באר משה רלו

לישיבה של מעלה ביום כ"ת מנחם אב שנת תרנ"ג בווארשא זי"ע ומובן כי כל משך שנים עשר חודש הלכתי קדורנית שומם באבלי כי נפלה עטרת ראשי ודין גרמא דעציראה אשר בשנים האחרונות הללו יוכל היות כי מעלתי בשוגג בברית אהבה עם כמה מאוהבי הרבים וכן שלמים בעהי"ת ואשר כאבן החן יתנוסס ביניהם כבוד מעכת"ר הגאון שיחי' ועל של עתה הן בא אלי מכתבו היקר (בצירוף קונטרסו הנחמד) בימי הרחמים והסליחות באין הזמן גורם להשקיע דעתי ברוב ענין וכת"ר הד"ג שיחיה דוחקני למהר החתימה ואת רצונו מלאתי והעתקתי רק את דעת מר אבא הגאון ז"ל וכו' והנה ההיתר רצוף פה עזרי מעם ה' בדבר העסק ביש דאיתרע להאי גברא וכו אשר נגעה בו יד ה' ואשתו כו' נשתטית וכפי הגב"ע שהוגבה בפני הרב הגאון הגדול וכו' מו"ה משה נחום ירושלימסקי נ"י אבד"ק קאמינקא כו' וכבר התחיל בהצלה הרב הגאון הנ"ל ועשה ע"ז קונטרס נפלא מיוחד להתיר לבעלה כו' להשליש גט לאשתו זו ולישא אשה אחרת אם יהא רשיון הממשלה יר"ה ע"ז ולנהוג כפי הנודע ונהוג במאורעות כאלה ע"פ הוראת הב"ח (סי' קיט) והנוב"י ז"ל בתשובתו במה"ק (סי' ג) וכבר ת"ר הגאון רמ"נ על כל צדי צדדים מה שיש לכאורה לפקפק ע"ז (בעניני ההשלשה והמסתעף מזה) וסיים בהיתרא וע"פ הוראות רבותינו הפוסקים ז"ל להצריך בזה התרה ממאה רבנים בקש מאתנו לעיין גם אנחנו בשריותא ובתקונא דהאי גברא כו' ולהצטרף להוראתו הברורה בעזהי"ת ובאמת אך למותר הוא להאריך בזה ודי לפנינו לבוא בדברים קצרים ולאמר אף אני כמוהו אך למען כבוד הגאון הנ"ל אמרתי להאריך בזה מעט ולהודיעו בשם כבוד מר אבא אדמו"ר הגאון זצ"ל מה שהיה הוא אומר בזה (וכבר נדפסו דבריו בשו"ת משיב דבר חאה"ע (סי' ד) ואין לכפול הדברים שנדפסו שם) וכו' ואנכי הפעוט אם כי יש לי באיזה ענינים לישא וליתן בפלפולא בעלמא במה שנוגע להלכה זו אך לעשות רצון הגאון שיחיה חפצתי שלא לעכב את תשובתי והימים ימי בקור וחשבון האדם עם קונהו ואין לי להוסיף אלא מה שהשיב הרשב"א בתשובה שהובאה בשו"ת מהר"י קולין (סו"ס קא) שכתב שהדעת נוטה שלא גזר רגמ"ה ז"ל תקנתו בכל הנשים ובכל המגרשים שלא עשה אלא לגדור בפני הפריצים וההוללים המעוללים בנשותיהם שלא כראוי ושתולין מעשיהם בדברים בטלים אבל באלו שאמרו שהוא מן הדין או מן החיוב לגרש או לישא אחרת בזה לא גזר הרב עכ"ל יעו"ש בעובדא הדומה ממש לנ"ד בלא שום שינוי, מכל הלין טעמי הנני בכל לב להצטרף עם כבוד הגאון מהרמ"נ ירושלימסקי ולהתיר להמעוגן לישא אשה אחרת ברשיון הממשלה אחרי שישליש עוד ג"פ וכל החיובים כפי שיורה לו הגאון שליט"א ואין כאן לא ח' ולא ק' וכתורה יעשה בהיתר מאה רבנים ותבא עליו ברכה וגמר חתימה טובה ונעימה ושנה טובה מתוקה עם עוד רבות בשנים טובים ומתוקנים למעכ"ת שיחיה ככל חפצו וכברכת נפש אחד אחוז באהבה רבה ואהבת עולם לשמו ולזכרו תערוג נפש החיים. נאום חיים בהגאון מו"ר הנצי"ב זצללה"ה החופ"ק קאברין ונאום פינחס בא"א מו"ר הגאון הצ' האמיתי מו"ה אלי' ז"פ שיק ונאום דוד בהרב ר' יעקב זללה"ה

סימן יב בענין הנ"ל

מכבוד ידידי הרב הגאון הגדול וכו' בקש"ת מוהרר שלמה הכהן מווילנא שליט"א

(ז"ל) בעה"י יום ג טוב אלול וכו' בצאת השנה לטובה תתחדש שנה ותחל שנה וברכותיה לפ"ק לכבוד ידידינו האהוב והחביב לנו עד לאחת ה"ה הרב הגאון הגדול האמתי חו"ב סוע"ה וכו' כבוד קדושת שמו מפארים המאיר לארץ ולדרים בחבוריו הקדושים והיקרים שכ"ת מוהר"ר משה נחום נ"י הגאון אבד"ק קאמינקא פלך קיעוו יהי ד' עמו ובכל דרכיו ישכיל ויצליח ויזכהו לחבר עוד חבורים יקרים ולהוציאם לאור הדפוס למען לזכות את הרבים ולא ימוש התורה מפיו ומפי זרעו וזרע זרעו עד העולם אמן כן יהי רצון

ואחדש"ה באתי להשיבו מפני הכבוד ע"ד אשר בקש ממני להצטרף ולהזדקק להיתרא נדון המעוגן וכו' אשר נשתטית אשתו זה כששה שנים וכו' וכהדר"ג יצא בכחא דהיתרא שאם ישיג הבעל רשיון מהממשלה יר"ה ישא אשה אחרת על אשתו באופן שיקיים כל ההשלשה שמוטל עליו להשליש ע"פ התורה (כמו שבאר הדר"ג בסוף קונטרסו) ואז יתירו אותו בהסכם מאה רבנים מג"א כאשר פשט ההיתר בזה בתשו' מהר"מ בר' ברוך ובתשו' ב"ת ובב"ש וכו' אני תמה דלמאי הוצרך לדידי ולדכוותי וכו' אך מתוך שדפק על פתחי ראיתי לכתוב להדר"ג נ"י איזה מלים להשתעשע בדברי קדשו ובראשונה ראיתי לתמוה על מה שלא ראיתי שהזכיר בהיתרו שהבעל נתפשר עם קרובי האשה שהם ישמרוה ממנהג הפקר או שהבעל בעצמו התחייב א"ע והשליש בעד מזונותיה וגם לשלם בעדה בבית החולים שהיא יושבת שמה שישמרוה ממנהג הפקר וכמו שכתב הב"ח (בסי' קיט) דכל משך זמן שהיא בשטותה חייב הבעל לייחד לה בית בפני עדים ושישמרוה ממנהג הפקר וליתן לה מזונותיה וכו' וכ"כ מר אחי הגאון זצ"ל בספרו ראש בכורים (דף עא) דנראה דרש"י ז"ל בקידושין (דף מג) שכתב דכשאינה יכולה לשמור גטה אפי' ע"י אביה אינה מתגרשת והקשו עליו מהירושלמי דיבמות פ' חרש דמבואר שם דלמ"ד מפני שאינה יכולה לשמור את גיטה יכול האב לשמור את גיטה וכתב מר אחי ז"ל די"ל דרש"י גרס בירושלמי להיפוך דלמ"ד מפני שאינו יכול לשמור גיטה אסור ולמ"ד משום גרירה אם יש לה אב יכול האב לשומרה ממנהג הפקר ונ"מ לענין תקנת הגאונים להתיר להבעל כשנשתטית אשתו דאם יש לה אב יכולין לסמוך שהאב ישמור אותה ממנהג הפקר כל שנעשה הדבר ע"פ דעת אבי האשה וכש"כ דמהני ודאי אם יקבל עליו אבי האשה בפירוש שהוא ישמור אותה כל ימי שנותה שלא תצא מביתו דלא גרע עכ"פ משומר אחר בזה והסכים עמו שם הגאון בעל ערוך לנר זצ"ל שאם האב שומר אותה אין חשש מנהג הפקר ואמנם לפי גרסת כל המפרשים ז"ל בירושלמי א"כ אדרבא מוכח דלמ"ד דמפני גרירה אסור אפילו אם יש לה אב שיכול לשומרה ממנהג הפקר וצ"ל הטעם דשאני אשה שיש לה בעל דאיכא אימת הבעל על המנאפים וכדאיתא בסוף נדרים דאם איפא דעבד איסורא אירכוסי הוי מרכס ועוד דהבעל מוסר נפשו עלי' שלא תזנה עליו ואף באשתו שוטה שאינו יכול לדור עמה מ"מ עומד ומצפה אולי תשתפה ואינו רוצה שתהיה הפקר לכל דאף דנימא דדינה כאנוסה ולא תאסר עליו מ"מ מאוסה לי' אם תזנה עליו משא"כ כשמגרשה ונושא אחרת אינו תש לשומרה ומה שמקבל עליו אביה או שאר קרובי' לשומרה אינו מועיל כלל וא"כ תמוה דגם האידנא נמי דאינו מגרשה מ"מ כיון שנושא אחרת וגם משליש גט וכתובה הרי דאין בדעתו לישא אותה עוד אף אחר שתשתפה וא"כ נהי דאין בזה חרגמ"ה מ"מ ים בזה איסור מעיקר דברי המשנה והתלמוד, ואף שיש קצת לומר