באר משה רמג

ומעיקרא כ"ז שלא נתחזקה בפנינו לבריאה ושלימה יעו' ג"כ תוס' כתובות כ' סוד"ה ואוקי ותוס' יבמות (לא ע"ב) ד"ה וארעא (ובמ"ש בחבורי מנחת משה חאה"ע (סי' ח אות ד) ובס' ברכת משה קוה"ת סי' ז אות ב) ויש בזה ת"ל לפלפל לסתור ולבנות לא העת האסף פה דעכ"פ לדינא פשוט כמ"ש כת"ר דיש לה דין נשתטית להתירו מכבלי העיגון ע"י היתר ק"ר אם ישיג רשיון מהממשלה וכמ"ש ג"כ הרב פת"ש (סי' א ס"ק טז) בשם תשו' הגאון מהר"א טיקטין זצ"ל דבענין זה ודאי יש לסמוך, על הרמב"ם והכל לפי ראות עיני הב"ד

[ד] וכן בענין השלשת הכתובה אף דהצ"צ (סי' סז) כתב להחמיר דדלמא כך היה מקובל הכל בו שלא להתיר רק בהשלשה והוא מצא עצה למכור הכתובה בטובת הנאה אך אם אין ידו משגת לכל זה שפיר כתב רו"מ דלא יהיה מעוגן עבור זה ויש עמוד גדול לסמוך על הצ"צ החדש וכ"כ בשו"ת רת"כ אה"ע (סי' ג) (ויעו' ג"כ בדברי חיים ח"ב (סי' מד) ובשו"ת שו"מ מה"ק ח"א (סי' יב וקט"ז) וח"ב סי' קס"ה וח"ג סי' יב) והשבתי כן למעשה לש"ב הגאון אבד"ק סעראצק (נדפס מעתה בברכת משה קוה"ת סי' לט) וכעת נלפע"ד להוסיף קצת נופך בזה דחלילה לנו לעגן אותו אם אין ידו משגת כלל לכתובתה דלכאורה יש מקום לומר דהטעם מה שתקנו להשליש הכתובה הוא פ"פ דברי הש"ס יבמות (סה) דר' אמי ס"ל כל הנושא אשה על אשה יוציא ויתן כתובה ורבא ס"ל נושא אדם כמה נשים כו' והכי הלכתא ומדברי המרדכי שם נראה דבזה"ז דאיכא חר"ג גם רבא מודה דיוציא ויתן כתובה בנושא אשה על אשה יעו' ג"כ בנומ"י שם והנה הרא"ש פ"ק דב"ק (סי' ה) כתב דמי שיש לו שטר על חבירו לזמן ובתוך הזמן בא לפני הב"ד שירא שיפסיד הנכסים עד זמן הפרעון מצוה על הדיין לעכב הממון עד שיגיע זמן השטר יעו' בש"ע חו"מ (סי' עג ס"י) ואף דהרש"ל ביש"ש פ"ק דב"ק סי' כ' כתב דדוקא במבזבז והעיר מפ"ק דמכות גבי מלוה לחברו על עשר שנים הא הש"כ שם ס"ק ל"ד כתב דאין ראיה משם דידע מעיקרא שיהיה שמטה וא"כ סבר וקבל יעו"ש ולפ"ז י"ל דעכ"פ בזה"ז דאיכא חרגמ"ה א"כ זמן פרעון הכתובה הא לא היה על דעת שישא אחרת וא"כ כיון דיכול להפסיד נכסיו ע"י פיזור מזונות וכסות של שניה ע"כ תקנו הקדמונים שישליש אצל הב"ד דמי כתובת הראשונה נמצא דלפ"ז לא שייך טעם השלשת הכתובה אלא היכא דיש לו להבעל מה להפסיד משא"כ אם עני הוא ואין ידו משגת כלל פשוט דאין זה מעכב לענן אותו כל ימיו ובתשו' צ"צ החדש (סימן ו אות ג) כתב ג"כ על דברי הצ"צ (סי' סז) שכ' דאיך אנו מפקיעין זכותה כו' דזה שייך היכא שיש לו עתה להשליש משא"כ היכא שגם עכשיו אין לו לשלם הכתובה א"כ אין מפקיעין זכותה כלל כו' יעו"ש ולפמ"ש הדבר מבואר בטעמו, עוד יש להוסיף תבלין בזה די"ל דטעם הקדמונים שתקנו להשליש הכתובה הוא ע"פ דברי הש"ס כתובות (פב ע"ב) דמקודם שהיו מניחין הכתובה בבית אביה וחמיה היה קלה בעיניו להוציאה דהיה אומר לה טלי כתובתך וצאי ותקן שמעון בן שטח שיהא כותב לה כל נכסי אחראין לכתובתך יעו"ש ולפ"ז י"ל בנשתטית דהתירו לו לישא אשה על אשה חשו להיפוך דע"י חיוב הכתובה לשלם מכיהו אף כשתשתפה לא תהי' קלה בעיניו להוציאה ויבטל השליחות מהג"פ ויהיה אגוד באיסור שתי נשים ע"כ תיקנו ליחד לה כתובתה בכדי שתהיה קלה בעיניו להוציאה ולא יבטל השליחות ולפ"ז לא שייך תקנה זו רק בדיש לו להשליש כדי כתובתה משא"כ באין ידו משגת י"ל דפשוט דלא יהיה מעוגן עבור זה ודי כשנותן שט"ת דאף דכשאין לו מאומה גם השט"ח שלו לא שוה כלום מ"מ ממ"נ אם אח"כ כשיתרפא לא יהיה לו ממון מדוע יבטל השליחות משום תשלומי כתובתה כיון דאין לה מה לגבות ממנו ואם יתעשר אח"כ גם כן לא יבטל השליחות משום חיוב תשלומי כתובתה כיון דאף אם לא יגרשנה תוכל לתבוע ממנו המעות מחמת השט"ת שנכתב סתמא לא ע"ש תשלומי כתובתה והבן, סוף דבר הכל נשמע אם ישיג רשיון כנימוסי הקיר"ה גם אנכי הצעיר נמנה לדבר מצוה להתירו מכבלי העיגון ע"פ היתר ק' רבנים

הקטן משה נחום ירושלימסקי החופ"ק כעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל

אח"ז ראיתי בשו"ת הרי"מ חאה"ע סי' כד (מהגאון הצ' מאוה"ג רי"מ זצ"ל מווארשא) שכתב ג"כ להקל בזה (בהשלשת וועקסיל על מותר הסכום שאין בידו ליתן במזומן) מפני הנך טעמים שכתבתי לעיל ונהניתי שכונתי לדעת קדשו

סימן טו

תשובה

לכבוד הרב הגאון המפורסם מו"ה צבי הירש שפירא אבד"ק מונקאטש והגליל במדינה אונגארין מח"ס היקר דרכי תשובה על יו"ד ולב"ד הצדק היושבים על במאות למשפט הרבנים הגדולים והחריפים ב"ש נודע בשערים וכו' הרב ד' דוד זאלצער הכהן והרב ר' שמעון גרינפעלד והרב ר' משה שפיטצער שיחיו לאויו"ש דייני ומו"צ בק' מונקאטש והגליל בענין מורדת ומסרבת לבוא לד"ת

ע"ד שאלתם בנדון המעונן מ' יעקב, בר' מאיר כ"ץ מקהלתם שזה כששה שנים נשא אשה מק' סענטא וכו' ואין רצונה לדור אתו וגם ג"פ אינה רוצה לקבל מהבעל ומעגנת אותו ושלחו לה ג"פ התראות ב"ד שתדור עם בעלה או שתקבל ג"פ כדת ומה שיש לה טענות בד"מ רוצה הבעל לעמוד עמה לדתה"ק והתרו בה שאם לא תחוש לזה תהיה נדונית כמורדת ולא חששה כלל להשיב להב"ד כדרכן של המתחדשים בדור הזה שאין חוששין להזמנות והתראות ב"ד של ישראל ואנשים נאמנים מעירה אומרים שכל כונתה לצער בעלה ולעגנו בחנם והוא צועק ובוכה במר נפשו להושיעו ובפרט לאחר שעברו י"ב חודש מעת שקבלה ההתראות ועד מתי ליעגן וליזול בעת שלא קיים עדיין פ"ו ועל הכל הרהורי עבירה שקשין מאד כי הוא איש צעיר לימים לא הגיע עדיין לשלשים ונעתרו לבקשתו לעיין בדינו כדת מה לעשות באשה הזאת המורדת בבעלה ומסרבה לשמוע דתה"ק ועוברת על דת (כי הבעל טוען ג"כ שיוצאת לשוק וראשה פרוע) וכתבו ע"ז קונטרס ארוך להתירו מכבלי העיגון שישא אשה אחרת באופן שיהיה לו רשיון ע"פ חקי הקיר"ה והמדינה כמצווה עלינו בתורה לקיים חקי הממשלה ביתר שאת ודורשים ג"כ חו"ד העני' להצטרף בצירופא דרבנן למצוה רבה ז להתירו מכבלי העיגון ושאלת גדולי חכמים כמוהם היא בעצמה תשובה ברורה ואין להוסיף על דבריהם רק כי הנני מסכים לדעתם דעת תורה דמותר לו לישא אחרת כהכרעת מרן הרמ"א (סי' עז ס"ב) שכתב דכ"נ להורות באחר יב"ח