באר משה ריח

הצבא והאביד על"ד בעת שעמד על המשמר (וואכט) ע"י ירי' בכלי מלחמה שבידו ושלחו משם תעודת שרי החיל מהקאמאנדיע לשרי פקידת עירם להכתב בין המתים וגם השיגו מכתב מא"ח אחד בן עירם כי כאשר שמע קול ירי' ואמרו כי דאבינסקי אע"ל רדף לשם אם כי לא הכירו בפניו שהיה תפוח אכן כל הבגדים הכיר והגב"ע בענין זה בארוכה וכבוד תורתם פלפלו בחכמה כדרכה של תורה בכל הנוגע להלכה זו הלכה ומורין כן ואני עמוס הטרדות וחלוש ל"ע ובכל זאת לתק"ע הנני למלאות חפצם ולהשיב עכ"פ בקצרה דכבר נתפשטה ההוראה לסמוך על עדות הערכי וידוע מה שיש לפלפל בדברי הש"ע (סי' יז סי"ד) ונושאי כליו שם אבל כבר מבואר בכל דברי גדולי האחרונים ובראשם הגאון חת"ס ז"ל ח"א (סי' מג מט צד) להקל בעדות זו יעו"ש באורך ויעו' ג"כ בשו"ת כנסת יחזקאל (סי' נג) במ"ש דערכאות עדיף ולא בעי קישור דברים יעו"ש והדבר פשוט דהממונים מהממשלה הרוממה להשיב מטעה"מ אד אפילו ע"י שאלה שפיר י"ל דנאמנים דהא הלכה רווחת בישראל דגם להוציא ממון סמכינן על שטרות העולין בעש"ג וגם לענין גיטין הוי סמכינן עלייהו אי לאו משום דלאו בני כריתות נינהו מכש"כ לענין עדות אשה דהקילו חכמים הרבה להכשיר עד מפי עד מפי עבד ושפחה כש"כ דסמכינן עלייהו משום דלא מרעי נפשייהו וכן יש ללמוד מדברי מרן המהרי"ק שורש קכ"א יעו"ש באמצע התשו' במ"ש וטעמא דמשום עגונא הקילו בה דהא אפילו בחזקה שצריך עדות גמורה כגון להוציא ממון וכו' סמכי אחזקה דלא מרעי נפשייהו גבי שטרות העולים בעש"ג וכו' יעו"ש ודו"ק ויעו' ג"כ בשו"מ מה"ק ח"א (סי' י) ויש בזה אריכות דברים ואין הזמן מספיק לי כעת להאריך בזה וכן מהני ג"כ עדות הא"ח אף שלא הכירו בפנים רק במלבושיו הא עכ"פ מצאו במקום שעמד על המשמר א"כ יש היתר של המבי"ט המובא בק"ע (סי' רכא) דמדאורייתא תלינן שזהו הנאבד ושפיר מהני רק סי' בגדים דל"ח לשאלה באיסורא דרבנן וכמ"ש כל גדולי האחרונים וגם היתר המהרי"ט דבכל בגדיו ל"ח לשאלה וכאשר הארכתי ת"ל בענין זה בחבורי ועוד בכמה תשובות ואין לכפול הדברים ואף דלא הוזכר בעדותו שם אביו הא כתב בתשו' מהרא"ם דכינוי הוי כשם אביו יעו' בק"ע (אות קב קה) ובפרט כשכתב לאבי האשם הא נודע לכל ממי הוא מדבר דאז הוי כהזכיר כולם ש"א וש"ע כמבואר בתשו' משאת בנימין (סי' סח) ובתשו' מהר"י באסאן (סי' מז) ובתשו' חוט השני (סי' צה) ושו"ת כנסת יחזקאל (סי' נ) ואכמ"ל והנני מסכים לדעתם דעת תורה להתיר האשה א' מיכל בער דאבינסקי ע"פ ב"ד של שלשה

הקטן משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא וכעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל

סימן ז

דברי י"ג הרב הגאון האדיר החריף העצום גור ישראל ותפארתו וכו' מו"ה יצחק שמעלקיס שליט"א הגאבד"ק פדעמישלא כעת הגאבד"ק לבוב והגליל מה שהציע לפני בענין נשתטית להיות נמנה לדבר מצוה

בעה"י ד' תשא תרנ"ג פרעמישלא שלום וברכה וכל טוב לכבוד הרב הגאון המובהק המפורסם החריף ובקי בכל חדרי תורה עומד לנס כקש"ת מוהר"ר משה נחום ירושלימסקי הגאבד"ק קאמינקא מחוז קיעב שליט"א

אחדשה"ט לכהדר"ג כמשפט הנני בזה לבקשו כי גם כהדר"ג ייחד בקהל המחירים לר' קלונימוס בן מו"ה זאב לישא אשה על אשתו כאשר עיניו תחזינה מישרים בתשובתי הרצופה פה ונא לצרף עמו בצירופא דרבנן גם את הבד"צ שלו ויאבה נא הדר"ג להשיבנו במוקדם האפשרי כי הדבר נחוץ גם ישלח לו את מכתב הסכמתו בצירוף חתימת הרבנים הנלוים אליו יצ"ו במכתב אשר חפשה לא ניתן לה ואני אשלם בכפלים אי"ה והנה הזכרתי את ספרו היקר בספרי בית יצחק חלק ירד (סי' מה) אולם לא אוכל לשלחו לכהדר"ג כי לא יבא לשם וישאר אצל הצענזיר וכו'

והנני ידידו דורש שלומו מברכו בברכת החיים והשלום וכל טוב יצחק שמעלקיס האבד"ק פרעמישלא והגליל

וזה דבר קונטרסו הנחמד ב"ה להרבנים הגאונים הגדולים היראים והשלמים בשלש ארצות חיי אריכא וטבא ושלמא רבא ישגא ע"ד הנגיד מ' קלונימוס קלמן בן מו"ה זאב מפה"ק שנשא אשתו חנה דינה בת מו"ה מרדכי מדוקלא וזה ארבע שנים שיצאה מדעתה ר"ל ונשתטתה והיא מתגוררת בבית אחותה בדוקלא ובעלה מ' קלמן הנ"ל משלם לאחותה עבור החזיקה אותה וכעת רוצה ר' קלמן לישא אשה אחרת שלא יהיה שרוי בלי אשה וגם שתשגיח על בניו מאשתו הראשונה ונגבה עדות עוד בשנה העברה אצל הרב הג' אבד"ק דוקלא ובד"צ דשם שהאשה חנה הנ"ל היא שטיא גמורה וא"א בשום אופן לדור עמה ועוד העיד איש א' מפה"ק לפני הבד"צ דעירנו שהיה עם האשה הנ"ל בוויען אצל הרופאים והפראפעססאר אמר שאין תרופה למחלתה ובכל דרך נסיעתם דברה שלא בדעת וכן סיפר לנו גיסה בשם אחותה ששמעה כן מפי הרופאים וכעת השגנו גב"ע מהבד"צ דק' דוקלא שהאשה חנה דינה הנ"ל שוכבת במטה ואינה מזזת שום אבר רק מנענעת בראשה מעט ועל שאלת העדים וקרובים אשר עמה בבית אם מכרת אותם לא ענתה דבר ולא נענעה בראשה רק צעקה פתאום בקול מר ומוזר ובכתה וביום השני כאשר הלכו העדים עוד הפעם לשם ראו אותה מונחת במטה כאבן דומם ושאלו אותה אם היא מכרת אותם כי המה השמשים דשם ולא ענתה דבר ולא עשתה שום רמיזה רק שתקה פתאום ובאה אחותה והשתיקה אותה, מכל הדברים האלה נראה מאין בה דעת וכן אמרו קרוביה שאין בה דעת כלל ואינה יודעת להבדיל בין שבת לחול ואינה יודעת להכיר ולהבחין יומא דרגלא ואף יוה"כ כחול נחשב אצלה ואינה מרגשת אם היא רעבה או צמאה כללו של דבר אין בה דעת כלל ונחשבת כבהמה וצונו להבעל שישליש סך מסוים כפי מה שהתפשר עם קרוביה באופן שאם תחזור לאיתנה ותקבל ג"פ שייך לה המעות הנ"ל גם ישליש כפי כתובתה ותוס' המחויב לה גם נתן נאטאריאלנעאקט בתוקף ועוז שמחויב להחזיקה כל ימי חייה ולפרנסה לפי כבודו ואחות האשה הנ"ל התחייבה להחזיקה אצלה בדירה עבור שישלם לה ה"ר קלמן הנ"ל כפי התחייבות בהנאטריאסאקט וכבר הושלש הכל ונעשו הכתבים כפי משפטי המדינה ושואל מאתנו אם יש להתיר לו ע"פ היתר ממאה רבנים אם ישיג רשיון מהממשלה הרוממה תשובה גוף הדין מבואר בב"ש (סימן א) בשם הב"ח דנהגו להתיר בנשתטית לישא אשה על אשתו בהיתר מאה רבנים וביניהם גדולי הדור שיעיינו בדבר ויסכימו ואף מהרש"ל בתשובה מודה בזה ע"ש ואף שכתב בב"ח דר"ג לא גזר בזה במקום מצוה דלא תהו בראה דזה לא שייך היכא שכבר קיים מצות פו"ר מ"מ