באר משה רו

ס"א וכ"כ בשו"ת פרשת מרדכי אה"ע (סי' כא) ויעו' מ"ש בס' מנ"מ אה"ע (סי' ז אות ו) דהיתר דמהר"ל מפראג וההיתר דבאיסורא דרבנן מהני ס"א כשיזדמנו שניהם יחד עכ"פ היתר אחד חזק הוא בלא שום התנגדות מדברי הש"ס יעו"ש ודו"ק ועוד כשיש לט עכ"פ ס"א בגוף יש לנו עוד היתר בצירוף הטב"ע דבגדים דאף לדעת הב"י וסייעתו דאפילו בכלים דלא מושלי חיישינן לשאלה מבואר טעמו בב"ש (ס"ק סט) שם משום דעכ"פ ס"מ לא הוי יעו"ש נמצא דהוי עכ"פ כמו עוד ס"א בגופו והב"ש אזל בשטת רמ"א דפוסק דאפילו כמה ס"א אינם מצטרפים (ובאמת כן משמע פשטא דמתניתין אע"פ שיש סימנים וכ"כ בביאורי הגר"א שם (ס"ק פו) וכבר קדמו ר' יעקב בכור שמואל בתשו' בית יוסף לדייק כן מלשון המתניתין) אבל דעת המהרא"ם מובא בב"ש (ס"ק עג) דשני ס"א מצטרפים ולדעתו י"ל במתניתין דלשון סי' קאי אסימנים דעלמא) יעו' בב"ש (סי' קלב ס"ק ז), מבואר דהב"ח ס"ל ג"כ ס"א מצטרפין (ויעו' בתשו' נוב"י (סי' לב) במ"ש דאפשר לדחות דשאני שני ס"א ששניהם בגופו) ויעו' בשו"ת רבינו חיים כהן אה"ע (סי' מ) שכתב דבתשו' אחת כתב פלפולא חריפתא להשיג על בעל ת"ה שהוא מרא דהאי דינא שבהגהת רמ"א דאפילו ק' סימנים שא"מ כו' שהשיג אספר המתי"ת והוא החזיק דברי המתי"ת יעו"ש וכ"כ בס' ים של שלמה יבמות פט"ז דין ו' דברי המתי"ת דהיכא דאיכא סי' בגופו ושי' בכליו מצטרפין יחד והוי ס"מ וכתב הוא עליו דהדברים מראים פנים להלכה יעו' ג"כ בשו"ת מהרי"מ מבריסק סי' ח"י ובמ"ש בספרי מנחת משה אה"ע (סי' אות ז) ויעו' ג"כ בתשו' לחם רב (מהגאון לחם משנה סי' לח) שנראה מדבריו דמצטרפין סי' כלים אפי' לסי' גרועים שבגופו מכש"כ בנ"ד דיש לנו אומדנא מצד שנמצא באותו הדרך (כמש"ל אות א) ויש טב"ע בכלים (ובפרט בכלים דל"מ) דבזה הוכיח הגאון בעל מראות הצובאות בספרו אגודת אזוב (אה"ע סי' יב) מדברי התשו' מהרי"ו (סי' עט) (שהבאתי לעיל סוף אות ג) שהתיר בנמצא הרוג באותו הדרך ע"י צירוף סי' גרועים בגופו ובכליו (כמ"ש שם וכולהו סימני דהכא הוי כמו חוורי וסומקי) וא"כ כש"כ בטב"ע או ס"מ דכלים לחוד דעדיף טפי דללישנא כליו בחוורי וסומקי דל"ח לשאלה סגי בטב"ע או ס"מ דכלים לחוד וסי' גרועים דגופו וכליו ביחד לא מהני כדקתני במתניתין אע"פ שיש סי' בגופו ובכליו דהיינו אפי' בשניהם יחד וכמו שפירש מהרי"ו שם וא"כ אי בסימנים גרועים דגופו וכליו הקיל המהרי"ו בצירוף אומדנא כש"כ דיש לצרף טב"ע דכלים לאומדנא זו יעו"ש בדבריו הנחמדים ומכש"כ בנ"ד דחוץ הטב"ע בכלים יש ג"כ סי' גופו ושאר אומדנות שכתבתי לעיל הדבר פשוט דלכ"ע לא אמרינן דכולהו אתרמי באיש אחר יעו' ג"כ בשו"ת פאת נגב אה"ע (סי' ד) שהביא בשם תשו' דרכי נועם שהקיל ג"כ במי אתרמי כ"כ גם היטב אשר דבר כת"ר לצרף ג"כ מה שהודיעו מהפאליציא ומה שהודיעו במה"ע (אשר בטח הודיעו כן מבה"ח להרעדאקציא) שמת שמואל דוד בן נחמיה אליחאווסקי די"ל דהוי כערכאות שכתבו כמה גדולי אחרונים לסמוך ע"ז לחודיה ובתשו' א' לבערשיד כתבתי בזה ע"פ דברי המהרי"ק שורש קכ"א ואכמ"ל ואף דהשבו"י ח"ג (סי' קיד) כתב בכעין זה דהא הערכאות לא היו יודעים ומכירים כלל היהודי אף שכתבו תוך הכתבים שם היהודי כו' לא ידעו במופת כלל רק במה שראו תוך כתביו ופאסין שלו יעו"ש מ"מ הא ידוע שהשיב לו הגאון כנסת יחזקאל (סי' נח) דבמסל"ת אנו תולין לקולא וגם בהחשש דהשבו"י כתב דתולין דאולי א' מבעלי המשפט הכיר אותו וכו' וכמו כן בנ"ד יש לומר דבשעה שמצאו אותו עדיין לא יצאה נשמתו והגיד להם מי הוא ובפרט בנ"ד דצאתה בלא"ה מחזקת א"א דאורייתא י"ל דבודאי תולין להקל גם בזה ובפרט אחר דנשכח זכרו היינו אחר יב"ח וכמ"ש המבי"ט הו"ד בק"ע (סי' רכג) יעוין ג"כ שו"ת שבות יעקב ח"ב (סי' קטו) במ"ש ג"כ דאין להתיר עד אתר יב"ח ובח"ג סו"ס ק"י ובתשו' חיים ושלום ח"ב סימן ז' (מ"א ע"א) וסימן ט' (נ"ג א') ושו"ת ויען אברהם אה"ע סימן כ"ת סוף דבר דפשוט לפע"ד להסכים לדעת כת"ר שהאשה רבקה בת יעקב גאבינסקי מותרת לכל אדם אחרי שיחלוץ לה יבמתה

ידידו דושח"ט משה נחום ירושלימסקי האבד"ק קאמינקא וכעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל

וזאת היא הגב"ע שנשלח לנו אודת שאלת העגונה הנ"ל רבקה בת יעקב גאבינסקי אשר הזכרתי בתשו' כמה פעמים הגב"ע אשר עפ"י עדות זה מצאתי בעה"י להתיר העגונה הנ"ל מכבלי העיגון כד הוינא כחדא במותב תלתא אתו קמן תרי סהדי ר' יעקב ב"ר ירוחם מאליער ור' הירש ליב ב"ר מרדכי פינק והעידו לפנינו בתו"ע כדת איך שביום ג' ב' אדם מת מנותח מאת בית החולים אלקסאנדראווסקע אשר מת פתאום ברחוב ביום כת אלול תרנ"ג אשר לפי תעודתו שנמצא אצלו שמו שמואל דוד ב"ר נחמיה אליחאווסקי והוא היה מלובש במלבושיו פענזיאק אשר מראהו סיערע מכנסים שחורים משובצים עם קליעטקעס סקארפעטקעס סיערע כתונות שתים תחתונה ועליונה מגוהצות זאפינקעס של בדיל זקנו שחור ועגול שערות ראשו שחורות ושפמו מגודל בגובה חוטמו אצל העינים היה שקוע בעומק מעט במלבושיו אלה קבלנוהו וקברנוהו בקברות ישראל ואחר ר"ה באה אשתו מ' רבקה בת ר' יעקב גאבינסקע לדרוש אותנו ע"ד האיש הזה באמרה כי הוא בעלה ואנחנו דרשנו מאתה שתגיד לנו סימנים עליו ועל מלבושיו והגידה כי בעת נסעו לקיעב לדרוש ברופאים היה מלובש במלבושים כאלה פענויאק סיערע מכנסים שחורים עם קליעטקעס סקארפאטקעם סיערע כתונות שתים תחתונה ועליונה מגוהצות זאפינקעם של בדיל זקנו שחור ועגול שערות ראשו שחורות שפמו מגודל בגובה חוטמו אצל העינים היה שקוע בעומק מעט הכלל כי דבריה היו מכוונות כפי אשר ראינו בעינינו כ"ז העידו לפנינו בתורת עדות כדת וע"ז בעה"ח יום א' ערב סוכות שנת תרנ"ד לפ"ק פה קיוב

נאום אהרן זאב וואלף במהר"י ווייל הרב דפה קיוב. ונאום מנחם מענדיל מו"ץ דקיוב, ונאום גרלי' האסרסטרעץ כ"ו העתקת הנכ"ע מקימעב

ואלה דברי ידידי הרה"ג אבד"ק קארסאן

בפני אמרה האשה רבקה בת ר' יעקב הנ"ל אשר הכירה כל המלבושים הנ"ל בטב"ע היטב גם העיד בפני איש א' חייט מעיר קאניוב אשר מלבוש אחד ממלבושיו הנ"ל הוא מכיר היטב בטב"ע כי הוא תפר אותו ממלבוש ישן אשר קנה ר' שמואל דוד הנ"ל מאיש א'

יהודה ליב הלוי חונה פה קארסאן

והנה בדברי עדותו של הרה"ג מקארסאן בפני אמרה האשה כו' גם העיד בפני איש א' חייט וכו' וחתום ע"ז רק הרב מקארסאן יש להעיר דהא לא היה קבלת עדות בפני שלשה אכן עכ"פ אנו יכולים לסמוך על דברי מכתבו דהוי כעד מפי עד דכשר לעדות אשה וכזאת מצינו ברדב"ז חלק שני סימן תרנ"ז באשה עגונה שבא לה עדים