באר משה רכה

דרבנן מספקא להו אם רוב מעשיהם מקולקלין ומעתה אם אנן מסופקים אם הוא שוטה או לאו יש לראות אחר רוב מעשיו איך הם אם רוב מעשיו יעשה בהשכל ודעת ל"ה שוטה ואף דבדבר אחד אינו עושה כהוגן מ"מ בכל דבר אזלינן בתר רובא ומעתה ל"ק מרבא בב"ב דשם הוי ספק אי מכירתו מכירה כיון שעשה דבר של שטות ל"מ מה שרוב מעשיו בדעת דאין הולכין בממון אחר הרוב וחיישין למיעוט והוי שוטה וכן בההוא דהוי משחרר עבדי' משא"כ באיסור דאזלינן בתר רובא ל"ה שוטה רק בהנך שמכירין בגמ' ועד שיעשה ג"פ והוא ישוב נכון ומן האמור יש להעיר ג"כ בגמ' דחגיגה הנ"ל דר"ה ס"ל דל"ה שוטה עד שיהיה בכולן וקאמר ר"פ אי שמיע ליה לר"ה הא דתניא זה המאבד מה שנותנים לו הוי הדר ביה ולהנ"ל יש לחלק דדלמא ר"פ ס"ל עד שיהיה בכולן מטעם דבחד מהני אימר בעל מחשבות וכו' והקשה בט"א דמשמע בחד לר"ה אפילו ספק ליכא ובגמ' קאמר אימור כדי שתשרה כו' הרי דהוי ספק וליכא למימר דמספק מוקמינן אחזקה דמה נעשה באדם שלא ידעינן אותו איך הוא מעת ילדותו ותירץ דאזלינן בחר רוב בני אדם שהם בני דעת ע"ש ומעתה מה הקשה לר"ה דלמא ברייתא מיירי לענין מקח וממכר להוציא מידו דל"מ רוב דאין הולכין בממון אחר הרוב אמנם בזה י"ל כמ"ש ההפלאה סופ"ק דכתובות דבכל דבר דמספקינן לענין שאר דברים ואזלינן בתר רובא אף בממון הולכין אחר הרוב ומעתה בזה דאם מספקינן לשאר דברים אזלינן בתר רוב אף לענין ממון מהני ולא מצי לשנויי כן (ובילדותי הבאתי ראיה לזה מנדה (דף נ) דכל הנשר לדון ד"נ כשר לדון ד"מ והרי מצא תינוק מושלך ורוב ישראל ודאי יהיה כשר לדון דיני ד"נ ולד"מ דפסול לדון ישראל אף שמתגייר אח"כ ע"ש בתוס' ופנ"י וכיון שאין הולכין בממון אחר הרוב לא יוכל להוציא ממון ע"פ דינו וקשיא אמתניתין וע"כ כיון שהחזקנוהו כישראל מהני אף להוציא ובלא"ה י"ל דדיינים שאני) ואמנם בסוגיא דב"ב הנ"ל נכונים הדברים דשם הוי הספק לענין ממון וכשראינו כעת בו דברים של שטות ומסתפקין תיכף לענין ממון אמרינן אין הולכין בממון אחר הרוב ול"מ רוב של ב"א ולא רוב מעשים משו"ה פסק רבא דל"ה מכירה ואמת דלפמ"ש הקצוה"ח בסי' ר"פ דבקרקע ל"א אין הולכין בממון אחר הרוב דדוקא במטלטלין מהני דהממון ת"י יעו"ש עדיין הקושיא במקומה עומדת ויש להרחיב בזה הדבור בקושית התוס' פ' האשה שנתארמלה (טז א) ד"ה וכיון דרוב דכתבו לרב פריך וכן הוא בב"ב (צג) וכן בקושית התוס' יבמות (סד) אמאי יש לה כתובה משני ולענין איסור לא מהני והרי ממון עדיף דאין הולכין בממון אחר הרוב וי"ל דכתובה שאני דאינה גבית אלא מן הקרקע ובקרקע הולכין אחר הרוב ומה שכתוב יש לחלק בין דברי הקצוה"ח להתוס' דשם בסי' ר"פ כשאתה הולך אחר הרוב הקרקע בחזקתה משא"כ בכתובה אף שאתה הולך אחר הרוב מ"מ צריך עדיין להוציא הקרקע משא"כ בסוגיא דב"ב הנ"ל בעובדא דרבא לדברי הקצוה"ח יש לעיין בתי' הנ"ל ודו"ק היטב וע' בנה"מ (סי' מו ססק"ח) שדעתו דלא כהקצוה"ח ושמא י"ל דדוקא לענין חזקת מרא קמא ס"ל לקצוה"ח כן משא"כ בשיושב בה ונכונים דברי הנה"מ ואכמ"ל

ובעיקר הדבר יש לומר דיש חילוק בין אשה לאיש בענין נשתטית והוא ע"פ דברי מהרי"ט אה"ע (סי' טו) שהביא דברי הרמב"ם דהנבהלים ונחפזים בדעתם וכו' הרי הוא בכלל השוטים וכתב ועוד נראה דלא אמר הרמב"ם כן אלא לענין עדות שצריך להעיד על מה שעבר כבר ויש לחוש שמא נדמה לו באותה שעה שהוא כן ונתחלף לו דבר בזולתו מאחר שפעמים אינם מכירין דבר ואיך יעיד עכשיו משא"כ כשאנו באים לקיים דבריו כמו במקח וממכר ואסבריה לו ואנו מכירין שהבין הדברים כגון זה לאו שוטה הוא והרי הוא כפקח לכל מה שעושה לפנינו יעו"ש ומעתה באיש בעינן שיכוון בשעת הגט ומשו"ה מהני הגט אם הוא שוטה לשאר דברים משא"כ אשה דבעינן שלא תהא משלחה וחוזרת או החשש שלא ינהגו בה מנהג הפקר ובעינן שתזכור הגירושין והרי הוא כמו עדות ול"מ להרמב"ם, וקצת יש להעיר דהרי הטעם משלחה וחוזרת ל"ש רק בשעת הגט כמ"ש תוס' יבמות (קיג) בסופו אך מתחלת דברי התוס' לא משמע כן ודו"ק באופן דלדינא באשה אף אם אין בה סימני שוטה המבוארים בש"ס מ"מ אם יש בה שאר סי' שטות יש להתיר לבעלה לישא אשה אחרת עלי' וכ"כ בפ"ת לאה"ע (סי' א ס"ק טז) וכ"כ בתשו' שו"מ מהד"ג ח"ג (סי' קח) ועכצ"ל מ"ש בנוב"י חיו"ד (סי' קמו) להחמיר מיירי דאין בה כלל סי' שטות רק שאינה בת שכל ואין שום סימן שטות בה ובנ"ד שהיתה כמה פעמים שטיא גמורה הדבר פשוט להתיר ולענין השלשת הגט יעשה כמשפט המבואר בנוב"י מה"ק אה"ע (סי' ג') ובאופן זה הנני פותח בהצלה תחלה אחרי כי ההיתר פשוט ודרינא אנכי בהדי מאה רבנים המסכימים להיתר זה שישא הרב הנ"ל אשה אחרת על אשתו ובאופן שישיג רשיון מהממשלה) ואני מבקש מכבוד הרבנים הגאונים שיאבו בטובם להצטרף להיתרא דהאי גברא ולחתום שם כבודם על ההיתר ובטובם יראו כי גם שאר ת"ח החונים במחיצתם יבואו עה"ח והיה בזה שלום למרנן ורבנן מנאי הכותב וחותם פ"ק לבוב יום ד' תולדות ער"ח כסלו תרנ"ח לפ"ק יצחק שמעלקיס האבד"ק לבוב והגליל. גם אנחנו יושבי על מדין בצירוף מרן הרב הגאון מאוה"ג האבד"ק שליט"א אחרי ראה ראינו כל הכתוב למעלה הננו מהנמנים לדבר מצוה בצירופא דרבנן בהיתרא דהרב מו"ה נפתלי הנ"ל אחרי אשר יקיים את אשר נגזר עליו מאת כבוד מרן שליט"א

וע"ז באנו על החתום יום הנ"ל פה"ק לבוב הקטן אורי זאב וואלף סאלאט הקטן נטע פערקויף

סימן י

תשובה בנשתטית

הנה בעניני נשתטית אם אבוא להעתיק מ"ש בתשו' להגאונים האדירים האלה וכן כל תשובותי בענין זה למקומות הרבה תקצר היריעה ויכיל כמעט ספר שלם ע"כ אמרתי להציג בשער הזה תשובה אחת בענין נשתטית הכוללת ענינים כוללים בהלכה זו

בעה"י בדבר המעוגן פב"פ אשר יד ה' נגעה בו וזה כמה שנים אשר אשתו פב"פ נשתטית וכפי הגב"ע וכו' וכו' יש לה כל סימני שוטה המבוארים בש"ם ואינה יכולה לשמור אח גטה ולא את עצמה ואין אדם דר עם נחש בכפיפה ואפי' בבית א' אינו באפשרית להיות אתה וכבר הפריז עליה סכום רב יותר מיכולתו לעסוק ברפואות אצל גדולי הרופאים וכו' ולא עלתה בידם לרפאותה ובכל יום היא משתגעת ביותר והאומלל הנ"ל נפשו בבקשתו להתירו מכבלי העיגון דחר"ג מאור הגולה כי מלבד שלא קיים