באר משה רלה

גט זה להנשא כשתתרפא ומה לנו להכניס ראשינו נגד המערערים בספק איסור א"א החמור וכו' יעו"ש דאף שהוא כתב כן על עיקר השלשת הגט דמטעם זה עדיף טפי שלא להשליש גט כלל ובזה לא נהגו כותיה כמש"ל (סי' אות ז) ובספרי ברכת משה קוה"ת (סי' לט) דפשטה הוראה כדעת א"ז הב"ח והבאים אחריו להשליש גט דוקא היינו דמלבד הבטוחות שנותן ע"ז הבעל דכשיאמרו הב"ד יתן גט אחר הנה אפילו אם תקבל אח"כ גט המושלש אף כי לכתחלה חלילה להקל בגט זה עכ"ז כמה קולמוסין נשתברו לסלק החשש והמגיה במלמ"ל ולסמוך גם על גט זה א"כ עכ"פ לא שייך לגזור אטו זה שתמורש בגט המושלש ואין לשנות מכפי שכתבו כל הפוסקים להשליש גט וכמ"ש בתשובתי שם משא"כ אם יזכו לה גט יחשבו שכבר נתגרשה בזה בודאי יש חשש גדול דלמא תנשא אח"כ ע"ס הזכיה ויש בזה חשש ס' אא"א כמש"ל ע"כ חלילה לחדש כן רק להשליש גט בתורת שליח להולכה כמ"ש כל גדולי האחרונים ועפ"ז יש לערער ג"כ על דברי ידידי הגאון הגדול אבד"ק סטרי בתשובתו לעיל (סימן אות ד) שכתב ג"כ תקנה דזיכוי גט וספרו הר"ב מה"ק וכן ס' בר ליואי אינם בידי ובכל זאת למעשה אין לשנות מכפי שהסכימו כל גדולי האחרונים רק בהשלשת גט ואכמ"ל

[ח] ואלה דברי הרה"ג דק' אדעססא שכתבו וחתמו בהיתר המעוגן הנ"ל בעהשי"ת פה אדעססא אחרי רואי בתשובה הגדולה אשר יסד ידיד ה' ויד"נ הרב הגאון הגדול חו"ב סוע"ה המפורסם בכל קצוי ארץ וכו' כקש"ת מוה"ר משה נחום ירושלימסקי בדבר המעוגן וכו' אשר זה כמה שנים נשתטית אשתו כו' וע"פ גב"ע כדת יש לה כ"ס שוטה כמבואר בש"ס ובטוש"ע אה"ע ובב"ח שתקנת רגמ"ה היתה שבאם לעת הצורך שיוכרחו להתיר לו יתירו רק ע"י מאה רבנים ולאו דוקא רבנים רק די שיהיה ע"י מאה לומדים לזאת אם יקיים המעוגן מו"ה כו' כל החיובים המוטלים עליו ע"פ דת תורתנו הקדושה כמבואר בקונטרסו של הגאון הגדול רמ"נ שיחי' גם אנכי מסכים להתיר לו לישא אשה על אשתו ואצטרף בצירופא רבנן באופן שישיג רשיון מהממשלה יר"ה וע"ז באחי עה"ח כו' יוסף ישראל היילפרין החופ"ק אדעססא: הגישו לפני תשובות הרבנים המאורות הגדולים ובפרט תשובת הרב הגאון הגדול ר' משה נחום ירושלימסקי ג"י אשר בו העמיק הרחוב לדבר בענין הלז וישרו בעיני מאד דברי פלפוליו ומסתמא בדקו רבנן כי לא ימצא לה שעת הכושר אשר תהיה ראויה לקבל גט לחומרא לכן אני מסכים כפי התנאים שהתנו הרבנים הנ"ל ובראשם הרב הגאון רמ"נ שליט"א אם יקיים המעוגן כו' כפי המבואר בהתשובה הנ"ל אין עליו חדר"ג והוא בכלל ברוך בבואו לישא אשה אחרת רק שיהיה ברשיון החקים מהממשלה ולראיה באתי עה"ח וכו' נאום אברהם יואל אבעלסאהן חופ"ק אדעססא

[ט] ואלה דברי הרה"ג דק' פעטערבורג קרית מלך רב שכ' בענין היתר הנ"ל להצטרף בצירופא דרבנן

ב"ה פעמורכורג כבוד הרב הגאון הגדול מעוז ומגדול סיני ועוקר הרים המפורסם מאר געלה וכו' כקש"ת מו"ה משה נחום ירושלימסקי שליט"א הגאבד"ק קאמינקא (כעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל)

אחד"ש הטוב מכתבו הטהור בצירוף תשובתו הרמתה הגיעני במועדו וזמנו וכו' והנה בעצם ענין ההיתר אין לי לפלפל בזה כי כבר דשו בו רבים בהיתרא דהאי מילתא וביחוד החת"ס והנוב"י וכו' ואחר כל הפלפולים לא נזוז מדבריהם הקדושים וכל מה שכתב כת"ר הדר"ג בתשובתו שהלך בה לארכה ולרחבה עיינתי היטב והתענגתי בדבריו המלאים חן בפלפולא חריפתא קולע למטרת האמת ומאד חפצתי לבוא אתו בכתובים להשתעשע בענין זה אמנם ימי זקנותי וחולשתי עומדים לי לשטן בימים הללו וביחוד אשר זה כמשלש שנים לקיתי במחלה העזה אשר ידי רועדת ולפעמים אין באפשרי אף לחתום את שמי ומלאכתי נעשית ע"י אחרים אי לזאת יסלח לי ידידי על קצורי בזה הפעם ולמען תת לו אות שעברתי בפתחי שעריו ראיתי לרשום דבר קטן מ"ש הדר"ג בתשובתו (אות ז) על תשובת ברכת רצ"ה שתמה על הנוב"י במ"ש ת"כ וכתהד"ג המציא שהוא ת"כ (חיוב כתובה) והיטב אשר דבר שהוא ר"ת ח"כ אבל לא מטעמיה וכונתו (חלוף כתב) שהוא בלעז וועקסיל ונמצא באחרונים כמה פעמים כזה יעו' בנוב"י חחו"מ (סי' יו"ד ובאו"ת סי' סט ס"ק ה) ויראה כדברינו וברצות ה' דרכי ואשוב לאיתני אז אשנה פרק זה ואבא להשתעשע עם הדר"ג בענין זה ולד' הישועה והנני אומר באמירה נעימה שכל דברי הדר"ג בנויים על אדני האמת והנני מסכים להתיר את המעוגן וכו' לישא אשה אחרת ע"פ האופנים המבוארים בתשו' כהדר"ג ובתנאי קודם למעשה שיהיה לו רשיון מהממשלה יר"ה ע"ז, והנה בדבר ספרי הדר"ג המלאים חן לשמע אוזן שמעתי מהם שהפיקו רצון מכל גאוני הדור וכו' וד' יהיה בעזרו להוציא מחשבתו אל הפועל ביתר חבוריו לזכות את הרבים ומאד נכסוף נכספתי להביא הברכה אל ביתי ולהתענג בם אבל חכיתי עד אשר ירחיב ה' את גבולי ואקנם בכסף מלא ואם יכבדני הדר"ג בהם אתן לו תודה וברכה ותשו"ח וד' יהיה בעזרו כנפשו וכנפש ידידו מברכו בלב ונפש מוקירו ומכבדו כערכו הרם דוש"ת בלונ"ת יצחק וואלף אלשוואנגער חופ"ק פעטרבורג קמ"ר. גם אנכי באתי כיהודה ועוד לקרא למלאות רצון הדר"ג להצטרף בהתירא דהמעוגן וכו' כפי המבואר בתשובתו הרמתה ולראיה באתי עה"ח וכו' נאום יצחק דאנציג מ"ם לעדת ישרון פ"ב עיה"מ

והנה מ"ש בר"ת ח"כ גם רבני קעשיניב בראותם קונטרסו כתבו בזה ובחנם האריכו בשביל יתיר ה' שהוסיף המעתיק קונטרסי במ"ש בכתיבת ידי דר"ל חיוב כתוב (והיינו וועקסיל והיא כונה א' כמו חלוף כתב) והמעתיק שגה וכתב חיוב כתובה אבל איך עלה על דעתם דהכונה הוא על חיוב כתובתה יתן חיוב דהא הכתובה בלא"ה צריך להיות מושלש במזומן ומה צורך לבטוחות ע"ז וגם איך אפשר לומר שבאם לא יתן גט יתן חיוב כתובה דהכתובה אינה חיוב רק אחר הגט והיה להם להבין מפשטות הלשון דהיינו שיתן חיוב קנס ממון על עצמו באם לא יתן הגט והדברים פשוטים ואיך נעלם מהם דבר פשוט כזה בשביל יתיר ה'

[י] ואלה דברי יד"נ הרב הגאון המפורסם סוע"ה וכו' ר' חיים ברלין שליט"א הגאבד"ק מפקווא וקאברין מ"ש בע"ז ז"ל. בעזהי"ת וכו' קאברין. לשתא חדתא משדרנא ברכתא ומלא חפני טיבותא למאן דזכי למיהוי דרופתקא דאורייתא כבוד ידיד עליון וידיד נפשי עוז הרב הגאון הגדול המפורסם נודע בשערים וחובר חבורים מאירים כספירים וכו' כקש"ת מו"ה משה נחום ירושלימסקי הי"ו. אחדשה"ט באהבה עזה בלתי מוגבלה גיה"ק הגיעני בש"ק העבר לשמחה שלמה בראותי את תמונת ידיו היקרים אצלי מפז ומפנינים ומאז ידעתיו והכרתיו בראשונה הנני מוסיף אהבה מדי ראותי ספריו הנחמדים העשוים בהשכל ובמועצות ודעת המקום יהיה בעזרו להפיץ עוד את מעיני חכמתו בקהל עם וכל ישראל ואותו לאורם וכו' ואחרי חורבן בית מקדש זה נחלה מר אבא הגאון נ"ע כו' עד אשר נצחו אראלים ונתבקש