באר משה רג

דרבנן כנדון דהמבי"ט ובפרט בנ"ד דיש כמה אומדנות שנסע לדרוש ברופאים ע"מ לחזור ועוד בתוך שבעת ימי המשתה ולא בעיל עדיין בעילת מצוה יעו' יבמות קי"א ע"ב א"כ שפיר כתב כת"ר דאין לך אומדנא גדולה יותר מזו שבודאי הוא שמת בקיעב שם וכמ"ש גם כן בפסקי מהרא"י סימן קל"ט הו"ד ברמ"א סט"ו דאם יש ראיות ואומדנות שמת אסתלק איסור דאורייתא וכ"כ הנוב"י סימן ל"ז דאף בסתם אדם שיצא לסחורה ע"ד לחזור ולא חזר שעכ"פ איתרע חזקת א"א שתיכף נולד לנו ספק מיתה על האיש הזה יעו"ש ומכש"כ בנ"ד וכ"כ בשו"פ אגודת אזוב (מהגאון האדיר בעל מראות הצובאות) שנדפס מחדש חאה"ע סימן י"ב להקל למעשה עפ"י תשו' המבי"ט הנ"ל וסיים וכש"כ בנ"ד שיצא מביתו ע"מ לחזור כו' וברור לאשתו שאלו היה קיים היה בא כשמצאו עכשיו הרוג באותו הדרך שאמר ללכת שם פשוט דיש לתלות מדין תורה כי הוא בעלה של זו וכמ"ש בפסקי מהרא"י סימן קל"ט והביא גם כן דברי הנוב"י סימן ל"ז והעיר מדברי רש"י כתובות כ"ב ע"ב ברי לי אילו היה קיים היה בא (וכמו שהעיר גם כן רו"מ) וגם מדברי הש"ס כתובות (ס"ב ע"ב) בעובדא דיהודה חתניה דר' ינאי יעו"ש שפלפל גם בדברי התשו' מהרי"ו סימן ע"ט המובא בדרכי משה סימן י"ז ס"ק כ"ג

(ד) והנה מה שהביא כת"ר בקונטרסו דברי הרב שב שמעתתא שם שמעתא ז' שהעיר ע"ד המהרי"ו הנ"ל והעלה לחלק בין מקום שהשיירות מצויות יש ת"ל לפלפל הרבה בסוגיא דיצחק ריש גלותא שם יבמות קט"ו ובשטת בעל המאור והמלחמות ויעו' בתשו' הרא"ש המובא בטור סו"ס קי"ח ובשו"ת מהרי"ק שורש קפיד מה שביאר בזה ובשו"ת מהרי"ט חאה"ע סימן ל' מ"ש על המהרי"ק ובשו"ת פאת נגב אה"ע סימן ב' ובשו"ת רבינו משולם איגרא סימן ו' בענין זה דכאן נמצא ויעו' גם כן בחידושי הרמב"ן ב"ב כ"ד במ"ש דכל דנמצא בתוכו ממש לאו קורבא בלחוד הוא אלא במקומו ממש וחזקה דכאן נמצא כאן היה והביא מהא דקידושין ל"ח ע"ב כרם הנטוע ירק וכו' וכ"כ הש"כ יו"ד סימן קכ"ט ס"ק כ"ז וס"ק מ' בשם הרשב"א וט"ז שם ס"ק י"ז וכ"כ הסמ"ע סימן רנ"ט ס"ק ו' ויעו' גם כן בשו"ת מהרי"מ מבריסק סימן ח"י ד"ה מתחלה מ"ש בדברי הש"ס ב"ב כ"ג ביושבת בין ההרים ויעו' בשו"ת אגודת אזוב סי' ל' אות כ"ה כ"ו ואין הזמן מסכים כעת לבאר באורך אכן בפשיטות יש מקום לומר לפמ"ש הנוב"י שם סימן מ"ו שכ' דע"כ לא פליגי רבי ורשב"ג אלא במקום דלא שייך לומר כאן נמצא כאן היה כגון שדה שנמצא בה קבר כו' אבל בצלוב דנ"ד אם אמרינן שזה נצלב אמרינן כאן נמצא כאן היה מהעת שאפשר לומר כאן היה דהיינו שעה שנתלה אבל אם אתה אומר שזה שנצלב נפסק החבל וירד ואח"כ נצלב אחר כאן א"כ זה הנמצא כאן לא היה כאן משעה ראשונה אלא אח"כ הובא ולזה ל"ח דאפילו רשב"ג מודה היכא דשייך לומר כאן נמצא כאן היה יעו"ש (דמשו"ה בנפל למים והעלו רגל א' מארכובה ולמעלה כ"ע מודים דלא אמרינן היינו הך דנפל היינו הך דעל דאדרבא אמרינן כאן נמצא רגל זה כאן היה זמן רב מקודם שנפל זה האחר למים (ויעו' בספר מנחת משה חאה"ע סימן ז' אות י' מה שהעירותי ע"ז מדברי הירושלמי שקלים פ"ז ה"ב ומה שכתבתי על דברי הרב שיבת ציון סימן ע"ט) ואם כן כיון דידוע לנו שבאותו היום שנמצא החולה היה בעלה בקיעב כפי ערך הנסיעה מביתו ושם ברחוב העיר במקום מגולה אין באפשרית שיהיה איש מונח ברחוב משך זמן אם כן שפיר יש מקום לומר דאמרינן לכ"ע כאן נמצא כאן היה מהעת שאפשר לומר כאן היה כפי אומדן הנסיעה ולא אמרינן האיש הזה הלך משם לעלמא ואיש אחר בא אח"כ ונפל ברחוב כמובן ויש לגמגם בזה ולחלק בין הפרקים דאפשר איש אחר אתרמי שם מקודם אבל מכל הנך טעמי המבוארים לעיל פשוט דכ"ע מודים דמה"ת אסתלק איסור א"א וכמ"ש גם כת"ר ובפרט בזה"ז דקביעא בי דואר ומסילת הברזל וחוטי הבזק ומה"ע המודיעים כל החדשות מכל קצוי ארץ יש יותר אומדנא לסלק החשש דאורייתא וכמ"ש גם כת"ר בשם החת"ס (ח"א סי' מח ונ"ב וס"ה) וכ"כ הרב חיים ושלום ח"ב (סי' א דף י ע"ב ג) בשם גדול א' לחלק כן כי בזה"ז שיצאו אלו הספינות כו' הסובבים בכל העולם לקצוי ארץ ואיים רחוקים אם איתא דיצא חי היה מתודע בעולם ואח"כ הביא כן בשם תשו' לחם אבירים יעו"ש שפלפל בענין אם יש לחדש קולא מצד התחדשות הזמן והביא ג"כ מדברי התה"ד (סי' קלט) ויעו' ג"כ בשו"ת ויען אברהם אה"ע (סי' כו) והמה תתרו שם להקל בזה"ז בעיקר הדין דמשאל"ס אף מדרבנן (ובודאי דחלילה להקל בזה זולת אם יש עוד צדדים להיתר מכש"כ בנ"ד דלא באנו רק לסלק איסור דאורייתא פשוט דיש לצרף ג"כ קולא זו ולהכריע דכ"ע מודים בנ"ד דאסתליק מאתתא דא אא"א דאורייתא וכמש"ל

[ה] ומעתה שוב יש היתר מצד הכרת הבגדים (וכמ"ש גם כת"ר בסוף קונטרסו) דכיון דאיסורא דרבנן היא לא חיישינן לשאלה וכמ"ש בתשו' רח"כ אה"ע (סי' כח) והנוב"י (סי' מג) ותשו' חת"ס ח"א (סי' צב) ויעו' בספרי מנ"מ אה"ע סי' ז אות ב) ולפע"ד יש סמך (להנך תרי היתרי סברת המבי"ט וסברת האחרונים דבדרבנן ל"ח לשאלה) וסעד קצת מדברי הש"ס סוף יבמות לכשתהא הפונדקית נאמנת הפונדקית הוציאה להם מקלו ותרמילו וכו' יעו"ש בתוס' דלא היתה ממש מסיחה לפי תומה ויעו' בתשו' מהר"מ מלובלין (סי' קל) בפי' הסוגיא דאליבא דכ"ע אפילו הא בשביל דחזינהו בכיא לא נחשב בשביל זה מסל"ת ממש אלא התחלת מסל"ת קצת וע"י שאחר ששאלו אותה איה חברנו הראתה להם מקלו ותרמילו ס"ל לרע"ק דנעשה מסל"ת גמור כו' והחכמים ס"ל דבכל הני הוכחות דקא בכיא וגם הראתה להם מקלו ותרמילו וקברו בכל זה אינו נחשב למסל"ת גמור והא דהאמינו אותה היינו משום דע"י כל ההוכחות הנזכרות אע"פ דלא הוי מסל"ת גמור מ"מ לא גרע מע"א יעו"ש (בתשו' צ"צ סי' מב ובצ"צ החדש סי' עז) ויש להבין דאיך מצרפין כל הוכחות כיון דמה דבכיא והראתה קברו לא הוי כמסל"ת ומה דהראתה מקלו ותרמילו הא אפילו בבגדים שעל גופו חיישינן לשאלה אכן כפי מש"ל יש מקום לומר דבזה שהראתה להם קברו דיש בידם לפתוח הקבר ולראות אף דלא יכירוהו (יעו' בשו"ת כנסת יחזקאל סי' מו ודו"ק) עכ"פ יראו דנקבר שם מת וא"כ יש מקים לומר דהוי כנמצא מת במקום שנאבד והניחוהו שם דמדאורייתא תלינן שזהו וכסברת המבי"ט ושפיר מהני הוכחת הבגדים מקלו ותרמילו דל"ח לשאלה באיסורא דרבנן ואף דהתם לא נמצאו הבגדים על גופו דיש מקום לפלפל בזה דלא הוי כמלובש בהם (יעו' ב"ש ס"ק סט ופנ"י בחידושיו לגיטין כ"ח ובשו"ת נוב"י (סי' נב) סוד"ה ובנדון ובשו"ת צ"צ (כי' קו) המובא ג"כ בק"ע אות תכ"ז ובשו"ת רח"כ אה"ע סי' ל ודו"ק) עכ"ז מהני הוכחת הבגדים לחששא דרבנן מכש"כ במלובש בבגדים (דבנ"ד אף דלא הכירה הבגדים עליו מ"מ כיון דודאי היה מלובש בהם מה לנו שהופשט אח"כ ע"י הקברנים וכמו שכתב להדיא בשו"ת נוב"י שם סי' נב) וליכא רק איסורא דרבנן די"ל דל"ח בזה לשאלה ויש בזה לפלפל לסתור ולבנות ואכמ"ל דעכ"פ קצת סעד איכא לסברת גדולי האחרונים הנ"ל דבדרבנן ל"ח לשאלה

[ו] אמנם כן אף שכתבתי בספרי מנחת משה אה"ע שם (סי' ז אות ד) דיש סתירה לסברא זו