באר משה קפג

עליה תלתא יומין קודם לדכאה ליה וכתבתי מזה גם כן בחבורי מנחת משה חאו"ח סימן ה יעו"ש ויעו' גם ק במהרי"ק שורש ל' דהתפלה במקום תמידין שהיו באים מש צבור ואין ראוי שיהי שלוחם להקריב קרבנות שלא מדעתם יעו"ש וכ"כ בתשו' מהרי"ל סימן צ"ז הא למדת שאין לכהן להקריב אלא במסורת הבעלים ה"נ אין לש"צ להתפלל אלא בהסכמת כולם וכו' דהתפלה היינו עבודה כדכתיב די אנת פלח ליה שתדירא וכי עבודה יש בבבל אלא היינו תפלה וכו' יעו"ש באורך עכ"פ כיון שהש"ץ במקום כהן גדול הוא דעת לנבון נקל איך שצריך לדקדק בו שיהיה נקי מכל חטא ופשע ותמים במעשיו כאשר שפתי כהן ישמרו דעת התורה

(ג) ובספרי מנחת משה שם סימן ד' הבאתי תשוב' הגאון המובהק מהרש"ק זצ"ל מבראדי שהאריך ע"פ דברי אגדה לבאר טעם הדבר למה בש"צ קפדינן טפי על קלא דלא פסיק יותר משאר התמנות ואף בשוחט לא קפדינן על כך דכיון דאמרו חז"ל (מ"ק יח ע"ב) דאין אדם נחשד בדבר אלא א"כ עשאו וכו' ואם לא עשה מקצתו הרהר בו ע"כ היכא דיצא עליו ש"ר בקדל"פ עכ"פ הרהר בלבו לעשותו ולפי זה בשו"ב וכדומה מה בכך דהרהר בלבו כל שלא חטא בפירוש לא מיפסל בשחיטה אבל בחזן השלוח לתפלה בזה יש קפידא אפילו בהרהור הלב כיון דתפלה עיקרה בלב כמו שדרשו חו"ל איזה עבודה שבלב זו תפלה וכשמהרהר עבירה בלבו לא יקובל תפלתו וכמו שפירשו הכתוב און אם ראיתי בלבי לא ישמע ד' דמחשבה רעה אין מצרפין למעשה אכן שמע אלקים בקול תפלתי? שלגבי קול תפלתי שומע אף לאון? שבלב ולכן כיון דיצא כליו קדל"פ (אם אינו נצמח מחמת אויבים כמבואר בש"ס) דמוכח דהרהר בלבו ומשו"ה פסול הוא לתפלה יעו"ש באורך דמסיק דבזמנים אלו דנתרבו קלי הדעת והשעה צריכה לכך למגדר מלחא שלא יאמרו ח"ו התירו פרושים הדבר ואין מקפידין על הדבר כיון דשמעו ולא מיחו ע"כ בקדל"פ ובפרט היכא דיש רגל"ד ודאי פסול מלהיות ש"צ ויש להעבירו זת"ד שם, הן אמת דיש בזה לפלפל ולסתור ולבנות אכן אין משיבין על הדרוש ולדינא כתבתי שם (בספרי סימן ה') ג"כ דמה שהחמירו בש"צ יותר מבשו"ב בהררי קודש יסודתו בדברי הזוה"ק (ויקרא ח"י א' שכתבתי לעיל אות ב') וכתבתי גם כן דבעיקר הדבר שחמתו על המג"א (שם סימן נ"ג ס"ק ז') שהביא דברי הראנ"ח שכתב דבקלא דל"פ אפילו יחיד יכול למחות להעבירו מדברי הרמ"א סכ"ה לפע"ד הי' נראה לחרץ בנקל דהתם בסעיף כ"ה מיירי שאין שום אחד מערער ומוחה שאינו רוצה בו אלא ששואלים עפ"י הדין ע"כ אין מסלקין אותו ע"י רינון בעלמא אפילו בקלא דל"פ משא"כ היכא דאיכא מוחה ואומר שאינו רוצה בש"צ שיצא עליו ש"ר ע"י קדל"פ אז שומעין לו ובזה הוא דקמיירי התשו' ראנ"ח שכתב דאפילו יחיד יכול למחות להעבירו (ויעו' בש"ע אה"ע סימן קט"ו ס"ז גבי היכא דהוא מאמין לדברי העד) וכי דכן מצאתי אח"ז בשו"ת חת"ס חאו"ח סימן י"א שכתב דיש מקום לומר כן וכי דיש להוכיח הכי קצת מדברי תשו' רבינו שמחה (הו"ד בתשו' רש"ל סימן כ') וסוף דברי שם דאף דקשה מאד בעת הזאת להעביר איש על ידי קדל"פ דבעו"ה רבתה שנאת תנם ורבו בודקי מומים זולתן (יעו' ש"ס מו"ק שם ואה"ע סימן י"א וב"ש שם ס"ק י"ב) ד' ירחם ויקרב את הרחוקים עכ"פ המורה החכם יראה במין שכלו להבין אם יש ממש בקול הזה והדבר פשוט לדינא דבענין זה הכל תלוי בראות עיני המורה דהיכא דיש רגל"ד הקדל"פ אז מעבירין אותו זת"ד שם בספרי מנ"מ ואחר זמן העתיק דברי אלה להלכה יד"נ הגאון המובהק הצ' ר' אברהם פאלאגי הי"ו הכם באשי דק' אזמיר בספרו אברהם אזכור מערכת ש' או"ח רכ"ב] ובאמת ברגל"ד יש מקום לפלפל דאפי' בשו"ב יש שהעבירו עפ"י דברי המהרי"ק שורש ל"ג דבע"א ורגל"ד יש להעבירו ויעו' בדב"ח ח"א סימן א' וסימן ז' ובמש"ל קונטרס זה בשער השני סימן כ"א ואכמ"ל דבנ"ד א"צ לזה דמלבד דמבואר בכמה ראשונים דבקדל"פ לחוד מעבירין ש"צ אפילו בדליכא עדות ברורה דזה לשון מרן המהר"י אבן מיגאש בתשו' צ"ה אם רינון זה שיצא על ש"ץ זה עודנו עליו ראוי לסלקו לפי שהתמדת יציאת הקול עליו הוא מאמת בו הפסול וכבר אמרו דומא דמתא יומא ופלגא ואם היה הש"צ חזן ובלתי הגון אין ראוי להתפלל אחריו וכבר דרשו רז"ל בפסוק היתה לי נחלתי וגו' נתנה עלי בקולה וגו' זה ש"צ שאינו הגון וכו' עכ"ד וכ"כ בס' תניא רבתי סימן ג' שליח צבור שאין מעשיו מתוקנים ומרננים אחריו בדברים רעים דין הוא להעבירו ולמנות אחר תחתיו לפי ששליח צבור מרצה בין ישראל לאביהם שבשמים והוא כמו סרסור בין הקב"ה לישראל לפיכך צריך להיות צדיק וישר ונקי בכל גופו מכל דופי ואם אינו כן כבר אמרו חכמים (תענית טז ע"ב) עליו היתה לי נחלתי וכו' זה ש"צ היורד לפני התיבה שאינו הגון ולא מבעיא בר"ה ויוה"כ ות"צ שצריך להרבות בתחנונים ורחמים שצריך להיות שליח צבור נקי כמו שאמרנו אלא אפילו בחול נמי צריך להיות השליח כמו ששנינו עכ"ל וכ"כ האור זרוע לצדיק בהלכות ש"ץ סימן תקט"ז בשם ס' המקצעות והיכא דאיכא חזן הכנסת ומרננים עליו בדברים רעים מוציאין אותו ומכניסין אחר תחתיו שיהא מרצה בין ישראל לאביהם שבשמים וצריך להיות צדיק וישר ונקי בגופו וכו' עכ"ל וכן מצאתי בס' הפרדס לרש"י ז"ל סימן כ"ו וששאלתם חזן הכנסת שהוא ש"צ שמרננים עליו בדברים רעים מהו להוציאו ולהכניס אחר תחתיו דבר זה צריך שאלה בודאי יכניסו אחר תחתיו מי שמרצה בין ישראל לאביהם שבשמים הלא צריך להיות צדיק וישר ונקי בגופו מכל דופי ואם אינו כן אמרו חכמים היתה לי כו' יעו"ש ועפ"י דברי הראשונים האלו אשר המה כרוח החיה באופנים היה מקום להאריך בדברי האחרונים (יעו' בא"א שם סימן נ"ג ס"ק כ"ט מה שחילק בין קול בעלמא לקדל"פ ובחת"ס סי' י"א שהבאתי בספרי שם ודוק) ואכמ"ל דכ"ז אפי' אם היה כבר מוחזק בהתמנותו יש מקום בהלכה לסלקו אפי' רק על ידי רינון וקול לחוד מכש"כ בנ"ד דהוי לכתחלה בודאי דאפילו המיעוט יכולים למחות יעו' בש"ע שם סימן נ"ג ס"ד וס"ט וסכ"ה ואחרונים שם ובפרט היכא דהמנהיגים הם המוחים הוי כאלו מוחים כל הקהל כמבואר בשו"ת משפטי צדק ח"ב סימן ע"ז הו"ד במג"א שם ס"ק ז' ובפרט שהי' התראות ב"ד שלא יקבלוהו פשיטא דלא הוי שום התמנות כיון דהוי ענין של גיבוי ממון ותקנה ודאי דדומה להא דאמרו בש"ס ב"ב ט' ע"א ובש"ע חו"מ סו"ס רל"א (ויעו' ג"כ בשו"ת הריב"ש סי' שצ"ט ובשו"ת מהר"מ אלשקר סימן מ"ט ויעו' בפת"ש שם ס"ק ו' מ"ש בשם תשו' ושב הכהן סי' צ"ב ודוק) וכ"כ להדיא בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"ב סוף סימן קצ"ו (בכעין זה שמרד נגד הרב חד"א) ואיך שיהי' לדברי הכל אינו ראוי להיות שליח צבור וכו' שהרי א' מתנאיו הראש והראשון שיהיה ביתו ריקן מעבירות ואין לך כלי אין חפץ בו וכו' יעו"ש ובאמת מצינו גם בנוב"י מה"ת חיו"ד זימן מ"ח לענין שו"ב שהעיז נגד הרב דיכול לאסור שחיטתו (והבליעל הנ"ל פער פיו למרוד ולהסית הבוערים בעם כידוע וכו') ולפמש"ל יש להחמיר בש"צ יותר מבשו"ב ויש בזה לסלסל אבל א"צ דלענין לכתחלה בודאי יכולים למחות על מינוי ש"ץ כזה ואף דלא מחיתי בתחלה על תפלת י"נ דחמור משאר השנה (דדינו כת"צ כמבואר ברבינו שמחה הו"ד בשו"ת רש"ל סי' כ' ותשו' מהרי"ל סימן צ"ט די"נ דינו כעצירת גשמים] מ"מ לא דמי להא דמבואר בשו"ת לחם