באר משה קצח

הימנו כי זה תכלית הזמר וזה יכוון וז"ל הזהר פרשת (ויחי קלה) באמצע המאמר ויכל יעקב וכו' וע"ד צהלי קולך מההוא אוליפנא כל דבעיא ליה לשבחא בקלא נעימותא דיערב לחברייא דשמעין ליה ואי לאו לא יקום לארמא קלא וכו' ואך בזה אל תטעה לומר שמה שכתב הזהר דיערב באודנין דחברייא תעלה בדעתך לומר הן הם החברים אנשי ההמון אדם נמשל כבהמות נדמו כי לאלו ודאי יערבו כל הניגונים שבעולם אף אלו שאסרנו בהם כו' כי אין להם דעת להבחין בין טוב לרע אבל דע שבכל מקום תלמידי חכמים נקראים חברים לאלו צריך שיערב קולם זה דעת הרשב"י במאמרו הנ"ל ואם יודע לכוון בכל התפלה מה טוב ומה נעים וכו' כי מה מאד הפליג והחמיר בזה הזוהר חדש פ' נשא בפ' וידבר ד' כה תברכו ת"ח כיון דש"צ סיים צלותא ואתא לברכא ברכתא דכהנא אצטריך ודאי לכוונא ברעותי' דלבא לברכא ליה לעמא קדישא די בעובדא ובמילולא קשיר קשורא דייחודא וישתכח דעל ידיה מחברכין עילאין ותתאין וכו' ווי ליה למאן דאתא למפתי למריה בלבא רחיקא ולא ברעותא שלימתא כד"א ויפתוהו בפיהם כו' ודא הוא שליחא דציבורא דיסתכל בקדמיתא בסטרא דשמאלא דיליה וכו' ועל ידיה הוי פירודא ולא קישורא דיחודא דצלותא וברכתא תלייא בדיבורא ובמילולא דפומא כולא תלייא בעיקרא דעובדא ומאן דלא ידע עיקרא דעובדא לאו עבידתי' עובדא ואיפגים עובדא ומילולא לא אשכח אתר לשריי' ביה ברכתא ולאו איהי צלותיה צלותא ואתפגים ההוא ב"נ לעילא ותתא ווי להאי ב"נ דפגם צלותיה פולחנא דמאריה עליה כתיב כי תבואו לראות פני רמוס חצרי לא תוסיפו כו' לא אוכל און ועצרה עכ"ל הזה"ק ואיש אשר עיני שכל לו כו' יבין וישכיל כי מי יוכל להגיד את מעשה עבודת ה' כי נורא הוא ויראה שאין רע יורד מלמעלה כ"א האדם בעצמו גורם חלילה הרע כנזכר במאמר הנ"ל ואי פגים עובדי' וכו' וכן בהיפוך גורם הטוב כנזכר דעל ידיה מתברכין וכו' ואז ודאי יתן אל לבו לחקור ולדרוש ולשמור ולעשות ולכוון כראוי ונכון בעבודת האל ונזכה בזכות זה ובא לציון גואל עכת"ד הטה"ק ויעו' ג"כ מיש הגאון המקובל אור עולם מהר"מ גבאי בספרו תולעת יעקב סוד תפלת מעומד (דף טז) זה לשונו הטהור ואוסיף שנית ידי ואומר כבר ידעת היות התפלה בזמן הזה במקום הקרבן כענין שכתוב ונשלמה פרים שפתינו וכתיב ולעבדו בכל לבבכם ודרשו רז"ל איזו היא עבודה שבלב זו תפלה והנה המתפלל צריך לראות את עצמו כאלו הוא במקום הכהן העומד לשרת את ה' ולהזהר בדברים שהכהן נזהר בהם בשעת העבודה וכו' והנה הכהן היה מכוון בענין זה להמשיך האור אל הכתרים המכונים בשם ידים ואל הכתרים המכונים בשם רגלים וליחדם כדי שיתברכו בבת אחת ממקור הכל וכו' כונה כיצד צריך שיפנה לבו מכל מחשבות כבר ידעת כי המחשבה פוסלת במוקדשין ודוגמא זו צריך שלא לערב בתפלה מחשבות זרות וסוד זה תבין ממה שכתבנו בסוד ק"ש ודע כי התפלה שיש בה תערובות מחשבות זרות אינה נכנסת לפני הקב"ה ומכריזין עליה למעלה כבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים כי התפלה ההיא פסולה ולא תעלה לרצון ובעל התפלה ההיא גורם שילמדו עליו קטיגוריא למעלה וירעו מזלו ודע והבן כי המתפלל צריך לכוון בתפלתו מה שהכהן היה מכוון בהקריבו הקרבן וכבר זכרנו זה וזולת זה אין תפלתו מכוונת והעיקר לזה הוא העוסק במקרא ובתלמוד תחלה ואחר בחכמה העליונה והיא אשר תודיע לאשר מצא חן בעיניה הדרך אשר ילכו בה בעבודת האל וזולתו אין מקום לעבוד עבודה אמתית עכ"ד ויעו' ג"כ בספר ווי העמודים מהגאון החסיד מו"ה שעפטעל מפוזנא בן הגה"ק השל"ה זי"ע בעמוד העבודה פרק י' שהאריך בענין התפלה בזמן הזה שחרבה עירנו ושמם בית מקדשנו בעו"ה ואין לנו לא קרבן ולא כהך וכו' כי אין לנו לא אישים ולא אשם לא היכל ולא הזיה ומי יעמוד לנו ביום צרותינו ויכפר בעדנו וכו' ואשרנו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלינו שאנו משכימים ומעריבים בתפלתנו ואומנות אבותינו בידינו וכו' כדי שידע לכוון התפלה לעלות במסילה לעילת עילה ומכש"כ החזנים שהמה שלוחי הקהל יצ"ו שידעו מה יאמרו ויבינו מה ידברו וכונתם תהיה על הדברים היוצאים מפיהם ולא על הנגונים כאשר ראיתי שערוריה בעו"ה ואין ספק שאריכות בקולות היא אריכות הגלות בעו"ה ואשרי הדור שאין מקבלים עליהם שום חזן אם לא שיש בו כל המדות מה שמונה בפ' קמא דחולין, והגאון מהרש"ל בים של שלמה האריך לדבר מעניני החזנים ועכ"פ אין למנות חזן אם לא שידע ויכין עניני התפלה ומצוה גוררת מצוה אם יודע האדם מה שמדבר עי"ז יתעורר הלב ויוריד דמעות וזה מעלה גדולה לתפלה כשבוכה בעת שמתפלל ועיין בזוהר פ' ויחי עכ"ד הווי העמודים ויעו' בספר חסידים סימן תשפ"ה במ"ש ואוי לו למי שירד לפני התיבה כדי ליטול שם ואוי לצבור שיתפללו עליהם שאינם ראוים והקב"ה מונע הטוב מאת הקהל ומעלה כל מי שיסייעום כאלו גזלו את הטוב מן הקהל ועתידים ליתן את הדין וכתיב והמה עזרו לרעה וכתיב נושאים פנים בחורה והתורה צועקת על כל יודעי התורה ועל כל שבידם למחות או מחניפים וכתיב ותופשי התורה לא ידעוני וכתיב על הרועים חרה אפי ואוי לצבור שקטן או גדול מתפלל בעבורם שאינם מבינים וכתיב אי לך ארץ שמלכך נער לכך אם איש שאינו מבין או אינו הגון יודע להרים קולו בנעימות ורוצה להתפלל להוציא את הרבים י"ח לא יתנו להתפלל רע מעללים לפי שאין קטיגור נעשה סניגור וכו' ואם הלב מבין טוב יקבלו ממנו תפלתו ותפלתו זכה עכ"ד ויעו"ש גם כן בסימן תש"ע דבעת שהוא מתפלל לא יעמוד ולא ישב אצל אדם רשע דמהרהר הרהורים רעים ושכינה מתרחקת ממנו וכו' והקב"ה מעלים עיניו מהם וכו' אוי לרשע ואוי לשכנו יעו"ש א"כ נלמד מזה דכש"כ כשהשליח צבור הוא אדם רשע ומהרהר ה"ר דהקב"ה מעלים עיניו מהם ויעו' גם כן בס"ח שם סימן תרי"ב שהביא ספר התשובה של רב סעדיה גאון דקחשיב הנך דברים דבשבילם אין תפלתו של אדם נשמעת א' המתפלל בלא כונת הלב אין תפלתו נשמעת כמו שכתוב ויפתוהו בפיהם ולבם לא נכון עמו ב' השונא את התורה ואינו מקשיב לדברי תורה אין תפלתו נשמעת וכן כתיב מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה ג' מי שאינו משיב לדברי העני ואוטם אזנו מזעקתו שנאמר אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה ד' שעושק וגוזל ואוכל את האסור לו כמו שכתוב אשר אכלו שאר עמי וגו' אז יצעקו אל ה' ולא יענה אותם ה' המתפלל בלא נקיות וטהרה כמו שכתוב גם כי תרבו תפלה אינני שומע ידיכם דמים מלאו ו' אשר גברו עונותיו עצמו משובותיו והוא מתפלל בלי עשות תשובה אין תפלתו נשמעת כדכתיב ויהי כאשר קרא ולא שמע עכ"ד הס"ח [ויעו' בס' אור המאיר פ' תצוה מה שהאריך בענין אחריות הש"ץ שהוא צריך לקבץ תחלה אצלו בחי' צרופיהם של כללות הצבור והוא בחי' המעבר אשר דרך בו עוברים כל אלו הצירופים ואיך לא יירא ויפחד וחיל ורעדה יאחזנו טרם יעבור לפני התיבה יפלס במאזני שכלו אם ראוי הוא לכל הנזכר ואם כחו יפה לעוז במעוז שכלו ועוצם השגתו לדעת פרטי הצירופים כמדובר ובהאיך אנפין יקום קדם מלכא להיות ש"צ ולהעלות תפלתם דרך פתחו מעט הכמות יעו"ש באורך וכל המעיין בזה תסמר שערות בשרו בידעו כי קשה למצוא ש"ץ כזה בדור יתום כדורנו]: