עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › באר משה

באר משה קצו

Be’er Moshe responsa 196 · באר משה · free full Hebrew text

Open in the reader →

שהסכים לא יצא עוד הקול וזהו שמדייק כשיוצא עליו שיר עתה וכמ"ש בתשו' מהרלב"ח סימן ע"ט וז"ל עוד כו' שרוב הקהל רוצים שיהיה כבוד ר"י גאליפפה ש"צ קבוע שקולו ערב כו' גם בזה אשיב דעתי ואומר שגם אני יודע שקולו ערב כו' אבל עם כ"ז כיון שלא נמצא בש"צ הקדום שום דבר של דופי ופיסול מחדש אין ראוי להעבירו עכ"ל הרי דאפילו שרוב הצבור לא יוכלו להעביר אם לא בפיסול מחדש כיון שהסכימו עליו מתחלה (ויעו' בתשו' לר' הנ"ל דמדייק מדברי הרלב"ח דמיירי אפי' בכלות זמנו מדלא הביא דברי הרשב"א ע"ש) והא דבסעיף י"ט בש"ע דדוקא יחיד אונו יכול למחות כשהסכים עליו מתחלה עכצ"ל דמיירי בפסול כל דהוא דהא דברי הש"ע הוא מדברי רבינו שמחה וע' בדבריו שהובא ברש"ל סימן כ' ובתשו' מהרי"ל סי' צ"ז וז"ל וכשיתמנה לש"ץ ויכנס לתפלה ואח"כ יאמרו א' או ב' כו' אין אנו חפצין בך ולא פשע בשום דבר הקרוי פשיעה שלא כהוגן לאו כל כמיני' להעבירו כו' הואיל וכבר נתמנה וקבלוהו עליהם עכ"ל משמע דיחיד אינו יכול למחות אלא בפשיעה גמורה ולא בפיסול כל שהוא והרוב יכולין לסלקו אפילו בפשיעה כל שהוא וע' בתשו' לר' הנ"ל וז"ל בשלמא אם היה נמצא בו שום צד פיסול ודאי דאזלינן בתר רובא אפילו שהמיעוט לא היה נראה בעיניהם הפיסול כו' ואע"ג דהסכימו עליו מתחלה וכתב ר"ש דהיכא דהסכים תחלה אינו יכול למחות היינו יחיד אבל רבים ודאי דיכולין למחות עכ"ל ומדלא כת' דרבינו שמחה מיירי שכבר קבלוהו וכמ"ש ר"ש להדיא ובתשו' לר' מיירי שלא קבלוהו עוד משמע דמפרש דברי רבינו שמחה גם כן באופן שלא קבלוהו עוד לזמן רק שנכנס להתפלל איזו ימים וכעובדא דבתשו' לר' וזה קרי ר"ש קבלוהו היינו שהסכימו עליו ועכצ"ל לדברי המהרי"ק והשו"ע דדייקו מדברי ר"ש לענין יחיד שהסכים עליו מתחלה משמע אף שעדיין לא קבלוהו דאלו קבלוהו לזמן הא אפילו כל הקהל אין יכולין להעבירו כבתשו' הרשב"א וכבסעיף כ"ה אא"כ נמצא בו פיסול גמור וזהו שכתב מהראנ"ח הובא במג"א ס"ק כ' דאין יחיד יכול למחות בטענת פיסול דיש לחוש לפגמו משא"כ רבים יכולין וזהו פי' דברי ר"ש וכבתשו' לחם רב הנ"ל ואשמעינן הראנ"ח דבקלא דל"פ שיצא מחדש יכול אפילו יחיד להעבירו (אם לא קבלוהו עוד לזמן) דלא שייך לחוש, לפגמו כיון דגברא פגימא פנים ובסעיף כ"ה מיירי שקבלוהו לזמן והוא בתוך הזמן דאז אפילו כל הקהל אין יכולין להעבירו כ"א בפסול גמור ותירוצו של התח"ש בזה שכתב דבסעיף כ"ה מיירי לדינא אם מחוייבין לסלקו ואין גם אחד מוחה בו צ"ע דהא הרמ"א העמיד דבריו על דברי הש"ע דאין מסלקין ש"ל מאומנתו אא"כ נמצא בו פסול והו מתשו' הרשב"א דאסור לסלקו ומשמע אפילו כל הקהל רוצים להעבירו וא"כ מ"ש הרמ"א אח"כ ואין מסלקין משום רינון משמע ג"כ דאסור לסלקו אפילו כל הקהל רוצים גם דברי הפרמ"ג בא"א ס"ק כ"ט דמחלק בין רינון לקדל"פ צ"ע דהא בבל בו כתוב להדיא דאין מסלקין עד שיתברר בעדים כשרים שנתפס עמה חפיסה שהיה חייב עליה מלקות ומשמע דלא סגי בעדים שתבע אותה כאה"ע סימן קע"ז סעיף ד' בהגה"ה וכש"כ בקלא דל"פ ומה שפירש החת"ס דבריו דפירושו שהקול יצא שנתברר בעדים לא נראה כן מדברי הד"מ אות יו"ד ומהרמ"א סעיף כ"ה שכתב אבל אם באו עליו עדים כן בלבוש סעיף כ"ה משמע להדיא דמפרש דברי הרמ"א דאסור לסלקו עד שיבואו עדים ע"ש ומ"ש החת"ס תשובה י"א שם לתרץ דברי רבינו האי שלא יסחרו חשובות הקודמות שבכל בו דרבינו האי מיירי שיחידים מוחין צ"ע למעיין בדברי ר"ה שם דמשמע שפ להדיא דדינא קאמר ולענ"ד יש לתרץ גם כן דרבינו האי מיירי שלא קבלוהו עוד דבפסול כ"ד יכולין להעבירו ושקיל וטרי אי מהני תשובתו יעו"ש, היוצא מזה בקבלוהו לזמן אין יכולין אפי' כל הקהל להעבירו כ"א בפסול גמור כבשו"ע סעיף כ"ה (דהיינו להורידו מאומנתו א"א כי אם באופן שיהיה פסול. גמור) וכבכל בו עד שיתברר ע"פ עדים כו' (ב) אם לא קבלוהו עוד רק התפלל איזו ימים (או בכלות זמנו לדברי הל"ר) והסכימו עליו מתחלה אם לא נמצא עליו שום דופי ופסול כ"ד אין יכולין ג"כ הקהל להעבירו (כברלב"ח סי' ע"ט ותשו' ל"ר (סי' ב) (ג) אם יש עליו פסול כ"ד יש ביכולת רוב הקהל להעבירו אם הוא פיסול מחדש (כברלב"ח שם ותשו' לר' שם וכבתשו' רבינו האי וכדמשמע מדברי ר"ש) ויחיד אין יכול למחות כיון שהסכים עליו מתחלה (כבש"ע סעיף יט דבפסול שאינו מדינא אלא משום מחאת היחיד א"י למחות כיון שהסכים) ואפי' בפיסול מחדש כיון שאינו פיסול גמור משום פגמו (כבראנ"ח שבמג"א ס"ק כ' וכדמשמע מדברי ר"ש) (ד) אם הוא משום ש"ר וקדל"פ שיצא עליו עתה מחדש כיון דליכא למיחוש לפגמו דגברא פגימא פגים אפילו יחיד יכול להעבירו כיון שלא קבלוהו עוד עליו לזמן ובנ"ד כיון דהוי מיני בתחלה ויש עליו ש"ר ודאי דאין למנותו לש"צ ובפרט שהדרת גאונו הוא המוחה יעו' במשפטי צדק ת"ב (סי' עז) בארוכה הובא במג"א (ס"ק ז) דאם המנהיגים הם המוחים הוי כאלו מוחין כל הקהל ודינו מבואר (בסעיף כב) בהגה"ה ועוד אפ"ל בנ"ד כיון שהוא ענין גיבוי ממון ותקנה וגם כמו תנאי וקנס שלא יוכלו לסלקו תוך זמנו אולי הוי כבחו"מ (סו"ס רל"א) וצ"ע בזה כתבתי בקצרה וכו' כי ידעתי שהדרת גאונו אין צריך לדידי ודכוותי וד' יברך את עמו בשלום ויעלה ביד כבוד סילק הש"ץ לפ"ק ויגרש ה' הלץ לפ"ק ויצא מדון והכל יבא לשלום כנפשו הטהורה ונפש אחוז באהבתו דורש שלומו וטובתו באהבה רבה ועזה מוקירו ומכבדו

אברהם יחזקאל ארלאזאראוו חופ"ק חארקאוו

סימן לב

מכתבי הרב הגאון המובהק זקן המורים ונזר הנבונים וכו' כקש"ת מוהר"ר יצחק אלחנן הגאבד"ק קאוונא ובנו הרב הגאון המפורסם ר' צבי הירש ראבינאוויטש האבד"ק מיטאווא במדינת קורלאנד בענין הנ"ל וז"ל

בעזה"י יום ה' י"ג ס"ח תרמ"ט קאוונא כבוד ידידי חביבי ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסם סוע"ה חריף ובקי בחדרי תורה ויא"מ וכו' כקש"ת מוהר"ר משה נחום ירושלימסקי נ"י האבד"ק קאמינקא יע"א שוכט"ס

אחדשה"ט מכתבו היקר הגיענו בבקשתו להודיע ע"ד האיש אל"ב משאוול שרוצה להיות ש"ץ וכו' ואומר שיש לו קבלה ממני ע"ז הנני להודיע להדר"ג כי אינני זוכר כלל את האיש הזה וכן איני זוכר אם נתתי לו קבלה ובאמת כאשר רבים הם שבאים לפני ע"ד קבלות וכיוצא ע"כ אין ביכולתי לזכור זה ובעצם הענין אין אני יכול להזדקק לחות דעתי דכן דרכי מעולם שלא להזדקק בענינים כאלו במרחק מקום ממני ובפרט במקום כת"ר אשר הוא מהרבנים הגאונים המפורסמים שבדור ואינו צריך לשום הסכמה והנני מברכו כי ד' יהיה בעזר מעכת"ר הרמה שיהיו דבריו מתקבלים לכל (גם להמיעוט שנמשכו