באר משה כג

המערער וכי הזוג ואשה אחת אמרו שקורין לו בפניו ושלא בפניו רק שם הירשל [ואם הוא דבר שאינו אמת נקרא מוציא לעז על הגט וכמ"ש התוס' סנהדרין (ח ע"א) ד"ה מוציא אין לשון לעז נופל על זה אלא על דבר שהוא שקר כמו (גיטין ה') נמצאת אתה מוציא לעז על גיטין הראשונים וכו' ובאמת לפלא איך סמך הרב המערער על השמועה שנקרא הירשלי כיון דהבעל אמר קודם הגט שנקרא רק הירשל א"כ יש חזקה מסייע שלא מעל בחרם ושבועה וכמ"ש הר"ן בתשובה (סי' לג) לענין אם אתי הבעל ומערער לא משגחינן ביה יעו' בשו"ת רבינו חיים כהן אה"ע (סימן נז וסג) ויעו' מ"ש בקו' חה"ש דין ו' ויש לחלק ואכמ"ל] א"כ ודאי עשה רו"מ כדעת היודעים בט"ג שא"נ אות ז' ויעו' מה שכתבתי בקו' חה"ש ודין כב) (והנה על דברי החת"ס ח"ב (סי' כה) גבי הירשל עמדתי בקו' חה"ש דין ז' ובספרי בר"מ קוה"ת (סי' ח"י) ודוק) וגם אפילו אם היה יודע בעת סדר הגט משם הירשלי ג"כ יפה כתב כת"ר דטוב יותר להשמיטו כיון דיש ספק איך לכתבו אם בה' לבסוף או ביו"ד גם אם לכתוב וא"ו אחר השי"ן כמבואר כ"ז בחא"ש (סי' קח וקלא) ובשו"ת שא"ר (סי' כג) ויעו' מ"ש בקונטרס חקי השם דין לד) וא"כ טוב יותר להשמיטו בכג"ז הקיה"ש כמבואר בכללים ס"ו ויעו' מ"ש בספרי ברכת משה בקוה"ת (סי' ח"י) גבי קיה"ש דעליק ובפרט בזה שכתבו שם הירשל ולא השמיטו רק שם הקטנות דבאמת שם אחד הוא, וגדולה מזו כתב המהר"י בן לב ספר ט' גבי פאלמה פאלמבה דהכל שם אחד הוא ויעו' מ"ש בקו' חה"ש (דין לג) ועכ"פ רו"מ יפה סידר כדת וכהלכה ושלום על דייני ישראל

כ"ד ידידו דו"ש בלונ"ח משה נחום ירושלימסקי החופ"ק כעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל

סימן יא

תשובה

לכבוד הרב החריף ובקי זית רענן וו"ח מוהר"ר יוסף גאלאנטי נ"י ראב"ד בטשעטשעלניק פלך פאדאליאן

בענין ג"פ שכתבו הלוי על מי שאינו לוי

בדבר שאלתו שאשה אחת מקהלתו נשאת ע"פ מעשה ב"ד שהיה לה שנתגרשה באנאניא פלך תערסאן מבעלה יהודה ליב בן שמואל הלוי (וכן נכתב שם בגט) ועתה נתברר לודאי מעיר באלטא מקום מגורו של אבי המגרש שאינו לוי אלא שהמגרש החזיק עצמו בטשעטשעלניק ללוי עוד איזה שבועות קודם שנשא האשה המדוברת ועקבות המגרש לא נודעו וקשה להשיג גט אחר ודורש כת"ר חו"ד בזה

(א) הנה בגוף ד"ז שכתבו כהן או לוי על מי שאינו כמה קולמוסין נשתברו בזה כנודע לכל היודעים בט"ג מה שהאריכו בזה כל גדולי האחרונים ומקור מקומם טהור בדברי התוספות גיטין (פ ע"א) ד"ה ושם ולפע"ד לדידן דאין כותבין שם מקום הדירה יש מקום לומר כששינו אף בדבר שא"צ לכתוב כגון מקום הלידה (או כהן ולוי דעת המקילין דקמדמי ליה לשם הלידה) יש לפסול ממ"נ דהא תנן שם במתניתין דשינה שם עירו ועירה תצא (והוא מקום הדירה) א"כ אנו שסומכין לכתחלה שלא לכתוב ומקום דירה בע"כ צ"ל דסומכין על הפוסקים דאף מה שאין צריך לכתוב אם שינה פסול (יעו' בב"י סי' קכח) וכן י"ל דמה שהכשירו בשינה מקום לידה היינו כשנכתב מקום הדירה דכן ה"ה המנהג אז כמבואר בראשונים וע"כ מכל לסמוך על דעת ר"ת בשינה לידה דמה שא"צ לכתוב אינו פוסל בו שינוי אכן לדידן שאין כותבין מקום הדירה והיה ג"כ שינוי אף במה שא"צ לכתוב (כשם לידה וכדומה) א"א להקל תרי קולי דסתרי אהדדי דממ"נ אי שם הדירה אינו מעכב (ועכ"ז מבואר במתניתין דשינה שם העיר פסול) בע"כ אף מה שא"צ לכתוב פוסל בו שינוי ואי כדעת ר"ת דמה שא"צ לכתוב אינו פוסל בו שינוי א"כ פסול מחמת שלא כתב שם הדירה דכיון דשינוי פוסל בו בע"כ דשם הדירה מעכב (יעו"ש במהרש"א שכתב להדיא דלדעת התוס' אם לא כתב מקום הדירה פסול וחולק על הרש"ל יעו"ש ובמהרמשי"ף ודו"ק) אמנם פשטות לשון הש"ע והרמ"א (סי' קכח ס"ב) משמע דמכשירין בשינה מקום הלידה אף בלא כתבו מקים הדירה יעו"ש בש"ע במ"ש ואע"פ שאם שינה לא פסל כו' וגם אין כותבין שם מקום הדירה כו' וברמ"א שם (יעו' ג"כ בתורת גיטין שם ס"ק ה' וסי' קכט ס"ק י"ב) ולפמש"ל קשה הא הוי תרי קולי דסתרי אהדדי

(בא) אמנם כן בע"כ צ"ל בשיטת התוס' דדוקא היכא שא"צ לכתוב אפי' לכתחילה אלא מנהג בעלמא ולא מתק"ת אין לפסול אף בשינה אבל מה שתקנו חכמים לכתוב לכתחילה אף דאינו מעכב יש להחמיר בשינה טפי מלא כתב וכ"כ הגאון פני יהושע בחדושיו לגיטין יעו"ש שמיישב בזה קושית הגאון מהר"א ברודא זצ"ל ובזה יש ליישב דברי התוס' גיטין (שם כ' ע"א) ד"ה הא שכתבו ומדנקט שינה ולא נקט לא כתבו כלל משמע דבלא כתבו כלל כשר וכו' וקשה דלכאורה דבריהם סותרין למ"ש כאן דאיך אפשר דלא כתבו כשר ואם שינה פסול (יעו' בשו"ת כנסת יחזקאל סי' ע' מ"ש בזה) ולפמש"ל א"ש דבמקום שצריך לכתוב לכתחלה מצד התקנה אף דאינו מעכב מ"מ אם שינה פסול עכ"פ לפ"ז גם לשיטת התוס' י"ל דבלא כתבו מקום הדירה כשר ועכ"ז פסול בשינה כיון דצריך לכתבו לכתחילה (יעו' בש"ס גיטין ל"ד ע"ב במתניתין שם עירו ועירה וברא"ש שם (ס"ז) ובחדושי הרשב"א שם במה שפירשו דצריך לכתוב שם עירם ויעו"ש בהגהות אשרי ובמרדכי שכתבו להדיא דדעת הר"י בלא כתבו מקום דירתם כשר ודוקא בשינה פסול דהוי מזוייף מתוכו ויעו' בכנסת הגדילה הגהות ב"י (סי' קכח אות ח ואת ח"י מ"ש בזה) ורק בשינה מקום הלידה הוא דכתבו דכשר משום דא"צ לכתבו לכתחלה כלל וכזה כתב להדיא בתרומת הדשן (סי' רכח) אבל מקום הלידה וכן שם הנהר דלא אשכחן דאצריכוהו רבנן כלל כו' אין חסרון וטעות פוסל בו יעו"ש ולפ"ז אף לדידן שאין כותבין מקום הדירה משום שמרופה בידינו ג"כ יש להקל בשינה מקום הלידה ונסתר הממ"נ שכתבתי לעיל אכן בנ"ז דשינה לכהן או לוי נחלקו בזה גדולי הדור והגאון רבינו עקיבא איגר בתשובותיו (סי' קטז) האריך בזה וכתב דהדבר תלוי בשיקול הדעת אם הוא דבר הגלוי לכל ושייך בו לעז כמו בעיר דירה או לדמותו למקום הלידה ואף דהגאון בית מאיר שם (סי' קיז קיט) חתר לצדד להקל בזה אבל הוא (הגרע"א) לא הסכים להקל אף במקום עיגון ויש בזה אריכות דברים ואין הזמן מסכים להאריך בזה (ומה שפלפל רו"מ ע"פ שטת הרמב"ן ודברי הש"כ (סי' מט ס"ק טו) כבר פלפלו שם בשו"ת רע"א יעו"ש ד"ה אח"כ ראיתי להמהריב"ל שרצה להעמיס בכוונת המרדכי והג"א פ' השולח דמיירי בעיר לידה להיפוך ממה שכתבתי לעיל אבל פשטות דבריהם לא משמע כן) אבל העיקר נראה להחמיר וכמ"ש כן גם הנוב"י קמא (סי' פט) ומה"ת