באר משה רלא

גדוליו ומנהיגיו זאת התורה תהיה תשלום החסרון ריבוי התולדות שנתמעטו מזבחי האו"ע בימי האינק') יעלה בזה ריבוי התולדות הרוחניים עד הבקר שנזכה בכת חד"ת לקרב קץ בקרו של משיח צדקנו אכי"ר

(יא) ובעניני חתימת הרבנים המצטרפים בהיתר נשתטית כבר כתבו בזה כל גדולי האחרונים מה ששייך לענין זה והנה המים חיים שם סי' ל"ח כתב דבכל בו לא הוזכר מאה רבנים רק מאה אנשים ודעתו על אנשים חשובים כפרש"י דברים (וגם לענין שלש ארצות כתב שם דפולין וליטא ורוסיא הוי כשלש ארצות) וכבר כתב כן גם הנוב"י שם סי' ג' דלאו דוקא רבנים שנתקבלו לקהלות אלא אף לומדים הראוים להוראה וכל אב"ד בעירו יראה לצרף עמו הראוים לצרף וכ"כ החת"ס סי' ד' בח"א באורך וע"ש מ"ש לענין הג' מלכיות וצירוף החתימות והעלה גם כן דג' מלכיות אשר נכנסו אתר כך תחת ממשלת מלך א' לשלשה יחשבו לענין צירוף הרבנים והגם כי הגאון ברכת רצ"ה שם סו"ס י' הצריך מג' מלכיות דוקא וכתב דאף דמג' ארצות כפי שכתוב בכל בו היינו רק מדינות וכדאמרינן שלש ארצות לחזקה יהודה ועבר הירדן והגליל אולם בגוף התקנה המובא במהר"ם כתוב להדיא ג' מלכיות ומפרש והולך כגון אוניאה לומברדיא וצרפת שהם ג' מלכיות כנודע (ולא הזכיר מדברי החת"ס סי' ד') יעו' ג"כ בשו"ת יתח שלמה חאה"ע סי' צה מ"ש וגם יש שינוי בלשון הפוסקים שבכלבו ובתשו' מהרמ"מ כתב שהמאה רבנים יהיו משלש ארצות ובנוב"י מה"ת כתב משלשה מדינות ובתשו' צ"צ העתיק בשם הכל בו משלש מלכיות וכן כפל ושלש שם וכן יש להורות יעו"ש מ"מ נהי דלכתחלה היכא דאפשר יש לעשות כדבריהם שיהיו שלשה מלכיות ממש אבל במקום שקשה למצוא מג' מלכיות בודאי יש לסמוך על דברי התח"ס והמ"ח ונכון שיהיה עכ"פ ג' גדולים משלשה מלכיות ולענין החתומים אף דנוהגין כהנוב"י והמ"ח דלאו דוקא רבנים אבל עכ"פ יש לראות שיהיו מופלגים ראוים להוראה וכמ"ש הבית שלמה שם שנפרץ הדבר בדור הזה ומקבצים מאה חתימות ורובם הם כו' וכן לא יעשה יעו"ש ויעו' גם כן בנוב"י מה"ת סו"ס ק"ב סוף דבר הכל נשמע אחר שיקיים האומלל המעוגן וכו' את ההשלשה כנימוס וכדת שיהיה כדי כתובתה ומזונותי' ועבור שמירתה הכל עפ"י אוהיו"מ וכו' כמוטל על הב"ד לדאוג לתקנתה כו' (יעו' גם כן ש"ס כתובות מ"ח ע"א וש"ע אה"ע סימן ע"א ס"ג וש"כ חושן משפט סי' ר"צ סכ"ז והבן ויעו' גם כן בשו"ת צ"צ סימן ס"ז וכו' ובשו"ת חת"ס ח"ב סימן ק"כ במה שחמה על הצ"צ וכו' ובמ"ש אח"כ אלא לזה י"ל כח ב"ד יפה שאני שמעמידין אפוטרופס לזכות ע"מ לחוב יעו' גם כן בשו"ת עין יצחק אה"ע סי' ע"ד ענף ב' אות ט' ואות י"ב ואכמ"ל ואחר שישליש ג"פ ככל הכתוב למעלה וישיג רשיון על פי חקי הממשלה אזי אין כאן לא איסור וכו', והנני מסכים להתירו מכבלי עיגון שישא אחרת בהסכם מאה רבנים בעה"ת וכו'

הקטן משה נחום ירושלימסקי האב"ד דק"ק אסטראלענקא והגליל

סימן יא הסכם חתימות שלשים גדולי הדור הי"ו בהיתר נשתטית הנ"ל

(א) דברי י"ג הגאון הצ' חכם הכולל וכו' מהרח"ח מדיני הי"ו מה שכתב בהסכם על ענין הנ"ל זה לשונו הטהור

בעזה"י ראיתי את השאלה אודות וכו' אשר יד ה' נגעה בו וזה כמה שנים אשר אשתו וכו' נשתטית וכו' אם אפשר להתיר לו לישא אשה אחרת בהסכם מאה רבנים ע"פ רשיון מהשררה אחר שיעשה להראשונה כדת של תורה כפי אשר יורוהו רבני גאוני דורנו יצ"ו ואנכי חזון הרביתי אשר השיב ע"ז רחימא דנפשאי הרב הגאון הגדול חריף ובקי משנתו זך ונקי כקש"ת מוהר"ר משה נחום ירושלימסקי שליט"א המפורסם בכל קצוי ארץ בחבוריו היקרים מאירים ומזהירים מנחת משה וברכת משה ולשד השמן טרח וכתב קונטרס גדול בפלפול עצום בדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים וידי משה חדים למישקל ולמיטרי בהדייהו צלל במים אדירים והעלה מרגניתא טבא בכחא דהיתרא להתיר כו' לישא אשה אחרת (בהסכם ק"ר) עפ"י התנאים והאופנים המועילים על פי התורה ככתוב בקונטרסו באורך וענותו תרבני להיותי נמנה למצוה רבה הלזו ואומר הנני פקודתו שמרה רוחי האף אמנם ידעתי ביני מך ערכי איני כדאי לעמוד במקום גדולים לעשות רצונו חפץ חיים שיחתו קלה היא גופא גזירה והנני בא כיהודה ועוד לקרא והנני כדל מסכים בכחא דהיתרא ככל אשר דבר משה שר התורה ופי כפיו להתיר וכו' לישא אשה אחרת עפ"י התנאים אשר כתב ידידינו משה ספרא יצ"ו וכגון דא מצוה רבא היא כאשר הבאתי בספרי הקטן שדי חמד באסיפת דינים במערכת אישות סי' ב' מילחייהו דרבנן קדישי הם המדברים בגודל החיוב לפקח על האיש שלא יתעגן כל ימיו ח"ו אשרי חלקו שמן השמים סייעוהו שתתגלגל זכות זו על ידי זכאי שכמותו ירבו בישראל והדין אמת ולית דין צריך בושש ולמכתב לחזקיאו באתי על החתום וכו' הולך חמים וכו' ודובר אמת לפ"ג פה קאראסוב באזאר יע"א. הצעיר חיים חזקי' מדיני המכונה חת"ס

(ב) ואלה דברי הרה"ג חכם הכולל למדינת צרפת והגאון הבד"ק רו"פ בפאריש שכתבו גם כן בענין זה פאריש שלום וכט"ס וכוח"ט לכבוד יד"נ הגאון הגדול המפורסם בצדקתו ובתורתו ובחבוריו היקרים וכו' כקש"ת מוהר"ר משה נחום ירושלימסקי. את קונטרסו היקר הגיעני אשר שם הראה חריפתו ובקיאתו בדבר המעוגן וכו' אשר אשתו נשתטית וכו' וכבר עמלו למצא לה תרופה על ידי הרופאים היותר גדולים ברו"פ והוא יושב בלא בית ובלא ברכה והדר"ג ובית דינו נמנו להתירו על פי מאה רבנים לישא אחרת והנה לבוא בזה בארוכה אין אני כדאי בזה אחרי אשר כבר הלכו בה נמושות ומה אדע אח אשר לא ידע הדר"ג כאשר עיני תחזינה בקונ' כי כל ספרי ראשונים ואחרונים גלוים לפניו ובדבר אם נמצא בה סי' א' של שטות או כל הג' לפע"ד לא נ"מ בזה אחרי אשר אפי' בסי' אחד לא יוכל לדור עמה והעיקר כי בזה לא החרים ר"ג וכמ"ש האחרונים וכאשר הביאם הדר"ג והעיקר שצריך בזה ב"ד חשוב לפשר עם קרובי האשה בעד כתובתה ומזונותי' שיהי' לה כל ימי חיי' ומי כמוהו ישר אשר נכנס בזה וכבר עלתה בידו לישר ההדורים ובטח יעשו כדעת הנוב"י מה"ק סי' ג' אשר כל האחרונים לא חפצו להטות מדעתו כמ"ש בשו"ת הדר"ב בעצמו ולכן הנני מסכים עם הדר"ג להתירו ובאתי עה"ת וכו' פה פאריש, הק' צדוק בר' אליעזר הבהן רב הכולל של מדינה צרפת והק' יהודה בלא"א מוה' יצחק עקיבא ז"ל לובעצקי חופ"ק דו"פ

(ג) ואלה דברי י"נ הרב הגאון האדיר סוע"ה וכו' בקש"ת מוה' אלי' דוד ראבינאוויטץ תאומים הגאבד"ק פאנעוועיו וכעת אבד"ק סיר

מ"ש וחתם גם כן בענין הנ"ל המחי' חיים יתן חיים ארוכים טובים ומתוקים לידידי אשר אהב סלה ה"ה רחימא דנפשאי דיתיב בתוונא דלבאי הגאון הגדול שבח עוז