באר משה רלד

מותרת לעלמא ליכא חששא דבדילה מינה מחמת א"א (אלא דצ"ע לרבינו שמחה שכתב לזכות לה גט א"כ לא תהא א"א ואיכא איסור מד"ס וצ"ל דמ"מ ה"ל ספק א"א כמש"ל ובדילה מינה) מ"מ כיון דחששו חז"ל למנהג הפקר ראוי מאד להושיב שומר עלי', ופקודתו. שמרה רוחי לצרף בד"צ סמוכים לרבנות להיתר זה ויהיה ברשיון הממשלה ונ"ל שהצריכו מאה רבנים לצרף השכינה להיתר כמ"ש ריה"ג (ברכות מט) דבמאה אומר נברך ד' אלקינו וכיה"ר שתסכים השכינה על ידינו מעתה הנני נמנה להתיר את המעוגן וכו' לישא אשה אחרת על אשתו כו' כפי האופנים שהסכים הרב הגאון הגדול מו"ה משה נחום ירושלימסקי וע"פ רשיון הממשלה כ"ד הכו"ח וכו' פה"ק ראסין יצ"ו. אלכסנדר משה בלא"א מו"ר מ' צבי זצצלה"ה אבן לפידות מכונה לאפידותזאהן החופ"ק ראסין עיר הגליל פלך קאוונא אח"כ הת"י הב"ד

והנה יש לגמגם קצת ולפלפל בדבריו אבל אכמ"ל כאשר כתבתי לעיל בכ"מ שיש לי ע"ז קונטרס מיוחד ובפרט מ"ש באות ב משום שכר פעולה דהוי כיד בעה"ב כבר כתבתי כעין זה בספרי מנחת משה חאה"ע (סי' ח אות ה) על דברי הפנ"י גיטין (ע פ"ב) ד"ה אמר שכ' בטעמא דר"י דבעינן שיהיה הבעל שפוי בשעת כתיבה דאל"ה לא מהני שליחות הסופר בשעת כתיבה כיון דאיהו לא מצי למיעבד וכתבתי דיש תקנה לכאורה שהבעל יתן שכר הסופר דהוי כידו כמבואר בירושלמי פאה ובמח"א הלכות שלוחין (סי' יא) יעו"ש בספרי ויעו' מש"ל בספר א' וקונטרס השיב משה שער התירוצים (סימן נו אות ב) במ"ש שם יד"נ הגאבד"ק ברעזאן בענין זה דשליחות בשכר ויש להעיר ג"כ במה שהביא שם מדברי הנוב"י חתו"מ (סי' לז) דהיכא דבע"כ עביד כמו שרי המלך יש שליחות גם לעכו"ם דלפלא דהנוב"י עצמו חאה"ע (סי' פ אות טו"ב) כתב דאדם שהוא בעל בחירה אף שהוא מוכרת שלא יתחייב מיתה מ"מ מקרי אי בעי עביד יעו"ש שהביא מדברי הש"כ (סי' קפב) ויעו' בנוב"י מה"ת חאו"ח (סי' סג) שכתב גם גבי חצר עכו"ם דאם אינו עומד בצדו אי אפשר שיזכה לו חצרו דאין שליחות לעכו"ם ויעו' בשו"ת שיבת ציון וסימן נג) מה שפלפל בענין זה ולא הזכיר כלל מדברי אביו הנוב"י וצ"ע (והעיר אותי בזה תלמידי החריף מורג חרוץ כמר חנוך העניך פלאקסער נ"י נכד הגה"ק צי"ע הרבי מאלכסנדר זי"ע)

[ז] ואלה דברי יד"נ הרב הגאון הגדול דק' מינסק זצ"ל מ"ש אלי בענין הנ"ל ע"ד המעוגן וכו' אשר זה ששה שנים שנשתגעת אשתו ר"ל וכבר סידר יד"נ הרב הגאון הגדול מו"ה משה נחום ירושלימסקי נ"י את אשר עליו לעשות וכפי שמבואר בנוב"י מה"ק (סי' ג) והגאבד"ק הנ"ל החמיר על המעוגן להשליש יותר מכתובתה לטובת אשתו הנ"ל שתהיה בטוחה במזוטתיה ובהצטרכוהיה מהפירות הכל כדין וכדת וכבר נתפשט ההיתר לפשוט בנשתטית להתירו ע"י ק"ר מג"א וזה איזה שנים שהשבתי להגאבד"ק תארקאוו שלדעתי היה נכון לזכות לה הגט מקודם שיעשה שליח להולכה כי מאחר שאין אנו בקיאין בא"י לשמור גטה ועצמה ע"כ אולי היא בת גירושין והרי הגט זכות היא לה ואח"כ ליטול מיד הזוכה עבורה ולעשות שליח להולכה ובממ"נ יהני אם היא בת גירושין הרי זכתה ואם אינה בת גירושין הרי משליש אמנם אז לא החלטתי כן למעשה משום דלא משמע כן מכל האחרונים אמנם זה מקרוב ע"י מקרה מצאתי בשו"ת הגאבד"ק אה"ו זצ"ל תפארת צבי על אה"ע (סי מב) שכתב ג"כ כן ונהניתי ע"כ נכון מאד לעשות כן כי אם לא יועיל לא יזיק ואם יועיל לא יצטרך להתיר הח' ובממ"נ יהיה מופר ואין שליחותייהו דקמאי עבדינן והנני מסכים בהתירו וכפי מה שסידר ידידי הגאון רמ"נ שליט"א באופן שישיג רשיון מהקיר"ה ולראיה בעה"ח כו' נאום ירוחם יהודה ליב החופ"ק מינסק גם אנחנו בי דינא דק' מינסק הננו נמנים להתיר להמעוגן כו' לישא אשה על אשתו כו' שנשתטית אחר שישיג ע"ז רשיון מהממשלה יר"ה ואחר שישליש גט וכתובה ותנאי כתובה כמבואר בקונטרסו של הרב הגאון המפורסם ר משה נחום ירושלימסקי וכפי שהסכים ע"ז גם הגאון הגדול מו"ה ירוחם יהודה ליב מד"א דפה ולראיה באנו עה"ת כו' נאום יצחק בר' משה ז"ל פינס ד"ץ דפה ונאום מנחם מענדל בלא"א ד' בנימין זללה"ה מו"צ בפרעספא ונאום עזרא זוסמאן יעקב בהר"ר בנימין ז"ל ד"צ פ"ק ונאום יעקב בה"ד זאב וואלף ז"ל ווישנעווסקי ד"צ דפ"ק מינסק ונאום בן יציון בלא"א מו"ה ברוך מק' לעבגאווי ונאום חיים שמשן משה הירש מו"צ בסביבות הוואניזאל דפ"ק מינסק ונאום יחזקאל זאב בד' יהודה ז"ל

והנה במ"ש הגאון הגדול דק' מינסק לחדש זיכוי הגט מקודם ואח"כ להשליש ביד השליח להולכה לא עשינו כן למעשה ולא נהגו כן כל גדולי המורים דאף שמצא לו חבר הגאון תפארת צבי אה"ע (סי' מב) (שכתב כן בסוף תשובתו ואם מסופקים אי הגיעה לכלל יודעת לשמור גיטה נכון להשליש הגט ולרווחא דמלתא יזכה השליח תחלה בגט ואח"כ יעשהו שליח ומ"מ לא תנשא כשתשתפה עד שיסכימו גדולי המורים ויתקשר הבעל ליתן גט אחר כשר וכו' עכ"ד) אכן בדבר תורה דחותמה אמת אין נושאין פנים אף לגדולי הדור וגם על ענין כזה מוהאמים דברי החת"ס בכמה מקומות מתשובותיו הטהורות דהחדש אסור מן התורה בכל מקום ובחידוש תקנה זו יש תקלה גדולה וכאשר כבר כתב בענין זה הגאון פנים מאירות ת"א (סי' ד) שראה לגדול א' מחכמי אשכנז שכתב באם שתהיה משומרת ע"י משפחתה שלא ינהגו בה מנהג הפקר מה טוב ובאם לאו יש לזכות לה גט ע"י אחר ע"פ דת ודין תורה הקדושה שתהיה נדונית כפנויה ולא כא"א ובזה כח לי לזכות לה גט דוקא כי אין אפוטרופוס לעריות והרבה יש לחוש לקלקולא כו' ע"כ ראוי, לעשות משמרת למשמרת בנדון זה עכ"ל וכתב ע"ז הפמ"א דתקנתה היא קלקלתה כי תלמוד ערוך הוא היפוך דבריו (יבמות קיג) ד"ת שוטה מתגרשת כו' אינה מגורשת שלא ינהגו בה מנהג הפקר ואיירי ביודעת לשמור גטה ואינה יודעת לשמור עצמה דאי אינה יודעת לשמור גטה גם מה"ת אינה מגורשת וכן הובא בטואה"ע (ריש סי' קיט) וא"כ התקנה שרוצה לזכות לה גט כו' שתהי' כפנויה אדרבא זו היא חובתה שכ"ז שאגודה בבעלה לא ינהגו בה מנהג הפקר שכאו"א פורש מא"א ואם יזכה לה גט תהיה מופקרת לכל כיון שאינה יודעת לשמור עצמה וכו' ועוד דאין דין זה ברור שתהיה מגורשת בקבלת השליח אף במקום דזכות היא לה וכו' ופשיטא בנ"ד די"ל דחוב היא לה דהא כל זמן שלא גירשה חייב במזונותיה ורפואתה כו' א"כ אין בנו כח לעקור תקנתא דרבנן משום צד ויותר נראה להתירו ע"י מאה רבנים כמנהג המדינה והיא תשב בבית המיוחד לה עד שירחמו עליה מן השמים וה' יורני דרך החיים עכ"ל הפמ"א ויעו' ג"כ בשו"ת רבינו חיים כהן אה"ע (ס' ה) דמצא און לדבריו מדברי הפמ"א אלו יעו"ש במה שפלפל בזה ובאמת איך ניחא ליה להגאון תפארת צבי במ"ש דלא תנשא כשתשתפה עד שיסכימו גדולי המורים וכו' ומדוע לא חש לקלקול זה שתנשא אח"כ בהיתר זה דכבר זכו לה בגט פטורין וכדחש ג"כ הגאון רח"כ שם כעין זה (סו"ס ד) שכ' כי חושש אני שלא תסמוך כל