באר משה רטו

היטב שהיה ביום ב' אף דאינו יכול לחזור ממה שאמר בפני ב"ד כמבואר בתשו' הר"ן יעו' גם כן בחמ"ח ס"ק י"ז מ"מ בנ"ד דיש אחר המכחישו ודאי דיכול לחזור ולומר שנזכר שהיה כדברי השני וכמ"ש להדיא השער המשפט חו"מ ריש סי' כ"ט דרק לחזיר ולומר ששקר הגידו אינם נאמנים אף שיש עדים המכחישים משא"כ כשאומרים מוטעים היינו נאמנים לחזור דכיון שיש שני עדים המכחישים אין לך ראי' גדולה מזה שטעו יעו"ש בדבריו כי נעמו דאף שלא כתב זאת רק בשני כתי עדים המכחישים זא"ז כן י"ל בעד נגד עד המכחישים זא"ז (ויעו' בנחל יצחק שם ענף ב' ובש"כ סי' ל"א ס"ק א' ודוק) ובפרט פסול (שהוא אבי האשה) החוזר מדבריו ואומר כדברי העד שהכחיש אותו ודאי דמהני חזרתו יעו' גם כן בק"ע סי' ש"ה ובנודע ביהודה סי' מ"א ד"ה ואומר אני ודוק (ומה שרצה רו"מ לומר חידוש דבעדות אשה דעד פסול נאמן מטעם אומדנא היה יכול לחזור מדבריו כבר קדמו כעין זה הרב ש"א חאה"ע סי' ק"א דעד אחד יהי' נאמן באמתלא לחזור מדבריו יעו"ש

(יג) ועתה כשאין לנו שום ריעותא מצד ההכחשה שוב יש לנו היתרים (מלבד עדות האשה עצמה) גם מצד הגב"ע מהאחרים בהכרת פניו והסימנים דיש לנו עוד כמה היתרים (שמהם עמד בזה גם רו"מ) (א') אף אם נחשוב סי' הגוף רק לס"א כיון דהי' גם טב"ע בבגדים ואף דלפי הגב"ע מקורסק אמר העד שהבגדים נמצאו רחוק חצי ווערסט מנהר אם כן הא ידועים דברי הב"ש ס"ק ס"ט שהחמיר אף בסמוך אם אינו מלובש ואף המקילין לא הקילו אלא בסמוך יעו' בשו"ת אגודת אזוב אה"ע סי' י"ד אות י"ב מ"מ גם לגב"ע זה יש היתר טב"ע דבגדים מצד האנטעך והשארפע שהיו קשורים על ראשו וגם בנמצאו בגדים בלא גוף יש להאריך יעו' שו"ת רח"כ סי' כ"ת וסי' ל' ואכמ"ל) ואם כן הא יש לנו דעת המהר"ל מפראג דס"א בגוף וס"מ או טב"ע בבגדים מהני ממ"נ יעו' בספרי מנחת משה אה"ע סי' ז' אות ו' מ"ש בענין זה בהיתר ג'. (ב') דעת הפוסקים דשני ס"א מצטרפין לס"מ יעו"ש בספרי אות ז' מ"ש בהיתר ד'. (ג') דעת החכ"צ סי' קל"ד דלשאלה דיחיד לא חיישינן יעו"ש מה שכתבתי בהיתר ה'. (ד') דעת העה"ג סי' ע"ב דהיכא דיש ס"א מהני טב"ע אפילו ודאי אחר ג"י יעו"ש בספרי אות ח' מה שכתבתי בהיתר ז' דיש לצרף סברא זו אף בנשתהה אחר שהועלה מן המים ויעו' ג"כ באגודת אזוב סי' ט"ז אות טו"ב. (ה') סברת הנוב"י סי' מ"ד יעו"ש בספרי מנ"מ בהיתר ח'. (ו') דעת הר"ת סכ"ח דבכל גופו שלם אפילו אחר ג"י מעידין עליו וכתב שם הרמ"א דאפי' בנפל למים יעו"ש בספרי היתר ט' ושם אות ט' דיש מקום לומר דכ"ע מודים דמהני בזה הטב"ע על פי דברי הב"י בתשו' ו' יעו' גם כן בתשו' מיימוני להלכות אישות סימן ט' ובכנה"ג הגהות הטור אות של"ה ומכש"כ בנ"ד דהוי ספק אשתהי'. והנה מצד המכה גם כן אין להחמיר לומר מיא מרזי מכה בנ"ד כמו שכתב הדרישה מובא בב"ש ס"ק פ"א (יעו' גם כן מה שכתב א"ז הט"ז ס"ק ל"ג) ודברי ריבות סי' ט"ו ותשו' רח"כ סי' ל"ו וכתבתי מזה גם כן באורך בספרי שם אות ג' ופלפלתי גם כן בענין ספק מכה מחיים אשר אם ניקל בספיקו כמה מעליא הא שמעתתא לתקנת עגונות יעו"ש בהתבוננות דכל דברי המה תרופה גם לעלובתא דא. (ז') כיון דכבר אסתלק מעלובתא דא איסור א"א דאורייתא אם כן שפיר מהני אפילו ס"א וכמו שכתב הנוב"י סימן כ"ט ומ"ג ותשו' רח"כ סימן מ"ב ועוד כמה גדולי אחרונים יעו"ש בספרי אות ד' מ"ש בענין זה באורך ואין לכפול הדברים הכתובים בספרי וכבר כתב כן גם הגאון מגיני שלמה בשו"ת פני יהושע ח"א סימן ז' גם בשו"ת פאת נגב אה"ע סימן ב' הביא בשם תשו' גנת ורדים סי' כ"ו וכ"ח שהביא בשם רבני מצרים שהאלו דבאיסורא דרבנן מהני ס"א וכ"כ בשו"ת פרשת מרדכי אה"ע סי' כ"א ובספרי שם אות ו' ד"ה אכן כתבתי דעכ"פ היתר המהר"ל מפראג והיתר זה דבאיסורא דרבנן סגי בס"א כששניהם יחדיו ידבקו עכ"פ היתר א' חזק הוא בלא התנגדות מדברי הש"ס והוא עפ"י תרי צנתרי דדהבא הפני יהושע והחת"ס יעו"ש ודוק ויעו' מ"ש לעיל סי'

(יד) והנה כ"ז אפילו רק על פי הסי' בחוטמו שהיה שקוע מעט גם מעט עקום דאף דלדעת החת"ס ח"ב סי' קל"ז לא הוי אלא סי' גרוע יעו' גם כן בשו"ת אגודת אזוב סימן כ"ה אות א' מכל מקום הא לדעת הגאון רח"כ סי' ל"ד חוטמו נכפף מעט למעלה הוי עכ"פ ס"א ובפרט היכא דאיכא תרווייהו נשקע מעט ונעקם מעט אפשר דלכ"ע הוי ס"א ויש לנו היתר הנ"ל (יעו' בשו"ת מהרי"מ מבריסק סימן ט"ו במ"ש בשם תשו' פמ"א ובגדי כהונה דשני סי' גרועים מצטרפין לס"א) ובפרט דנמצאו בו גם כן סי' הלישיעס דהוי מחולי העור יפה כתב רו"מ דיש מקום לומר דהוי כרושם דלדעת הלבוש הוי ס"מ ובפרט בצמצום מקום דגם לדעת א"ז הט"ז ס"ק ל"א הוי ס"מ ויש להעיר בזה מדברי החכם צבי סי' קל"ד ד"ה ובעיקר הדין ומדברי תשו' הב"ח סימן פ"א ותשו' נוב"י סימן נ"א ויעו' גם כן בק"ע למהר"א אלפנדרי סימן ו' אות ס"ג שכתב דבהרת גדולה על החזה הוי ס"מ ובאות ל"ז שם כתב בשם תשו' מהר"מ אלשיך סי' קי"ט דכויה בפדחתו הוי ס"מ ויעו' גם כן בשו"ת גא"ב סימן כ"ה במ"ש בדין רושם והביא שורש לזה מש"ס כתובות ע"ה ובשו"ת צ"צ החדש סימן מ"ט בנדון צעכין שבקנעכיל בשם תשו' תורת יקותיאל ויעו' מה שכתבתי בס' ברכת משה קוה"ת סימן י"א אות ה' ובספרי מנחת משה סימן ו' אות ג' ד' מ"ש באורך בפרט זה דרושם וצמצום מקום ויעו' בשו"ת אגודת אזוב אה"ע סימן ט"ז מאות כ"ג עד אות ל"א ובסי' ח"י מאות ל"ה עד אות מ"א ואכמ"ל בכל פרט ופרט ומה גם דיש עוד טב"ע דכלים (דמלבד דעת ס' המתית דמצטרפין סי' כלים לסי' גופו יעו' יש"ש יבמות פט"ז דין ו' ובשו"ת רח"כ אה"ע סו"ס מ' ותשו' מהרי"מ מבריסק סימן ח"י) הא נראה מדברי מרן הגאון לחם משנה בספרו לחם רב סימן ל"ח דמצטרפין סי' כלים אפילו לסי' גרועים שבגופו מכש"כ בנ"ד דיש לנו אומדנא משום שנמצא באותו הדרך (וכמש"ל אות א' וד') ויש עוד טב"ע בכלים הא הוכיח הגאון בעל מראות הצובאות בספרו אגודת אזוב אה"ע סימן י"ב מדברי תשו' המהרי"ו סימן ע"ט (הבאתיו לעיל סוף אית ג) שהתיר בנמצא הרוג באותו הדרך על ידי צירוף סי' גרועים בגופו ובכליו (כמו שכתב שם וכולהו סימני דהכא הוי כמו חיוורי וסומקי) ואם כן כש"כ בטב"ע או ס"מ דכלים לחוד דעדיף טפי דללישנא כליו בחיורי וסומקי דל"ת לשאלה סגי בטב"ע או כ"מ דכלים לחוד וסי' גרועים דגופו וכליו ביתד ל"מ כדקתני במתניתין אף על פי שיש סי' בגופו ובכליו דהיינו אפילו בשניהם יחד וכמו שפירש מהרי"ו שם ואם כן אם בסי' גרועים דגופו וכליו הקיל המהרי"ו בצירוף האומדנא דנאבד באותו הדרך כש"כ דיש לצרף טב"ע דכלים לאומדנא זו יעו"ש בדבריו הנחמדים ומכש"כ בנ"ד דחוץ הטב"ע דכלים יש ג"כ סימני גופו ושאר אומדנות שכתבתי לעיל הדבר פשוט דלכ"ע לא אמרינן דכולהו אתרמי באיש אחר יעו' גם כן בשו"ת פאת נגב אה"ע סימן ד' שהביא בשם תשו' דרכי נועם שהקיל גם כן במי איתרמי כ"כ ובפרט אחר דנשכח זכרו (דסגי ביב"ח וכמ"ש המבי"ט הובא בק"ע סימן רכ"ג ויעו' בשבות יעקב ח"ב סימן קט"ו וח"ג סו"ס ק"י במה שכתב ובפרט שזה הנטבע כבר נשתכח זכרו זה שנה שנתים יעו"ש) וזה