באר משה קצ

שנינו להרב דמאסט אשר היה בלונא על ד"ת עם הרב דאמדור ע"ד ריב ומדון בעסקי השו"ב דלונא בתוך כך אמר הרב ר' זאב וואלף טורבאוויץ (בעהמ"ת ס' אבן פינה על הלכות מליחה האבד"ק וואלפא כעת אב"ד בעיר קראז פלך קאוונא) אל הרב דמאסט לא הטבתם בעשיתכם אשר נשאר עתה על מקום השו"ב החזן ושו"ב מסייני אשר אני בעצמי וכו' ושמעתי אשר, נתפס עם נכרית ועוד מעשים מכוערים אשר לא יכולם הנייר בתוך כך בא עני אחד איש זקן ושערו לבן נתן לו הרב נדבה ושאלו מאין אתם והשיב מעיר סייני שאלו הידעתם את השו"ב שלכם אשר הוא עתה בלונא סמוך לפה והשיב ידעתיו שאלו על דרכיו ולא רצה להשיב ובקושי גדול אחרי רוב הפצרות ספר כל מעשיו המכוערים והרעים אשר המה הכל כמעשי ארץ כנען וכמקולקלים שבהם לא כמתוקנים שבהם נחרדתי לקול השמועה הזאת ושלשתנו רצינו לקרוע אהה אהה שומו שמים על זאת תרגז ארץ האיש רשע וכו' מחלל שבת אשר הוא מומר לכל התורה כולה ואינו בר זביחה הוא יאכיל לעדת ישראל כשרים ויראים זבח פיגול לא ירצה ואני נקראתי לבוא על חתונה בשבוע השניה בעיר לונא מדי שבתי שמה ראיתי את התועב הזה הבטחי עליו בעין חודרת ראיתי החציפות והטומאה והשיקוץ על פניו תיכף פרסמתי הדבר לאנשי העיר והחרדים לדבר ד' באו אלי מה לעשות ולהורות להם הדרך איך יעשו וכו' ואך כי ידוע להדר"ג כמה ירדה מעלות התורה בדור הזה כמה הושפל כבודה וידוע דברי חז"ל הנקלה בנכבד מ"ש ע"ז מי שחמורות שקול בעיניו כקלות ע"כ נתהוה מחלוקת ונחלקו לשתי כתות היראים והחרדים לא אכלו מזבחו ולא שמעו בקולו הטמא רק שמעו לקול שובר ארזים כי המנוול הזה אף בעת יעמוד אצל העמוד בעין אחת יביט אל הנשים בע"נ וכו' ונתעכב הדבר מעט כידוע דברי התיקוני זוהר חצופי דדרא ממזרי דדרא אינון מנהיגי דדרא בעקבתא דמשיחא אך בהמשך הזמן נתגלה קלונו ברבים (פחזותו שאכל חמץ בפסח ועוד מעשיו הרעים ומקולקלים) או קראו אחריו מלא ורדפוהו והדפו אותו ממקומו ויאמין לי הדרת גאונו אף כי אני רחוק מלונא ג' פרסאות מקום אשר דר הרשע הזה עכ"ז תקעתי עצמי לדבר זה ות ל כי נתקיימו דברי אשר הבטחתים אשר בקרב יתגלה מעשיו המכוערים כי באמת ד' ית"ש היה בעוזרי כי קנא קנאתי לתוה"ק אשר נתחללה ע"י עושי רשע כאלו ועתה נבהלתי כי עוד יעמוד בבהמ"ק מעט חצוף כזה אשר רגע אחת עברה שעשה כל התועבות בביתו עם אשתו המופקרת שלקח אותה מבית הזונות אשר לא שמרה חוק ישראל בכל פרטי תוה"ק והיתה לעזר לרשע הזה (וכידוע זאת בגלילותינו) וכדברי המשורר לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים ואשר ע"כ אחי ורעי בלתי מכירי מי שנוגע יראת ד' בלבו וחרד על דברו ואף אנשים הפשוטים אשר פעם בשנה יזכרו את אדון כל הארץ הלא יגוזו שער ראשם ויבכו ע"ז איך נתחלל בית קדשינו הוא בהכנ"ס אשר זאת נשאר לנו בגלות המר תחת בהמ"ק הגדול האם שמה יעמוד השעיר המשתלת לעזאזל להיות שליח לפני ממ"ה הקב"ה הבתפלת תועב כזה יבחר השליט על פני תבל עוד אעיד עדים נאמנים הן בני הצעיר החריף למד בוואלאזין עת בא התועב הזה עם להקת משוררים וידוע כי תיכף ההמון נפחו לקולו הטמא אך מרן רשכבה"ג מוהר"ר נפתלי צבי יהודא ברלין ראש ישיבה ואב"ד דוואלאזין חקר ודרש אחריו ושמה למד בן הרב דסייני וספר לו כל מעשיו ונדחף מוואלאזין בבזיון לזאת אחי יקירי עזבו הנצחון ורק דרשו האמת והצדק ושכרכם יהיה כפול מן השמים האם אין נמצא מנגנים יראים וכשרים אשר חנן היוצר אותם בנגינה עריבה הלא ידוע לכם דברי החת"ס שיותר טוב לברוח לבית עכו"ם מבית קאהר וכאמרם ז"ל זה מכיר וכופר ורק אדון השלום ששמו שלום ישכין ביניכם שלום וריעות ואחוה ואהבה ותזכו לביאת ינון עת ארמון על משפטו יבנה, אלה דברי ידידו בלתי מכירו רק לשמו הטוב ותורתו דבקה נפשי מברכו בכלי טוב ירום כסאו על כחפצו וחפץ אוהבו המדבר באמת למען כבוד תורתנו הקדושה והטהורה וקנאת ד' צבאות עבד נרצע להוגי תורה ושומריה

הקטן יצחק קווייאט החופ"ק ראש פלך הוראדנא

סימן כט

מכתבי הרב הגאון המובהק שה"ת וכו' כקש"ת מוהר"ר נפתלי צבי יהודא ברלין זצ"ל האב"ד ור"ם דק' וואלאזין מח"ס הנפלאים "העמק שאלה" "העמק דבר" "שו"ת משיב דבר" מ"ש בענין הנ"ל

ב"ה ה' לסדר ובתוכם ה' תרמ"ט וולאזין אלקים יענה שלום ידיד ד' ועמו הרב הגאון המובהק ונודע בשערים חובר חבורים מחוכמים וברורים כש"ת מו"ה משה נחום ירושלימסקי ג"י אבד"ק קאמינקא יע"א

הגיעני מכתבו וראיתי מרי שיחו אשר נגע אל לבו דבר הבליעל אל"ב כי בא לקהל ק' לפרוץ גדר ולהטיל מדנים ורצונו לדעת ממני אודותיו הנדחי למעכ"ה נ"י כי כו' זה אני זוכר כי בא הנה ש"צ מלונא והדחתיו מלעבור לפני התיבה אך מי זוטר עדות הרבנים: וגאוני הדור אשר המה יגידו תועבותיו וביחוד דברי הרב הג' ר' יצחק קווייאט נ"י אבד"ק ראש וחלילה לחשוב איזה נטיית הדעת על הרב בקהלה ק' ופשיטא שעלינו חובה להרחיקו מלשרת בקודש אבל מה נעשה ורבה שחצנית ההמון אשר ע"פ הנאתם יישירו כל עקוב ונפתה לבם להמשיך אחריהם גם הראש והגוף והנה ידענו כי רבה אהבת הזמרה ליודעים וכח הפתוי ואהבת הנצוח כבד משניהם ובמה אקוה כי יבואו דברי ויהיו המה נחתים ממני עתה ברוך ה יתפלל למי שהשלום שלו ית"ש שיסיר לב העקוב מאנשי קהלתו הק' וישים שלום במעונו ועד כה: וכה ירגיל עצמו הדר"ג נ"י במדת הסבלנות כי נטל עליו משא הרבנות ואמרו חז"ל בסנהדרין עד כמה על הדיין לסבול את הציבור עד כאשר ישא האומן את היונק ונכלל בזה אע"ג שהיונק מטפח על פניו ופעמים מטנף אותו בכ"ז חלילה להאומן להשליכהו מידיו והנני להפיק רצון מעכ"ה נ"י לכתוב איזה דברים לאנשי קהל ק' אם ישמעו אם יחדלו אני לעשות רצון מעכ"ה נ"י רבה דעמי' חפצתי וה' העושה שלום במרומיו הוא ירחיב לבב מעכ"ה נ"י להיות שוקד במנוחה על תלמודו וישכים ויעריב בבהמ"ד ויאירו פני הדרו והודו וידוע מאמרם ז"ל הלומד תורה בלילה חוט של חסד משור עליו ביום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי ולא ביארו: חז"ל מהו עושה חוט של חסד המשוך עליו ונראה דזהו סיפא דהאי קרא תפלה לאל חיי והיינו בחוט של חסר שעליו מועיל תפלתו לאל חי וכדאיתא עוד במס' תמיד כל הלומד תורה בלילה שכינה כנגדו שנאמר קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים לבך נוכח פני ה' ומסיים המקרא שאי אליו כפיך וגו' הקב"ה יתן אומר למעכ"ה נ"י מבשר שלומו כי הוא מאושר בעמו ומבורך טעמו וישמח לבי גם אני העמוס בעבודה רבה גם בשני זקנה ושיבה וכבד עלי מעשה הכתיבה

הנני ידידו מוקירו ומכבדו נפתלי צבי יהודא ברלין.