"ק ג) והך חצר היינו מרובע דאלו ארכו יותר על רחבו הוי כמבוי כמ"ש א שסג) ואף דהיה מקום להסתפק דבסי' שסג רק לקולא אמרו בחצר כזה דדינו כמבוי אבל לא לחומרא וכמו שנסתפק בזה הפרמ"ג שם אבל גם הוא לא מלאו לבו להקל וסיים בצ"ע ואין ספיקו של הפרמ"ג מוציא מידי ודאי של הט"ז דמשוי חצר כזה כמבוי גם לחומרא ולפע"ד אפי' לפי ספיקו של הפרמ"ג נראה פשוט דצריך תיקון כיון דגם בחצר גמור מרובע יש מחמירין וכמו שהאריך בזה הגאון אבן העוזר שם ויש בזה לטייל בארוכה ואכמ"ל א"כ בנ"ד הוי ס"ס לחומרא וגם נראה יותר לומר כמ"ש כת"ר דבזה כ"ע מודים ויפה דבר דכיון שיש מחמירין בחצר סתמא א"כ בחצר כזה י"ל דכ"ע מודים כמו שמצינו בכמה מקומות דלמעט בפלוגתא עדיף (יעו' בב"י יו"ד (סי' קצד) ד"ה ומאימתי ואה"ע (סי' קכא) ד"ה היה בריא ובש"כ חו"מ (סי' כה ס"ק יד אות יד וסי' פא ס"ק נו) ובשו"ת באר שבע (סי' כ) ובמ"ש בס' מנ"מ אה"ע (סי' ד) וברכת משה (סי' ג אות ב) ואכמ"ל וכן יש להעיר מדברי הראב"ד פ"א מה"ג הי"ד שכ' אפשר לדשמואל כו' דכונתו ג"כ כמ"ש בחבורי דהיכא שלא מצינו להדיא פלוגתא רחוקה כזו אמרינן מסברא דלא נשוי פלוגתא רחוקה דלמעט בפלוגתא עדיף) עכ"פ פשוט לפע"ד דצריך תיקון כדעת א"ז הט"ז וחלילה לטלטל בלא תיקון וה' יכפר על שגגתם שטלטלו עד עתה

וע"ד השאלה השניה בשור שנפל לבור ושהה כמה ימים ואח"כ הלך והיה צולע על רגל א' ומצא ברגל זה על עובי הבשר מבחוץ לקוחא שהיו יכולים לתלות דמשו"ה היה צולע יפה הורה להקל במקום הפ"מ כדעת הגאון השיב משה חיו"ד (סי' לא) וכ"כ ידי"נ הגאון המפורסם האבד"ק ברעזאן בספרו דעת תורה (סי' נח ס"ק טז וכג) (שנדפס מחדש ממש) להקל בכג"ז וכח"ר כיון בכל סברותיו למ"ש שם ודעתו דעת תורה היא

ידידו הדו"ש משה נחום ירושלימסקי חופ"ק

סימן כ

תשובה קצרה

לכבוד הרב המופלג וו"ח מו"ה ברוך בן ציון הארצמאן בפעדיוואר פלך חארסאן בענין קדושת בכור

בדבר שאלתו שא' מסר בהמה מבכרת לא"י שבועיים קודם ללידתה והתנה כי שכר הטיפול יקח לו הולד שתלד הן זכר הן נקבה וילדה זכר מה דינו, הנה הדבר פשוט דחלילה להקל בזה דאף דהרמ"א סו"ס ש"כ הביא צד קולא מהפסקי מהרא"י הרואה דבריו שם (סי' קל יבין ויראה דלא סמך ע"ז לחודא רק משום דהיה לו עוד צדדין להתיר וכמ"ש הדג"מ שם ס"ו ובשו"ת נוב"י מה"ת (סי' קצא) ומ"ש שם (בסי' קצב) לצרף בהוכר העובר דעת הרמב"ם (פ"ז מה"א הט"ז) הנה מלבד דגם הוא כתב שם דהיה מתיישב אם לסמוך ע"ז ורק משום שכבר הורה א' להתיר צדד בזה יעו"ש לפלא על הנוב"י דאיך דחק עצמו לומר שם דהמהרא"י מיירי בלא הוכר העובר דהא פשטות לשון הפסקי מהרא"י שם שכתב וכש"כ נ"ד דכבר היו העזים מעוברות כו' מבואר יותר דהוכר עוברם ועכ"ז לא צירף דעת הרמב"ם (ולא כתב רק שאר צדדין להיתר שם) דבאמת רוב הפוסקים לא חילקו בין הוכר עוברה וגם לדעת הרמב"ם הא כתב הב"ש באה"ע (סי' מ ס"ק יב)