באר משה רמד

דמתירין לו לישא אחרת דאין כח ביד האשה לעגנו לעולם והטיבו אשר דיברו כי יש מקום לומר דגם הרשב"א ומהרי"ק שהחמירו ולא חלקו בין תויב"ח לאחר יב"ח מיירי באופן שהיא חציית לקבל גט רק לדור עמו אינה רוצית או שיש לו אופן לגרשה בע"כ בכה"ג לא התירו לישא אשה על אשתו כיון שלא יהיה מעוגן משא"כ היכא שהאשה אינה רוצת לדור ולא לקבל גט אפשר דכ"ע מודים דיש להתיר לו לישא אחרת [יעו' במהרי"ק סוף שורש ס"ג דעיקר החומרא משום שהדור פרוץ ואם יותר במורדת יבא להתיר בשאין מורדת ויעו' במה שסיים שם (לענין פשטו לו את הרגל) ואם יסכימו טובי העיר כו' דמאחר שיעשה הדבר ע"פ ראשי הקהל לא יבא כ"כ לידי קלות ראש יעו"ש דאם בכג"ז כתב שם שהם יעיינו בדבר להתיר לו לישא אחרת מכש"כ במה דנעשה ע"פ ב"ד בצירוף ק"ר ויעו' ג"כ בב"ש שם (סי' עז ס"ק כ) שכתב ג"כ דכל מה שיצא לפני הב"ד או טובי העיר לא חיישינן יעו"ש ובש"ס יבמות (כב א) ערוה לכל מסורה עדות לב"ד מסורה ויעו' תוס' פסחים (יג ע"א) ד"ה מאי לאו וש"ס שם (יב ע"ב) עדות לזריזים מסורה ובירושלמי דב"מ פ"ג ה"ד ואכמ"ל ויעו' ג"כ במרדכי פ' אע"פ (סי' קפו) במ"ש בשם הראבי"ה בענין זה אחרי אשר ראינו בה פלוגתא דרבוותא חכמי הדור יתנו לב לפי הענין להעמיד דבר על אופניו שלא תצאנה בנות ישראל לתרבות רעה יעו"ש ויעו' ג"כ במהרי"ק שורש ק"א במ"ש בשם הרשב"א שלא עשה הצדיק תקנה אלא מפני הפריצים וכו' ושלא יהיה סתירה למ"ש בשורש ס"ג נראה לכאורה דהחילוק הוא נ"ל ודו"ק] והדברים פשוטים שלא לעשות פלוגתא רחוקה בכדי וכמו שמצינו בכמה מקומות דלמעט בפלוגתא עדיף וכתבתי מזה ג"כ בכמה תשו' ע"פ דברי הב"י יו"ד (סי' קצד) וב"י אה"ע (סי' קכא) ובש"כ חושן משפט (סי' כה ס"ק יד אות י"ד ובסי' פא ס"ק נו) ובתשו' באר שבע (סי' כ) ואכמ"ל ועוד מצד שהיא מסרבת לשמוע ד"ת ג"כ יפה כתבו כבוד תורתם דמשו"ה ג"כ יש צד היתר דאף דבחת"ס חאה"ע ח"א (סו"ס א) כתב בתוך דבריו אע"פ שבאשה דעלמא המסרבת לא נאמר כן שמפני כן נתיר לבעלה לישא אחרת וכו' יעו"ש מ"מ הא הגאון דברי חיים אה"ע ח"א (סי' נא) כתב להדיא דמה שעוברת על צווי הב"ד ומונעת בעלה מפ"ו מקרית עוברת על דת (ובנ"ד הא בלא"ה עוברת על דת במה שהולכת ראשה פרוע בשוק כמבואר בש"ע אה"ע (סי' קטו סד יעו"ש בט"ז ס"ק ה וב"ש ס"ק ט ובשו"ת שאילת יעבץ ח"א סי' ט) ובצירוף דיש לה דין מורדת דמסתימת דברי הרמ"א והחמ"ח והב"ש שם (סי' עז) נראה דא"צ כלל היתר ק"ר יעו' ג"כ בשו"ת נוב"י מה"ת (סו"ס קנא) וכ"כ להדיא הגאון רעק"א בתשובותיו מה"ת (סי' פב) משום דבכה"ג לא תיקן ר"ג כלום ושכ"כ בשו"ת מהרשד"ם חאה"ע (סי' קכ) (יעו' בשו"ת שב יעקב חאה"ע לסי' א') ובנוב"י מה"ק חאה"ע (סי' א) במה שחלק על הש"י ויעו' בתשו' מיימוני לס' נשים (סי' כה) ובהגהת מרדכי דיבמות (סי' קיב קכא קכב) ובהגמ"ר דכתובות סי' קצו ודו"ק) אכן להלכה יפה כתבו כבוד תורתם להצריך היתר ק"ר וכדנראה מדברי המהר"מ פאדאוואה (סי' יג) דהיתר חר"ג אפילו בפשעה היא אין להתיר בלא ק"ר (יעו' ג"כ בחמ"ח סי' קיט ס"ק ז וב"ש שם ס"ק ח' וסימן א ס"ק כג) וכ"כ בשו"ת בית שלמה חאה"ע (סי' פו) דלהתיר לישא אחרת בכל ענין אינו יכול רק ע"פ היתר מק"ר וכדנראה מדקדוק לשון הרמ"א דלענין לישא אחרת כתב מתירין לו דהיינו ע"פ היתר מקיר יעו"ש והנה לענין השלשת הכתובה יפה כתבו כת"ר דכיון דאינה רוצת לבא לפני ב"ד לא מפקחינן כלל לטובתה וכמו שכתב הנוב"י מה"פ חאה"ע (סי' קב) דכל שמסרבת לקבל גט אין לה עליו שום תביעה מחמת הכתובה יעו"ש אמת דבספרי ברכת משה קוה"ת (סי' ל אות ו) בנדון אשה שעסקה בזיופים ונשלחה לארץ גזירה שהבאתי ג"כ דברי הנוב"י אלו שכתב דהדבר מפורש בריב"ש סי' צא (ויעו' ג"כ ברדב"ז ח"א סי' תמה) כתבתי ע"ז למעשה כיון דבתשו' מהר"מ פדאוואה (סי' יג) כתב דאף כשיש טעם מבורר להתיר צריך מאה רבנים כמבואר בעיקר התקנה יעו"ש א"כ כיון דבעיקר התקנה מבואר השלשת הכתובה איך נעשה מעשה להתיר בלא זה כמ"ש הצמח צדק (סי' סז) דדלמא כך היה מקובל הכל בו שמתחלה נעשה החי על אופן זה שלא להתיר אפי' כשיראו טעם מבורר אם לא בהשלשת הכתובה יעו"ש בספרי ברכת משה מ"מ בנ"ד הא הוית מורדת יותר מיב"ח שאבדה כתובתה כמבואר בש"ס וש"ע בודאי יפה כתבו שאינו מעכב השלשת הכתובה בנ"ד זולת השלשת הג"פ יעשו כמבואר בתקנה ויעו' בשו"מ מה"ק ח"א (סי' קיג וסי' קיז) ומה"ג ח"א (סי' יט) ואכמ"ל דבקונטרסם הנחמד עמדו בכל הדברים השייכים להלכה זו ולא באתי אלא למלאות רצון יראי ד' להיות נמנה ג"כ לדבר מצוה מטעמים המבוארים לעיל ומשום מצוה דפו"ר שלא קיים עדיין דכמה גדולי הפוסקים הסכימו דלא גזר ר"ג במו מצוה יעו' ג"כ ברדב"ז ח"א (סי' קכו וסי' תנח) ובפרט במקום הרהורי עבירה דחמור טפי וכמו שכתב הנוב"י מה"ת חאה"ע (סי' ו) דאפילו להפוסקים שרגמ"ה גזר אף במקום מצוה (הגהת מרדכי ונומ"י) היינו בביטול פ"ו אבל במקום כשלון עבירה לא גזר יעו"ש והארכתי בפרט זה בספרי ברכת משה שם (סי' ל אות א"ב) ואכמ"ל סוף דבר הנני מסכים לדבריהם אשר הן הן דברי תורה כי אחרי שישיג מ' יעקב בר' מאיר כ"ץ מקהלתם רשיון ע"פ חקי המדינה מותר לו לישא אשה אחרת בהסכם ק"ר

ידידם הדו"ש באה"ר וא"ע ושלום כל נושאי דגל התורה הקטן משה נחום ירושלימסקי החופ"ק כעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל

סימן טז

בענין אשה מבושה וע"י דרכיה המכוערים נמאסה על בעלה ואינו רוצה לדור אתה והיא אינה מרוצת לקבל ג"פ ששלח אלי כ"ק הרב הגאון עיר וקדיש מאוה"ג וכו' ר' מרדכי דוב שליט"א מהארניסטאפאליא תכריך כתבים מגאוני הדור ארזי הלבנון שנתווכחו בענין זה וברוב צדקתו שיחיה לאיו"ש דרש ממני להזדקק לזה וזה לשון מכתבו הטהור

בעה"י פה הארנאסטאפאליא שלום וברכה לכבוד ידידי הרב הגאון המפורסם נודע בשערים לשם ולתהלה בחבוריו היקרים ידיו רב לו בפלפול וסברא ה"ר משה נחום שליט"א ירושלימסקי הגאבד"ק אסטראלענקא הנני שולח לכבודו הרמה. את תכריך הכתבים אשר נשלחו אלי מחוץ למדינה והנני מבקש את כבוד הדרת גאונו לעיין בזה ולשלוח לי בהקדם חות דעתו הרמה ויען כי אנכי אין בידי להתערב בזה ולצרף דעתי וכו' לזאת מבקש אנכי את כת"ר לצרף גם את דעתו אולי ביכולתו למצוא להמעוגן היתר להוציאו מכבלי העיגון ולהוציא מצרה נפשו כי הרחמנות מאד גברה על הנפש היקר הזה להוציאו ממצוקתו ומובטחני בכהדר"ג שיקיים את בקשתי וישלח לי