באר משה רכג

מתירין לו אלא בפניו לפרש הטעם משום דהנידוי הי' בפניו צריך גם כן להיות ההיתר העין שנידהו מכת הך דכל דמתעבידא בי עשרה כו' שבתוס' ישנים שם פי' באמת הכי והר"ן כתב דלא נהירא ליה לפרש הכי והוא משום דהתם אין הטעם משום אלומי מילתא ובטוש"ע יו"ד סימן של"ד מוכח גם כן דנדחה טעם זה ולהכי גם שלב"פ הותר וע' בראשונים ז"ל ריש השולח שפי' והא דקאמר התם או ששלח אחריו שליח ל"ל מ"ד לא אלימא שליחותא דבתרא משליחותא דקמא דליבטל קמ"ל דהיינו דהו"א כיון דהשליחות הי' בפניו בעינן ביטול השליחות גם כן בפניו ע"ד דא' כל בי עשרה כו' וקמ"ל דל"א הכי כיון דבאמת אין הטעם משום אלומי מלתא ולהכי מהני גם שלב"פ יעו"ש ובפרט דכל הענין שצריכין להציע תוכן הדבר לפני מ"ר בנשתטית הוא בכדי שישפטו הם אם לפי מצב חולי השטות שלה היא ראויה לאישות א"כ מה לי אם הבעל הולך אליהם או שמתאספין ביחד או ששולחין להם בכתב והם משיבין דעתם על ידי הבי דואר שעל כן אין לספק בזה שבודאי מועיל קיבוץ החתימות של הקיר מג' ארצות ע"י הבי דואר, סיומא דפיסקא אחרי שיקיים הבעל מ' ישעיה הנ"ל כחק המוטל עליו כפי שכתבנו למעלה הנני מסכים להתיר לו לישא אחרת בתנאי שלא יתנגד לחקי הממשלה הרוממה ובאופן שיסכימו עמי מאה רבנים ול"ד רבנים אלא לומדים שידעו טעם ההיתר כמ"ש בנוב"י אנא מגאוני דורנו וכל רב וצורב יכול להמנות ולהצטרף בצירופא דרבנן בשריותא דהאי גברא להתיר חרצובות העיגון מעליו וע"ז

הנני באעה"ח הקטן אריה ליבוש הלוי א"ש הורוויץ אבד"ק סטרי והגליל

סימן ט

דברי יד"נ הרב הגאון האדיר סוע"ה נזר ישראל ותפארתו וכו' בקש"ת מוהר"ר יצחק שמעלקיס שליט"א הגאבד"ק לבוב והגליל עוד בהיתר נשתטית מה שדרש הוא וב"ר חו"ד להיות נמנה ג"כ לדבר מצוה להתיר איש אומלל מכבלי העיגון בי דינא רבא דק' לבוב

בעזהי"ת בחודש כסלו שנת תרנ"ח לפ"ק לבוב החיים וברכה למשמרת שלום למעלת כבוד הרב הגאון המובהק החריף ובקי בכל חדרי תורה המפורסם בכל אפסים וכו' כקש"ת מוהר"ר משה נחום שליט"א ירושלימסקי הגאבד"ק קאמינקא יע"א

מתכבדים אנחנו לשלוח להדר"ג קונטרס אחד ערוך מאת מרן הגאון מאוה"ג האבדפ"ק שליט"א בדבר היתר נשתטית ומבקשים אנחנו בצירוף מרן הגאב"ד דפה מכהדר"ג שיסכים ג"כ על ההיתר ויזכה לו בחתימתו וגם חח"י הת"ח הנמצאים במח"ק וישלח לנו עד מהרה על שם מרן שליט"א ומגישים אנחנו בזה לכהדר"ג תודה מקדם למען המצוה כי רבה היא ברגשי כבוד ויקר

הננו הדו"ש בעם מרן הגאב"ד הקטן אורי זאב וואלף סאלאט הקטן נטע פערקויף דומ"ץ דפה לבוב

ואלה דברי הקונטרס

בעה"י להרבנים הגאונים הגדולים היראים והשלמים בשלוש ארצות חיי אריכא וטבא ושלמא רבא ישגא שאלה ע"ד הרב החריף בנש"ק מ' נפתלי ערליך ג"י אבד"ק דעלאטין אשר יסרהו ה' קשה כי זה כארבע שנים אשר אשתו הרבנית מ' שארציא החי' בת הרב הגדול מו"ה מנחם האבד"ק וואנילוב ז"ל (בהגאון הצ' בעל מגדל השן) שיצאה מדעתה וכל תהלוכותיה בשגעון קרעה כסותה ושברה חלונות ושלשה פעמים היתה בבית החולים מוכי הדעת והשכל פעם ראשונה התמהמהה שמה חודש ימים פעם שנית שני חדשים פעם שלישית ארבעה חדשים ולא מצאה תרופה ולא עלתה לה ארוכה והרופאים העומדים בבית החולים שפטו משפטה כי אין מרפא למחלתה (כאשר העיד בפנינו עד אחד נאמן) וגם בנתיים בעת שבה מעט לאיתנה ותשקוט רוחה גם אז לפרקים דברה באין סדר ובלי דעת וכל שומע הבין כי מחשבותיה נבוכים ובקיץ החולף היתה לפנינו ב' פעמים האשה הנ"ל עם בעלה הרב הנ"ל בפעם הראשון לא היתה חלומה ועוד דברה דברים של שטוח ובפעם השני היתה בריאה ודברה כאחד האדם והייתי אז נוטה לסדר לה גט אך יען לא יכלו להתפשר כי היא דרשה סך כזה אשר לא היה ביכולת בעלה הרב לחת לה וגם אנכי אמרתי להמתין עוד איזה חדשים עד שתתחזק שהיא שפוי' בדעתה לכן לא נגמר אז הדבר ועתה חזרה לשטותה ובאו לפנינו שנית וראינו כי מטורפת היא בדעתה ומדברת דברים של שטות ובעלה הרב יצעק מכאב לב עלי ימי נעוריו כי עודנו עול ימים וגם אין לו מי ישים עיניו על ילדיו ארבעה שיש לו מאשתו הנ"ל ונפשו בשאלתו להתירו מכבלי העיגון ולהתיר לו לישא אחרת עלי' וכבר עשה את אשר נטל עליו שהשליש סך. יותר מכדי כתובתה ונדוניא שלה ומסר הסך הזה ליד איש נאמן ובטוח אשר יתן לה לאט לאט די פרנסתה בהסכמת אחיה הרב החריף האבד"ק וואהנילוב והרב הנ"ל עם האיש הנאמן הבטיחו וחייבו א"ע לתת לה מדור ומזונות ולהשגיח עלי די כחם. תשובה הנה טעמי ונימוקי שלא רציתי אז לסדר לה גט בעת חלימותה היה דהנה מבואר באה"ע (סי' קיט) דאין רשאי לגרש בעתים חלומה ובאם נראה שתשאר כך וגרשה בעת חלימותה לא מהדרינן עובדא וט"ז (ס"ק יג) כתב דבזה"ז שאסור לישא ב' נשים והוא יהיה מעוגן אין לחוש לתקנתה דידה אמנם מסוף דברי הט"ז נראה שלא היקל רק בהוחזקה ב' פעמים אבל בהוחזקה ג' פעמים גם הט"ז אינו מיקל לגרש אולי כונתו כיון דמתירין לבעל לישא אחרת כמ"ש הט"ז (ס"ק יב) ע"ב בכה"ג אין לחוש לעיגון דידיה ויש לחוש לתקנתא דידה ואין להקשות דטעמא מאי לא יגרש כדי שישמור אותה דאם יגרשה יגררו אחריה והרי אם ישא אחרת תאסור עליו לאשה ושוב לא ישמור אותה עכ"פ יש ספק אם הט"ז התיר בכה"ג לכתחלה ובתשו' אחרת צדדתי להתיר בעובדא שהיתה שפוי' יותר משנה כיון דעברו עלי' כל זמני השנה ותקופותי' ולא נשתטתה יש לתלות שנתרפאה ושם נסתפקתי גם בשור נגחן אם עבר זמן רב וכו' אך מסתימת הפוסקים משמע דאין חילוק אך לענין עתים חלומה ודאי יש לתלות להקל דבנגיחה לא תליא בעתות השנה משא"כ בשגעון דתולה בעת וזמני השנה כיון שעברה שנה שלימה ולא נשתגעה נעקר הוסת דהרי אף במתו אחיו מחמת מילה נסתפק מהרי"ט בח"ב (סי' לא) אם נעקר בפעם אתת ונהי דשם לא נפסוק כמהרי"ט דהיא סכנות נפשות מ"מ בעתים חלומה דהיא דרבנן יש לפסוק כן יעו' מק"ח (סי' תסז ס"ק ה) דל"מ חזקה רק בגורם המסתבר ובתשו' הגאון ר' חיים כהן (סי' נד) הורה להקל והיתר הא' משום מצות פו"ר לא תיקנו חז"ל ופלא שלא הביא דברי הט"ז והיתר הב' שכתב דדוקא בעתים חלומה שאינה בריאה כ"כ אסרו היתר זה מבואר ג"כ בבא"פ (סי' קיא דף קצג ע"ב) ומייתי