באר משה קצא

אלה דברי מכתבו השני אשר תוכו רצוף גם ברכת מז"ט

ב"ה א' בדר"ח תמוז וולאזין: שלום כפילא ושמחה כלולה לאדם המעלה כבוד הרב הגאון המפואר וחריף ובקי אור הברקי המפורסם כש"ת מוהר"ר משה נחום ירושלים קי שליט"א אבד"ק קאמינקא

הגיעני מכתבו מבשר טוב וראש שמחת בנו החתן השנון כמר דור יונה שיחי' עב"ג בת ת"ח מובהק המושיב יחידים ביתה ית"ש ויתעלה הוא יברך את הזוג הנעלה ברכת יציר כפיו להחיות דגן בחורים ולפרוח כגפן זרע ישרים יבורכו לדור דורים וישמחו בהם לב הורים, על מכתבו הראשון במרי שיחו אודת הבליעל אל"ב כבר השבתי למעכ"ה נ"י וה' ישים שלום במעונו ולמעלה ירים קרנו

כברכת ידידו העמוס בעבודה רבה נפתלי צבי יהודא ברלין

ואלה דברי מכתבו של הגאון ר"ם ונצי"ב וולאזין שכתב לראשי העדה

ב"ה ה' לסדר ובתוכם ה' תרמ"ט וולאזין, דברי ייטיבו לב אמינו הנכבדים ומשכילים על דבר בק' קאמינקא יצ"ו אחי למה זה פרצתם מסלות לאלקינו לישא פני איש יודע נגן אשר הוא נודע לרבנים וגאוני הדור כי הוא מלא חרצובות רשע ואיך תשימו לב לדבריו אשר הוא מטיל פגם בדברי גדולים אשר צפורנם יקר מראשו ואיך מצאתם לב להיות פוסע על ראש הגאון האב"ד (מהרמ"נ שליט"א) ולא תבינו ותשכילו כי עינו רואה יותר מעיניכם ועליכם ללכת אחריו בכל אשר יורה ואם אפי' נפתה לבבכם לחשוב כי הנאת הנגינה והזמרה כדאית לצער את רבכם אשר לא ירגיש בזה אבל איך תמצאו בזה כשרון לדעת להעמיד אותו לפני העמוד של תפלה לאלקינו ית"ש הבזה תקוו להפיק רצון מה' שומע תפלה ית"ש אשר תפלת אדם רשע תועבה לפניו אחי באו חשבון וחדלו לכם מן האדם המביא לידי מדון ומחלוקת המחרבת עיר ומלואה ומוספת רשע וכסל גרשו לץ והוציאו מדון וטוב לכם ותשאו. ברכה מאת ה' ותהיו מאושרים בכל סביבותיכם כי בטלתם דעת ורצון מפני דעת תורה של הגאון האב"ד נ"י וישמח לבי גם אני העמוס בעבודה

נפתלי צבי יהודה ברלין

סימן ל

דברי ידי"נ הרב הגאון הגדול זקן שבחבורה וכו' וכו' כקש"ת מו"ה יוסף זכריה שטערין שליט"א הגאבד"ק שאוול מח"ס הנפלא זכר יהוסף מ"ש בענין הנ"ל זה לשונו

ב"ה יום ד' וישלח תרמ"ט לפ"ק שאוול, ישאו הרים שלום וגבעות ברכה בביתו ורענן בהיכלו כבוד ידיד ד' וידיד כל יודעי שמו הרב הגאון המפורסם בחריפותו ובקיאותו נ"י עה"י פ"ה החכם השלם דרופתיקא דאורייתא פאר ישורון כקש"ת מו"ה משה נחום ירושלימסקי אבד"ק ד קאמינקא יצ"ו

מכתבו הגיעני וצר לי מאוד על צערו והמפריעים שלומו אשר מהראוי לנכבדי עירו להשיב אל לבבם להתאמץ בכל כחם שלא ליתן מקום להיות פוטר מים ראשית מדון ח"ו ואשר בשלומו להם שלום ואשר עד כה היתה קהלתם לתפארת במרחקי ארץ ולשם טוב בהיות בראשם לאב"ד גאון מפורסם אשר שמן תורק שמו ואשר מועטים בדורנו בני עליה כיוצא בו ואיך היתה עתה קריה נאמנה למקום מדנים בעבור ענין נקלה כזה מש"צ אשר לפי הנשמע בכל מקום היותו הוא מועד לעורר מדנים ולהמשיך עליו לזות שפתים הרבה (גם בהיותו כעת בפה ידברו עליו אשר הוא רגיל בשכרות וכו') ואשר לא תהיה תפארתם גם כן מאנשים המחזיקים על ידו (מהבוערים בעם) להיות נתעים מאיש כזה להקל בכבוד ומורא ת"ח וכו' כן נודע לי ע"י שו"ב שזוכרים אותו מזמן רב בהיותו בפה ואז לא היה פרקו נאה ומוחזק לקל הדעת וכדומה אשר התפלאו מאד איך יתערב לבבו להתייצב במקום שיש להם רב אב"ד אדם גדול כזה ואיך לא יחוס על נפשו שיגרום רעה ותקלה לעצמו בכל מקום בואו וכו' והנה אל אנשי עירו לא אוכל לעצור לקרא באזניהם כי איך יעלה על דעתם לגרום מחלוקת בעבור מינוי ש"ץ שיש עליו ערעורים במקום שרב גאון כי"ב שוכן בקהלתם אשר רבים נהנין לאור תורתו ואשר הוא לתפארת ולכבוד לאנשי עירו גם בעיירות הרחוקות אשר יכובד עירו בשמו ואקוה אשר גם דברי המועטים יספיקו כמרובים לפני אוהבי השם ותורתו לשמוע לקול התורה (כאשר אבאר בעה"י למטה) והשי"ת יפרוס סוכת שלומו עליכם ויהיה שלום לכל למודי ה' וכו'

ומעתה נבוא לעיקר השאלה שהציע הדר"ג אם מינוי ש"ץ מוכרח להיות בהסכמת חבר העיר ובפרט שיש על הש"ץ רינון וקלא דלא פסיק וכו'

(א) כבר האריך בשאילת יעבץ ח"ב סו"ס קצ"ו בש"ץ שנתמנה שלא ברשות הרב שאין ראוי להוציא את הרבים ידי חובתם שהתנאי הראשי שיהיה ביתו ריקן מעבירות כו' וע"ש בסי' ע"ח אות ה' במאמרם באבות דר"נ פרק ל"ו חזן וטבח כו' ובחלק א' סימן קס"א שהוא אחד הסיבות לאריכות גלותינו אחרי שכלו כל הקיצים כי איך תקובל תפלתינו שיבנה בהמ"ק ע"י צירים וחבלים כאלה שעל ידיהם נדמה בהמ"ק מעט למערת פריצים כמה קהלות נחרבו בסיבתם עד מתי יהיה עון זה טמון בידינו לשלוח לפנינו מליצים להטיל קטגוריא וכו' וע' בספרו מגדול עוד עליית יחוד המעשה פ"ה בד"ה ונאמר ובשער עליית דרך ארץ פ"ח בד"ה בהכ"נ צריך להשמר שלא להלכד ברשת ההמון כו' במנהגי נגיני חזנים כו' ובבכור שור לתענית ט"ז ב' האריך בדברים היוצאים מהלב הנאותים לעמוד הוראה כמוהו (וכמ"ש בנוב"י קמא חיו"ד סימן כ"ב וראיתי אחד קדוש מדבר הגאון התב"ש כו' שהיה ממש יחיד בדורו עכ"ל) ושם מדבר בהתהלבות תוכחת חוסר על מינוי החזנים מטיבי נגן שמצד זה לא ישגיח אם פרקו נאה ובחידושיו לר"ה כ"ה ב' ונתמנה פרנס כו' מתרעם על הפרצה מהמנויין על ידי תחבולות אשר מזה נמשך קלקול שוחטים וחזנים ומקואות וסופרי סת"ם כו' ובתואר משה על הלכות שחיטה בסימן י"ח סו"פ י' האריך באיסור קבלת ש"צ בלי הסכמת הרב דמתא ובלאו הכי הרי מינוי הש"צ צריך להסיע על קצתן ולאו כל כמינייהו היכא דאיכא אדם חשוב כב"ב ט' ע"א וחו"מ סימן רל"א וע' בשו"ת מהר"י ברונא סימן פ"ה בש"צ שזינתה בתו שיש להעבירו אם אפשר באחר והעיקר שצריך הסכמת חבר העיר להשיג שיהיו הבוחרים אותו לש"ש מצד מעשיו ומדותיו ולא שיהיה הריצוי לעם מצד עריבת קולו לחוד ולבדתם ועכ"פ החובה לעמוד בפרץ ולהורות לעם לבחור הדרך הישרה לקבל ש"צ כשר ואף שאינו יודע בנגינת נכר ולהפריד אות מחברתה ולא במי שראוי לדון עליו ולתפות על מומיו בעבור היותו מיטב נגן וע' במג"א סימן