באר משה רלג

המעוגן ואבותיו כו' רוצים לצאת עצהיו"ט ושההתרה ממאה רבנים יהיו רק רבנים היושבים כסאות למשפט ומשלשה מלכיות ממש אשר בכל אחת מהן יהיה המנין לפי ערך ולכן הנני מצטרף ג"כ למנין מאה רבנים להתירו מכבלי העיגון אחר שיקיים כפי המבואר בקונטרסו ואחרי שישיג רשיון מהממשלה הרוממה ליתן לו התרה כנהוג, ולאות אמת חתמתי שמי כו' יוסף זכרי' בלא"א הרב מו"ה נתן שטערן זללה"ה אבד"ק שאוול מחבר ס' זכר יהוסף, גם אנכי הצעיר הנני מסכים ונטפל לכבוד אדמו"ר הרב הגאון הגדול האבד"ק נ"י להסיר כבלי העיגון מעל כו' באופן שיקיים כל הפרטים המבוארים לעיל יהיה ע"פ חקו הקיר"ה ולראיה באחי עה"ח וכו' פה שאוול נאום שמעון שיימא מו"ץ משאוול

[ו] ואלה דברי י"נ הרב הגאון המובהק זקן ויושב בישיבה וכו' מוהר"ר אלכסנדר משה אבן לפירות שליט"א הגאבד"ק דאסין פלך קאוונא מ"ש בענין היתר נשתטית הנ"ל ז"ל כבוד הרב הגאון חריף ובקי מיני ועוקר הרים וכו' כבוד שמו מפארים מו"ה משה נחום נ"י ירושלימסקי הגאבד"ק קאמינקא יצ"ו (כעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל) ולכאל"ש וכל טוב סלה, מכ"ק הגיעני זה כבר ולא הייתי בקו הבריאה וכו' עתה מדרזתי להשיבו ראיתי כל דבריו כולו מחמדים ולא הניח מקום להתגדר כי הכל גלוי לפניו ועליו אין להוסיף ובכדי שלא לבוא ריקם אציג איזו הערות (א) ע"ד תקנת נשתטית להשליש גט אינו מובן התועלת מזה שאינה מתגרשת רק משעת נתינה ושניהם יכולין למחות וביותר מה שהערה המלמ"ל מנזיר י"ב דכל דלא מצי עביד השתא ל"מ למשוי שלית ע"ז החליטו האחרונים דכשתשתפה צריך גט אחר מחדש וא"כ הראשון למה בא ונ"ל לפ"מ דקי"ל גיטין (יט) כר"ש בשעת הדחק דאין לבעל פירות משעת כתיבה וכן כל שעבוד האשה כמע"י וממילא פקע גם שיעבודא דבעל שכנגדן כמו מזונות ופרקונה כתובות (מז) וע"כ לא מיקרי תו ב' נשים בשעה"ד ובפרט אי ה"ט משום קטטה ואולי ה"ט נמי דהכל בו שמובא באה"ע (קיט) ברמ"א בענין גט מדעתה ונפסל יכול אח"ז לגרשה בע"כ וי"ל משום דפקע שעבודם זל"ז מכיון שנתן עיניו לגרשה לר"ש אך י"ל דלא אמר ר"ש אלא בגט כשר משא"כ בשוטות גם משמע למסור גט המושלש לכשתשתפה (ב) ואולי י"ל עפמ"ש הש"כ חו"מ ריש (סי' קה) דשליח בשכר הוי כפועל דידו כיד בעה"ב בשעת מסירה אך הפנ"י גיטין (ע) כתב דהגט גופי' פסול שנכתב בשעה שאינו ראוי לנתינה אם לא לצוות לכתוב כשתשתפה וגם בזה הערה המלמ"ל מתוס' יבמות (נב) משום דל"מ עביד השתא משמע דס"ל להר"י שם בתוס' דבעי שליחות לכתיבת הגט והר"י לשיטתו בגיטין (ט) תוד"ה אע"פ כו' [ונ"ל דהיינו בגט דכתיב וכתב לה אבל שט"ח אינו צריך צווי הבע"ד רק להרשות וכמ"ש בחו"מ נ"ב בשטר שי"ב ריבית אף דאשלד"ע ועש"ך שם ס"ק ה' והרי בשליח ל"ת לחזרה יעו' ע"ז (נג) בחטא העגל) ולפמש"כ לעיל הרי סופר ודאי פועל הוא אך התקנה להשליש גט גמור וג) אמנם הר"ש מובא בט"ז אה"ע קי"ט כתב לזכות לה גט וצ"ל דבמקום צרה חוב הוא לה וי"ל דמאחר דיכול לזכות שוב מהני למסור לכשתשתפה לבד דעי"ז מקרי ראוי לגירושין השתא אך ביבמות מספקא אי הוי זכות במקום יבם וי"ל דה"נ בזה ויעו' רמב"ם פ"ז מה"א הט"ו וצ"ע אך לפמשכ"ל י"ל דמקרי ראוי לגירושין כיון דאהני לאפקועי השעבוד זמ"ז אלא די"ל דלאו נתינת הגט רק כתיבתו גרמה זאת ולא מהני להקרא בשביל זה ראוי לגירושין (ד) והרמב"ם פ"ג מה"ג ה"ו בנתן וגט ליבמתו ה"ז ספק וכתב הרא"ש דה"ט משום דבידו לבעול אבל קו התוס' (יב) לא כתב כן והגרע"א תמה דלמה לא תהני בידו ונ"ל דס"ל דצריך דגם השליח יהיה בידו והנה התוס' יבמות (נב) כתבו דהאי בעיא הוא לפסול לכהונה וי"ל דהרמב"ם ס"ל דמקרי ראוי לגירושין משום דאהני למפסל לכהונה אפילו מד"ס וי"ל דה"נ בשוטה מפסלא עכ"פ לכהונה מד"ס וי"ל עוד עפמש"כ הרמב"ם דה"ט דל"מ גט לכשאכנסנה משום דהוי שלא לשם גירושין וא"כ ביבמה במאמר הרי מצי למיעבד שהרי מכוון הסופר להתירה מהמאמר ובלי מאמר עכ"פ מכוון הסופר לדחות זיקתו והוי ליה כגרושה מאישה עב"ש (ק"ן ס"ק ה) אלא כיון דנפ"ל מן אשה גרושה ה"ל ספק אי נילף גרושה מן יבם ולפ"ז י"ל בשוטית נמי מקרי ראוי לגירושין שהרי כיון הסופר להפרידם זה מזה ואהני להתירו (ה) ועוד יש לדון עפמש"א בגיטין (לט) דגמר עבד מאשה איסורא ולא ממונא ופריך אדרבא מה אשה גדולה וקטנה וקשה איך אפשר בקטנה בשטר הא לאו בת גירושין היא ונ"ל דהאשה א"צ לזכות את הגט שהרי מהני בע"כ והרי כתב על אה"נ כשר ול"צ רק נתינה לידה ורשותה בגיטין כ' ובקידושין כ"ג שיוציא לרשות שאינו שלו ולפ"ז בא"י לשמור גטה הרי זו אבדה מדעת והפקר ויוצא מרשותו ובדין דתהני רק דפסול דמשלחת וחוזרת וגם שאינה יכולה לשמור גיטה דבעיא לאנסובי ביה וי"ל דזהו רק בכדי להתירה לעלמא אבל עכ"כ מהני להפקיע שעבודו זמ"ז וזש"א בגיטין אדרבא דוק מהא דהיינו לממונא דהיינו להפקיע שעבודו בזה מהני אפי בקטנה ומקרי ראוי לגירושין עי"ז ועפ"ז י"ל דהתקנה למסור דתהני לאפקועי איסור ב' נשיר ואח"ז ליטול ממנה ולמסור לכשתשתפה שהרי אהני משיעבודי ול"ל מכיון שכבר קנתה לא יהיב לה מידי ז"א שהרי קטנה אינה קונית ועוד שבפירוש אמרו בגיטין (פד) בקנתה לפסול מכהונה אפ"ה יטלנו ממנה ויחזור ויתן לה ול"ד לגט גמור שאינו חוזר ומגרש בו פ"ש דהתם כיון שכנסה בטל שעבודו לגמרי ע"ד מש"א חו"מ מ"ח בשטר שנפרע דנמחל שיעבודו משא"כ שלא נתגרשה לגמרי עדיין ומ"מ מהני שליח לאחר שיטלנו ממנה שהרי לע"ע הוא שלו כתובות (נט) בשדה זו שאני מוכר לכשאקחנה תקדש יעו' פ"י גיטין (פד) שתמה על המהרש"א בתוס' ד"ה שתוקי כו' הרי בלא חזר הוי פסול מדינא ועפמש"כ י"ל דכונת רש"י לטלו ולחזור וליתנו לה ואכמ"ל

[ו] ועד"מ שחקר אי חדר"ג דינו כד"ס או כד"ת נ"ל דעכ"פ כיון דקדש אותה אדעתא דמנהגא א"כ אשתעבד לה שלא ליקח עוד אחרת על פני' וה"ל דררא דממונא ובמקום ספק אוקמא אחזקתה ועכ"פ לא עדיפא מאיש שנולד בו מום גדול ע' אה"ע (סי' קנד ס"ה) ובאשה ל"צ סימני שוטה שבגמרא ותלוי בראות עיני ב"ד אי לא מיחדר ליה והרי חקרו בזה ב"ד סמוכים ע"כ יש להתיר בטח ע"פ האופנים המבוארים בקונטרס שכתב הדר"ג שליט"א, (ז) וע"ד מאה רבנים נראה שהוא כדי לפרסם (ואולי הוא מפני חשש שמא יקח אשה ממדינה אחרת שחשש ראב"י יבמות (לז) לתערובות כו') והרי אמרו שם דבת"ח דפקיעי שמייהו קלא אית ליה ומובא באה"ע (סו"ס ב) ומי לנו כו' בנן של קדושים כהמעוגן וכו' ע"כ אין להחמיר כ"כ ועכ"פ סגי במאה לומדי תורה ובפרט מוסמכים להוראה ולהקל בהשלשה מדינות ע"כ הנני נמנה ג"כ עם המתירין בלי שום, חשש ע"פ האופנים שכתב הדר"ג נ"י בהשלשת גט וכתובה ורפואה ולהעמיד עליה שומר כמבואר באה"ע קי"ט ואף למש"ל שנפקע שיעבודו מזל"ז מ"מ הרי מבואר שם שזן אותה משלה ומכש"כ בזה שמשליש משלו וביותר השימור ודאי צריך שהרי אמרו חז"ל דאפילו שוטה שיכולה לשמור גיטה דמה"ת מתגרשת מ"מ מד"ס אסור משום גרירה שלא ינהגו בה מנהג הפקר ואף שאם אינה