באר משה כד

(סי' קט) וכ"כ בשו"ת מאיר נתיבים (סי' מח) וכבר מבואר בזה להחמיר בשו"ת מהר"מ מלובלין (סי' קיז) הו"ד בחמ"ח (סי' יג ס"ק ז) ובית שמואל (שם ס"ק יג) [וכן לפמש"ל דרק במה שא"צ לכתוב כלל אין שיטי פוסל י"ל ג"כ בטעם המחמירין בנ"ז כיון דלכתחלה ודאי צריך לכתוב כהן בגט (ומוכת מהש"ס כתובות כ"ד שגם בימי האמוראים כתבינהו) ויש פוסלין ג"כ דיעבד כשלא כתב כהן או לוי (יעו' תה"ד סימן ז') א"כ לא דמי למקום הלידה ושינוי פוסל בו לכ"ע וכ"כ האחרונים בשם הרב מכתב מאליהו ש"ג סימן ו')

(ג) אמנם כן מה דנקט החמ"ח בלשונו על נ"ז בגט שהיה בטל מן הדין יעו"ש וגט בטל פירושו מה"ת אינו גט ע"פ דברי הרמב"ם פ"ב מהלכות גירושין ה"ז הנה בגוף דברי תשו' מהרמ"ץ (סי' קיז) אינו מבואר רק שהצריכו גט אחר בשביל שנמצא שהיה כתוב בגט הלוי והוא לא היה לוי יעו"ש בתוך דברי תשובתו במ"ש רק עתה הצריכוה גט אחר בשביל הפסול הנ"ל וגם כל גדולי האחרונים שהחמירו בנ"ז לא נקטו בלשונם רק דהגט פסול (יעו' בשו"ת מאיר נתיבים שם (סי' מח) דבתחלת דבריו כתב גט פסול ובסוף תשובתו שם כתב אין בגט ההוא ממש וכתב ג"כ דהוי כשינה שמו) ויפה כתב רו"מ בזה כיון דלא פסלו אותו אלא משום לעז לא הוי אלא פסולא דרבנן וכ"כ שם בתשו' רעק"א דבתוס' כהן י"ל דפסול משום לעז וכתב שם להדיא דפסול מפני הרואים לא הוי רק דרבנן ולא חשש שם לדאורייתא אלא משום שהיה ע"י שליח ע"כ אולי מכח ריעותא דשינוי יש לחוש מדאורייתא דלא נשלח גט זה מבעלה של זו יעו"ש במה שהוסיף על סברת הצ"צ (סי' פ"ג) (במ"ש דבגט ע"י שליח איך ישנה השליח וימסור הגט לידי האשה שלא צוה הבעל) ואף דהגאון בית מאיר שם (סי' קיט) חלק בזה ולדעתו רק לעז דמתייליד ע"י ערעורו דהבעל אינו אלא דרבנן אבל לעז זה דכל הרואים גט זה יאמרו שאינה מגורשת הוא בכלל ענין הג' (שכ' הרמב"ם רפ"א מה"ג) יעו"ש מ"מ הא לדעת הגאון בעל בית מאיר שם (סי' קיז) בשינה דכהן או לוי בלא"ה ליכא לעז כלל ומדמה ליה למקום לידה א"כ היה מקום לצדד בזה דדינו כפסולי גיטין דרבנן דאם נשאת לא תצא והיכא דא"א בגט אחר מבעלה הראשון תשב תחת בעלה בלא גט יעו"ש בש"ע (סי' ק"ו) (ויעו' מ"ש בספרי מנחת משה חאה"ע סי' א' אות ז) ואף דהפוסקים המחמירין בזה הוא משום דקמדמי ליה לשינה מקום הדירה והתם הא מבואר במתניתין דגיטין (פ' ע"א) דתצא מזה ומזה ולדעת הרמב"ם פ"ג מה"ג הי"ד מה"ת אינו גט ואף למ"ד דלא הוי אלא פסולא דרבנן יעו' תוס' כ' ד"ה הא ובב"ש (סי' קכט ס"ק ח) מ"מ אמרו בזה דתצא משום דהוי משנה ממטבע שטבעו חכמים יעו' ג"כ בב"ש (סי' קכח ס"ק ג) ותו"ג שם ס"ק ב' ודוק] מ"מ הא הדעת תורה נותנת דשינה לכהן או לוי לא דמי ממש לשינה שם עירה אף להמחמירין בזה דהתם בשם עירו ועירה הוי ממטבע הגיטין בימי חכמי המשנה ואמרו בזה דשינה תצא מזה ומזה משא"כ בכהן או לוי אף שכתבו כהן ולוי בימי אמוראים י"ל דלא הוי בכלל מה דתני במתניתין דאם נשאת תצא וכעין זה כתב הגרע"א שם תשובה קט"ז ד"ה גם אפשר לענין שינה שם אביו (אכן אח"כ כתב שם דמדברי הרא"ש לא משמע כן ולפלא שלא הביא מדברי התה"ד בפסקיו (סי' קצז) במ"ש אבל שם אב של העד הצריכו חכמי המשנה יעו"ש) ועוד הא בשינה דתוס' כהן או לוי יש מקילין לגמרי ומדמי ליה למקום לידה ולדעתם יש סעד לקולא זו מדברי רבותינו בעלי התוס' גיטין כמש"ל בשם הגאון בית מאיר יעו' ג"כ בשו"ת רח"כ הגדול (סי' עה) שכתב ג"כ בדעת התוס' דגיטין פ' דגם בגט אשה אם נכתב כהן על מי שאינו כהן הגט כשר דאל"ה ה"ל למימר דמגט אשה מעלין ליוחסין יעו"ש שהאריך דשינוי זה דומה לשינה מקום הלידה ומסיק שם להלכה להקל במקום עיגון דאף לכתחילה ינתן הגט ואף דשם היה המעשה בשינוי דאבי המגורשת דיש ג"כ צירוף דעת הראנ"ח מ"מ מדבריו שם מוכח דאף במגרש גופי' בשינוי דתוס' כהן או לוי דעתו להקל ובפרט במקום עיגון (יעו"ש שכ' דאף הג"פ שהחמיר בזה הבין דהתוס' והרא"ש ס"ל בזה דהגט כשר ותמה שם על הג"פ דאיך כתב מסברא דנפשי' דהגט פסול) יעו"ש דהגט היה ע"י שליח שהחמיר בזה הצ"צ (סי' פג) ועכ"ז דעתו להקל ויעו' ג"כ בשו"ת שערי דעה (סי' צ') שצדד ג"כ להקל בזה ואף דלמעשה חלילה להקל בזה מ"מ היכא דכבר נשאת שפיר י"ל כיון דיש מקילין לגמרי בנ"ד ע"כ גם המחמירין מודו עכ"פ דלא תצא וכעין שכתב מרן הריב"ש (סימן רו) לענין חתם סופר ועד דאף דקיי"ל דפסול מ"מ אם נשאת לא תצא כיון שהגאונים מכשירין אותו אפילו להנשא לכתחלה יעו"ש

(ד) וראיתי למאור הגולה הגאון צ"צ החדש חאה"ע ח"א (סימן ה') שישב על מדוכה זו בשינוי דתוס' כהן באבי המגורשת והמגרש הוא כהן אי מותרת לו דלפי דברי החמ"ח (סי' יג ס"ק יז) שהגט הוא בטל מן הדין א"כ הא מבואר בש"ע (סי' קנ ס"ג) דגט שהוא: בטל מה"ת אם היה בעלה כהן לא נאסרה עליו משום גרושה והאריך שם דאסורה לבעלה כהן כיון דהשינוי הוא באבי המגורשת ויש כמה צדדי קולא דאין בו אפילו פסול דרבנן אף דודאי יש להחמיר שלא תנשא בגט זה מ"מ עכ"פ ברור שאסורה לבעלה הכהן יעו"ש בדבריו כי נעמו ונראה שם דעתו דבשינוי תוס' כהן במגרש עצמו דעתו נוטה כפשטות לשון החמ"ח דהגט בטל וכמ"ש בזה להדיא הג"פ ס"ק מ' ואף דלא ברירא ליה שם דהוי גט בטל לכ"ע אף לקולא שתהיה מותרת לכהן ח"ו אבל בגוף פסול הגט נראה שם דדעתו ברור דיש לדונו כגט שיש בו פסול דאורייתא וא"כ אין להקל לכאורה אף כשנשאת בנ"ד וכן מצאתי ראיתי בדבריו ח"ב (סי' קע"ז) שבא לפניו נדון כזה באשה שנתגרשה מבעלה זה שתי שנים ונשאת לבעלי אחר זה שנה וחצי וכעת נתברר שהגט נכתב בטעות על אבי המגורשת שהוא לוי ובאמת הוא ישראל דאף שהאריך שם לצדד דלא תצא אחר שכבר נשאת וגם שלא להצריך גט אחר כיון דהמגרש מבקש ממון רב י"ל דהתורה חשה על ממונם של ישראל בכה"ג (והביא ג"כ שם מדברי הריב"ש (סימן רו) שהבאתי) וגם אם נחמיר שצריך גט אחר יש פקפוק גם על הגט השני לדעת הא"ח בשם רש"י המובא בב"י (סימן קכט) יעו' ג"כ במשנה למלך פ"י מה"ג ה"ב בדברי הרב המגיה, הנה המעיין שם בכל דברי תשובתו הרמתה יראה שאין דעתו להקל אלא בשינה תוס' כהן או לוי דאבי המגורשת דהוי כשינוי בכינוי האבות. וכשינוי בשם הנהר אבל במגרש עצמו כבנ"ד נראה מדבריו שם דדעתו להחמיר דאפילו נשאת תצא (יעו"ש שכתב דגם הביא מאיר לא הקיל כ"א באבי המגורשת ולדעתי צ"ע בזה) וכפשטות לשון הח"מ והג"פ דהגט בטל בזה וכתב שם ג"כ דשם כהן שכתבו בימי האמוראים ל"ד לשם הלידה דא"צ לכתבו כלל אלא לשם הדירה (ויעו' ג"כ (סי' קע"ה) שם שחמה על הג"פ ס"ק מ"ט שכ' בשינה שם אביו דליכא אלא משום לעז לא הוי אלא פסולא דרבנן והא בשינה שם הדירה כתב הרא"ש (פ' הזורק סי' ט') ג"כ לשון זה דהחשש משום הרואה ובזה ודאי הגט בטל מה"ת יעו"ש