באר משה קפו

ואלה דברי מכתבו השני של הרב הגאון הגדול אבד"ק ראסיין בענין הנ"ל וה לשונו

ב"ה יום ה' ח"י כסלו בונה ירושלים פה"ק ראסין יצ"ו, כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם חוב"ק סיני ועוקר הרים מעוז ומגדול כ"ש מו"ה משה נחום ירושלימסקי נ"י האבד"ק קאמינקא יצ"ו בעהמח"ס מנחת משה וברכת משה ולשד השמן ולכל אשר לו ברכה ושלום עד בלי ירח

אחדשה"ט תשורתו הגיעני נכון והנני לתת תודה להדר"ג נ"י על התשורה שכבדני בספריו היקרים השקפתי בהם ומצאתי נחת התענגתי בשעשוע פלפולו הישר דמסיק שמעתתא אליבא דהלכתא והנה ע"ד השו"ב וש"ך עפ"י הדרישה והחקירה נודע לי שזהו שיצא עליו שם רע בפה הוא הנקרא אל"ב שהוא במחניכם וכבר גליתי דעתי שההתמנות שלו במחניכם בטלה שהיתה בלי הסכמת הרב ובפרט רב גדול וגאון דכוותי' ומכש"כ בזה שאפילו אחד יכול לעכב וראוי לחרדים ע"ד השם בקהלתכם להתרחק מזבחו ומתפילותיו ותמה אני שנמצאו אנשים בקהלתו שממרים הם להדרת גאונו וכו' ואומר שלום כנפשו ונפש תדרשנו לטובה

אלכסנדר משה בלא"א מו"ה צבי זצללה"ה לפידותואן חופ"ק ראסין יצ"ו

והנה מה שהשיב הגאבד"ק ראסין אז שלא היה מקום להוציאו מחזקת כשרות עפ"י ע"א יש מקום לפלפל עפ"י דברי המהרי"ק שורש ל"ג דבע"א ורגלים לדבר יש להעבירו יעו' ג"כ בדב"ח סימן ה' וסי' ו' ובמש"ל שער השני סימן כ"א ואכמ"ל דאין נ"מ כעת על התמנותו מאז בסייני כיון דבנ"ד לכתחלה בלא"ה אפילו יחיד יכול לעכב ובפרט רב העיר וכמש"ל

הקטן משה נחום ירושלימסקי החופ"ק

סימן כד

דברי ידידי הרב הגאון הגדול ר' ישראל חיים דייכעש נ"י אבד"ק ניישטאט פלך סובאלק מח"ס אמרי יושר נתיבות ירושלים מה שכתב בענין הנ"ל

בשם ה' ג' וישלח בונה ירושלים לפ"ק, ישאו הרים שלום וכט"ס אל כבוד ידידי הרב הגאון המפורסם בכל אפסים החו"ב סיני ועוקר הרים חובר חבורים מחוכמים החכם השלם כקש"ת מוה"ר משה נחום ירושלימסקי שליט"א הגאבד"ק קאמינקא יצ"ו שלום עד בלי ירח

אחדשה"ט באהבה רבה כמשפט יקרתו מן ד' ויצא העבר נכון הגיעני ולמלאות רצון כת"ר חקרתי ודרשתי על האיש אל"ב ש"ץ אצל אנשי עירי ואחרי החקירה והדרישה היטב אוכל להגיד להדר"ג כי מעולם לא נשא האיש הזה בפ"ק משרת החזנות אף שעה אחת אך השובי"ם והש"צ דפה (ושמו ר' יוסף סוראק ולא רי"ל שרירא כמ"ש הדר"ג ובטח נתכוון לניישטאדט אחרת) יודעים ומכירים את האיש הזה ואת מעלליו המכוערים וכל מ"ש הדר"ג עליו במכתבו אלי (מה שהודיעו לו מעשיו) אמת הוא והשמש דבהכנ"ס סיפר לי כי בפעם אחת עבר האיש הזה דרך עירנו ורצה לעבור לפני התיבה בש"ק ולא נתנוהו אנשי עירנו יען דסני שומעניה ונסע בפחי נפש ובכגון דא הדין פשוט דאף אם מינוהו לש"ץ דמסלקין אותו כמבואר במג"א (סימן נ"ז ס"ק ז') בשם הראנ"ח דכשיצא עליו ש"ר והוא קלא דלא פסיק דאפילו יחיד יכול למחות להעבירו ומה שהקשו עליו האחרונים מסעיף כ"ה שם דמבואר דאין מסלקין חזן מאומנתו משום רינון בעלמא כגון שיצא עליו שם וכו' אם לא יש עדים בדבר והוא מדברי הרשב"א בתשו' הנדפסת בסוף ספר הכל בו במת"כ לא ראו גוף דברי הראנ"ח בתשובתו והוא בספר מים עמוקים (סימן מ"ב) שהוא בעצמו הקשה כן וז"ל ובתשו' שבס' כל בו כתוב ש"ץ שנתפס עם הנכרית אם נתברר. עפ"י עדים כשרים שנתפס עמה תפיסה שהוא חייב עליה מלקות כו' מכלל הדברים למדנו שכל שיש חיוב מלקות פסול מלהיות חזן [ויעו' בסוף התשובה שם דף מ"ח ע"א ביאור דבריו אלה] ולא מבעיא לכתחלה אין למנות ש"ץ כזה וגנאי ציבור הוא ודאי אלא אפי' היה מוחזק כבר בחזנות וכבר קבלוהו עליהם מתחלה דכל כה"ג אין יחיד יכול לעכב כו' מ"מ כיון שהגיע למדה זו נראה דיכולין לעכב ואפילו לא היה בדבר אלא רינון בעלמא [וזהו דלא כמ"ש הפרמ"ג באו"ח שם לתרץ בדעת הראנ"ח] ומ"ש בכל בו ובתשו' הרשב"א שחזן אין מעבירין אותו אלא בעדות ברורה אבל ברינון בעלמא לא אפשר שלא אמרו כן אלא לענין שאין אסור בהעמדתו ואין חייבין לסלקו ברננה בעלמא אבל אם הם נקיי הדעת ואינם רוצים להשתמש בו אינו בדין שיהיה שלוחם בע"כ אע"פ שקבלוהו עליהם מתחלה עכ"ל וזהו כמ"ש החת"ס בכונתו (חאו"ח סי' י"א) וכן מ"ש החת"ס שם להוכיח כן מתשו' רב האי גאון ומ"ש לפלפל בדקדוק לשון הכל בו הכל מבואר כן בדברי הראנ"ח שם ותורת אמת היתה בפי רבינו משה ז"ל ויעו"ש בחת"ס סימן ר"ה מ"ש בזה ובשו"ת הר"י מיגש (סימן צ"ה) מבואר יותר דברינון מסלקין אותו מהתמנותו וז"ל שם אם רינון זה שיצא על הש"ץ זה עודנו עליו ראוי לסלקו לפי שהתמדת יציאת הקול עליו הוא מאמת בו הפיסול כו' ואם היה הש"צ חשוד ובלתי הגון אין ראוי להתפלל אחריו וכבר דרשו חז"ל (תענית ט"ז ע"ב) היתה לי נחלתי כארי' ביער נתנה עלי בקולה וגו' זה ש"צ שאינו הגון עכ"ל ואפי' לשיטת הרמב"ם דס"ל דכל התנאים דצריך להיות בש"צ המבואר בגמ' וש"ע שם סעיף ד' זה רק בתענית אבל לא בעלמא מ"מ בכה"ג מסלקין אותו כמבואר בדברי הר"י מיגש שם שהוא ג"כ כתב כשטת הרמב"ם הנ"ל וכל אלה בשאר ימות השנה אבל בימים הנוראים לכו"ע בעינן כל התנאים המבואר בגמ' ובש"ע שם ובסי' תקע"ט דצריך שיהיה הגון ואיזהו הגון שיהיה ריקן מעבירות שלא יצא עליו שם רע אפילו בילדותו כו' דבכה"ג אף אם עשה תשובה לא מהני כמבואר בדברי הר"י מיגש שם וע' בעט"ז סי' תקפ"א סוף אות ב' סוף דבר בהא נחתין ובהא סלקין שאין למנות להאיש אל"ב להיות ש"ץ ואם נתמנה מסלקין אותו ואף גם להיות ש"צ בימים הנוראים מזחיחין אותו ומה רע המעשה הזה בעיני כל על אשר בחרו אגודה מאנשי קהלתו באיש הזה להיות להם לפה ולמליץ לפני אדון כל למרות רצון מורם ורבם המפורסם לגאון בישראל המוחה בידם שלא למנותו ולא אפונה כי גם האגודה הזאת אשר נתנו לו כתב החזנות הוא מנסיבת אי ידיעתם מהות האיש הזה וכאשר יודע להם מעשיו ותעלוליו יבריחו אותו מקהלתם ולא יאמרו קשר לכל מי שיאמר להם קשר והיה בזה שלום על ישראל

והנני ידידו המכבדו ומוקירו כערכו הרם ישראל חיים דייכעש החופ"ק הנ"ל.