באר משה רט

(דאז הוי שומא סי' גרוע לדעת חכמים דאין מעידין על השומא כמבואר בש"ס שם) אם כן סגי בסימן האמצעי. השני ואי סי' דרבנן אז הוי שומא גם כן ס"א ומצטרפין שני סימנים האמצעים ובנ"ד הא איכא עוד צירוף דעת הרד"ך (הו"ד בב"ש ס"ק ע"א) דצמצום מקום גם בשומא הוי ס"מ ובפרט בנ"ד דהיה לו שני שומות בצמצום מקום ובענין איך שיהיה הצמצום מקום יש להאריך בדברים וכתבתי בתשו' א' בארוכה אכמ"ל דבנ"ד בלא"ה יש כמה צדדי היתר גם יש לצרף היתר קצת מה שכתב הגאון בעל משיבת נפש בקונטרס עגונות שלו הו"ד בס' נה"ש הוספה לקונטרס עגונות למהר"א אלפאנדרי בפתיחה ב' לענין א' שנטבע וצעק בשעת טביעה ראטיוועט איך בין פאר בייא דודאי לב יודע מרת נפשו שימות כהאי דתנן משיאין עפ"י בת קול וכו' איש פלוני וכו' ומנא ידע דלמא אתא אחד ויעשה לו רפואה אע"כ משום דלב יודע מרת נפשו יעו"ש ואף כי יש לפקפק בדבריו (אבל גברא רבא אמר מלחא וכו') וגם יש לחלק דהתם בנידון דהמשיבת נפש אמר איך בין פאר בייא משא"כ בנ"ד דצעק אהה אהה הצילו אותי ואל אטבעה ווייא ווייא ראטיוופט איך זאהל ניט דער טרענקין ווערין וכו' דאפשר לומר להיפוך דלא הרגיש בנפשו שהוא מת אלא שעומד להנצל אם ישתדלו כדרך כל הנטבעים שצועקים להצילם ויש מקום לפלפל בזה ואין צורך דבנ"ד בלא"ה יש כמה צדדים ברורים להיתר כמש"ל ע"כ גם דעתי העניה מצטרפת להתיר האשה לאה בת ליב שמש מכבלי העיגון ויתירו אותה בב"ד של שלשה כמו שכתוב בשו"ת רח"כ סו"ס כ"ג בשם אביו שלא התיר מימיו עגונה בפחות משלשה וכן נהוג הוא יעו' גם כן בשו"ת חת"ס ח"א סו"ס מ"ח ובשו"ת הריב"ש סימן א ובביאור הגר"א ס"ק קכ"ט וקל"א

כ"ד הדו"ש משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא וכעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל

סימן ג

תשובה

להרב החריף ובקי זית רענן מו"ה מרדכי ג"י אבד"ק נאווע ארחנגילסק (מאראהוויצא) בענין עגונה א' שנטבע בעלה בספינה ששטה על נהר סינאכא לארחאנאראד וכל הנוסעים באו במצולה תחת הגליד והכפוד

(א) בדבר שאלתו באשה לאה א' מ' משה מעירם עגונה וגלמודה מבעלה משה זה שלש שנים שישב על ספינה בנהר סינאכא לשוט מעירו לארחאנאראד הוא ועוד שלשה אנשים ובמקום מים החדים נהפכה הספינה ונפלו במצולה תחת הגליד והכפור (כי עדיין היה הגליד על כל פני הנהר ורק באמצע הכפור סללו הספנים דרך קצר בקרדומות שהספינה תוכל לשוט מעבר זה לעבר השני) ועמדו שם כמה אנשים בעת הטביעה לערך ג' שעות והביטו על כל גדות הנהר עד מקום שעינם היה מגעת וגס הלכו על שפתי הנהר משני עבריהם ברחוק ווערסט אולי ימצאו אותם ולשוא היה תוחלתם אז אך באיחור ג' שבועות נמצא נטבע א' שהכירו אותו בטב"ע גמור ובאיחור ה' שבועות נמצא נטבע שני וזה שנתים שעמדו נכרים על שפת הנהר לצוד עצים הנשטפים וראי מרחוק דבר הצף על פני המים וחשבו כי חתיכת עץ הוא וכאשר המשיכו בכלונסות לשפת הנהר ראו כי עץ השדה אדם הוא והכירו שיהודי הוא כי היה עליו הארבע כנפות עם הציצית ופרצוף פנים לא היה לו כלל וגם השערות והזקן נחסרו לגמרי וכשהודיעו מזה לאשת מ' משה ולאשת הנטבע השני באו להגיד סי' במלבושים ונמצא הכל כדברי האשה לאה א' משה ואף כי המלבושים היו במקומות הרבה חסרים ובלוים עכ"ז מאת ה' היתה זאת הפלא ופלא כי במקומות הסימנים לא היה בלוי ונשחת כלל ומנעליו היו שלמים כמו חדשים והכיר הסנדלר מלאכתו מהמנעלים שתפר לו וזה הוא הסי' שאמרה האשה לאה ונמצאו דבריה מכוונים הארבע כנפות היה מסחורה ציעץ עם פאסין והאלדז שטיעק של פאטשעליא משי והשזילעט וואס ער האט גקויפט איז ער מיט איין אוסגישניטענם האלדז און דיא קנעפליך זענין ציא פיער לעכליך און איך האב זייא אליין צוא גינייט והחייט הכיר היטב את מלאכה שלו אפילו בלא סימן וגם אמר סי' בהקעשינא איך האב גדארפט פאר זיימען אזוים און איך האב גמוזט ע"י סיבה פאר זיימען פאר קערט דיא פלעציא און האב גמוזט שטיקיווען וצייר לכת"ר מקודם איך היה שינוי עשיית מלאכתו בזה וכן נמצא מכוון זה תוכן השאלה בקצרה

(ב) והנה אף כי בענינים אלו יש לטייל בעה"י בארוכה בתוך כרם ה' צבאות על פי דברי הש"ס והפוסקים אשר לא יספיקו כמה גליונות אכן מחולשת כחי ורוב טרדותי אצלתי רגעים אחדים להשיב בקצרה רק במה שנוגע לדינא בעזר החונן דעה דהנה בנפל למשאל"ס לתוך מקום הפתוח בנהר שנקרש סביבות המקום שנפל כבר הורו למעשה להקל בזה לחודיה בזמן הב"ח והט"ז יעו' מה שכ' אבי זקני הט"ז (סימן י"ז ס"ק מ"ה) דהמהרש"א היה מן המתירין ודקדק כן מלשון רש"י יבמות (קכ"א א') גבי אגמי דסומקא דהיכא דאינו יכול לשוט למרחוק לא אסרו וכ"כ בשו"ת הב"ח סימן ק"ד וביתר ביאור שם סימן ע"ט דכיון שנטבע ובא לו תוך המים שתחת הקרח דליכא למיחוש לא לגלים ולא לדף הדבר פשוט דאשתו שריא והביא שם בסוף תשובתו דברי המהר"מ פאדאווה (סימן ל"ו) דחזינא קמאי דקמאי שבקשו עלילות להקל במשאל"ס רק שמצאו קצת ראיות לעלילותם ע"כ בנ"ז דאין תקנה לעגונה זו אלא ע"י עדות זה כו' הבא להחמיר עתיד ליתן עליו את הדין ומסיק דהסכימו אתו רוב גדולי ארץ ובתוכם המהרש"א ונשאת לאיש יעו"ש אכן הגאון מגיני שלמה בתשו' פני יהושע ח"א סימן ז' החמיר בזה דאין לנו לבדות סברא מלבנו לחלק בין מים קרושים לשאינן קרושים כיון דלא מצינו חילוק זה מבואר ואף דמסברא פשוטה א"א לו לחיות כה"ג שאין לו שום אויר וכו' מ"מ קשה להתיר אשה מסברא ואצ"ל במשאל"ס דרובן לאבוד ואפ"ה החמירו חכמים כו' משום חומרא דא"א חשו למיעוטא ה"נ איכא למיחש דלמא איכא אחד מני אלף שיכול לחיות יעו"ש בדב"ק ובודאי חלילה לנו לעשות מעשה להקל בענין חמור כזה נגד רבן של ישראל בעל ס' מגיני שלמה דבאמת הנה זה כמה שנים העירותי על דברי הב"ח בתשו' דהוכיח דהיכא דליכא למיחוש לגלים ולדף הדבר פשוט' דאיתתא שריא דדברי קדשו צ"ע די"ל דלא הצריכו בגמרא שם יבמות קכ"א לטעמא דגלי אלא גבי אגמא דסומקא דקוו וקיימו משא"כ בנהרות הנמשכים אע"ג דליכא גלי מ"מ מרוצת המים הזוחלין ונמשכין הם נושאים אותו ובתוספתא שם שאמרו ג"כ טעמא דגלי היינו גבי ים דהוי כמקוה יעו' פ"ה דמקואות מ"ד ובש"ס מכות ד' ע"א ודוקא לים הגדול דקאי וקיימא, אחר זמן מצאתי להצ"צ החדש אה"ע ח"א סימן ס"ת אות ב' שהאריך בזה ואכמ"ל ויעו' גם כן בתשו' נוב"י מה"ת סימן נ"ח שהעיר ג"כ דלמה לא ניחוש למחילה של דגים: