באר משה קפב

(מכל המקומות כי רבים המה) השגתי מכתב מכבוד מחותני הרב הגאון ר' אליעזר משה נ"י מאדאיעווסקי האבד"ק חאראל כי בהיות החזן מצערנינאוו בחאראל טרם נסעו למחנו היה עליו איזה רינון מכוער ומפני שאמר שם שהיה גם כן חזן בניישטאט ע"כ כתב נכבד א' משם איש ישר לחתנו היושב בניישטאש גבול פרייסען אם מכיר הוא את האיש (אל"ב הנ"ל) ומעשהו והשיב לו חתנו על כל פרטי דברים שכתב לו בעניני מסחר ובתוך מכתבו כתב אלה הדברים אודת הש"ץ אשר דרש כבודו עליו אין הצר שוה בנזק המלך לא אחפוץ ולא אובה לנבל שמו כי כבר קדמוני אחרים הוא אל"ב אשר נס מנוסת חרב מפולין ומליטא כי בע"ר נלכד במעשה תעתועים בבא"נ וע"כ רדפוהו אחריו ויגרשוהו כלה אמנם שמעתי עליו כי הוא ש"ץ בצערניגאוו ומאין בא הבליעל הזה ואיזה דרך עבר הוא רשע בעונו ימות וכבודו למה ידרוש אחריו האם לכבוד לו יחשב לרדף רקים. בקבלי המכתב נבהלתי מאד כי לפרסם מעשיו לא יכולתי מפני שרק ע"א הוא בכתב אשר לא ידעתי מי הוא ואגב שמעתי מתלחשים שרצון אנשי בהכנ"ס לקבלו לש"ץ קבוע ואני אף שלא היה עוד ספק בלבי כי רשע הוא בכל זאת טרם שהשגתי מענה מהרבנים וגב"ע כדת לא יכולתי לפרסם מעשיו בהחלט ולהוציאו בש"ר ע"כ קראתי לא' מהגבאים שהחזקתיו לאיש אמונים וגליתי לו מסתרי לבבי ופקדתי עליו שאם יתאספו לדבר מקבלת הש"ץ ידחה הדבר מסיבות שונות כי כבוד חכמים הסתר דבר ומוטב שיצא הלץ הזה על ידי מלחמה בשלום ולא יגרע ג"כ כבוד בהכנ"ס שהתפלל שם י"נ אבל הבליעל הזה פשהרגיש שאינני מסכים לקבלתו ע"פ דת תורתנו הקדושה (שבכג"ז שמעשיו אינם מהוגנים בכל מקום בואו אפילו יחיד יכול לעכב ובפרט רב דמתא) התחיל להראות כחו במחלוקות שהמשיך אליו הבוערים בעם מההמונים והסית אותם שיתנו לו כתב חזנות נגד רצוני אשר כזאת לא היתה בקאמינקא שימרה א' את פי אפילו פחות שבהמונים כי מאז בואי לשם לכהן פאר עבדתי בכל כחי לנטוע שם נטעי נאמנים נצר מטעי היה אהבה ואחוה וריעות ושלום בין כל המפלגות שיהיו כגוף א' גופא בתר רישא אזיל [יעו' עירובין מ"א ע"א חזי אנא דבחר רישא גופא אזיל ויעו' בשו"ת באר שבע סימן נ"א במ"ש שנשאל מפי חבורה מאין בא מה שהעולם אומרים גופא בתר רישא אזיל והשיב דמשנה שלימה היא (סוטה מה ע"ב) רע"ק אומר הגוף אצל הראש וידוע דהלכה כרע"ק כמו שפסקו הרמב"ם והסמ"ג יעו"ש ולפלא שלא הביא מדברי הש"ס עירובין דהדבר מבורר] אח"ז שלחתי את התראתי שקבלתם אינו קבלה ואסורים לשמוע תפלתו וכל החרדים לדבר ד' עזבו את בהכנ"ס ונשארו רק הבוערים בעם כולו חלבנה אשר הבליעל אל"ב הבעיר הבעירה על ידם עד כי גם אחר כך בהשיגי כל המכתבים והגב"ע אודותיו (כמבואר להלן בקונטרס זה) הסית אותם בחלקת לשונו הטמא (שמטיל פגם בדברי גדולים וטהורים) שלא לשמוע בקול התורה ועשה העיר כמרקחה משך תשעה ירחי צער ועמל עד כי בעזרתו ית"ש נתגלה קלונו ברבים וגם כת דיליה וגרשוהו בחרפה כן יאבדו כל רשעי ד' המסיתים את העם לכל נגע ותקלה וקטטה נגד דת תורתנו הקדושה ונגד חקי הממשלה הרוממה הדורשת אך שלום ושלוה בין כל המפלגות שהוא כלי המחזיק ברכה

(ב) והנה זאת אשר רשמתי לי אז במה שנוגע להלכה זו (לא דברי פלפול אך מוסר השכל בתורת הלכה זו) בראשית מאמר עומד לעינינו דברי הש"ס תענית (טז ע"ב) וביתו ריקם ופרקו נאה אר"ח זה שביתו ריקם מן העבירות ופרקו נאה אמר אביי זה שלא יצא עליו ש"ר בילדותו היתה לי נחלתי כו' ע"כ שנאתיה אמ"ז וכו' זה ש"צ שאינו הגון היורד לפני התיבה ופרש"י זה המעמיד חזן שאינו הגון לפני התיבה רשע שהקב"ה שונא אותו יותר מכולן והוא נותן בקולו לפניו יעו"ש וידוע מה שכתב הבכור שור שם ד"ה היתה בלשונו הזהב תוכחת מוסר בעניני החזנים ז"ל הטהור נראה הא דכל הפסוק נאמר בלשון נקבה על הש"ץ דידוע דכל תפלה נקרא רחמי שצריך הש"ץ לעורר הרחמים שהם מצד ימין שהוא דכורא כידוע ליודעי חן וש"צ שאינו הגון לא די שאינו מעורר צד דכורא אלא אפילו מהפך מדת הרחמים למדת הדין שהוא מצד נוקבא ולכך קרי ליה בלשון נקבה נתנה וגו' והנה באחת אומר הריעו כו' שאין מעמידין חזנים כ"א חסרי מדע לא ידעו דרך ד' כו' זולת קול ושוברו עמו והכונה ליהנות מקולם להשיג השבח והמעלה בדמים אמת אם הש"צ יש בו כל המדות שמנו חז"ל וגם קולו ערב ומכוון לתת שבח להקב"ה בנעימה וכו' אין בו איסור וכו' אבל הם עושים מהטפל עיקר ומהעיקר אפילו טפל אין עושין שמעמידין ע"ה ואינם יראי ד' אין לו מחשבה ויש לו מעשה ומחשבתו נכרר מתוך מעשיו עומד לפני העמוד ובבת ראש לאחוריו מזדקר ומלפניו הרה עמל וילד שקר שולח הזמירה אל אפיו בהרמת ידיו וכו' אוי לאזנים שכך שומעות ואלו הלכו לבתי טיאטריות לשמוע שיר כסילים אז אין בידם כ"א עון מושב לצים כמ"ש פ"ק דע"ז אבל עתה שהם עושים שחוק ועונג זה בבית המקדש לד' ובמקום תפלה ובתוך התפלה הרי יגדל העון למעלה ראש וע"ז נאמר קול ישורר בחלון חורב בסף פי' דידוע שיש חלונות בשמים שתלך לשם התפלה כמ"ש בפיוט יום ב' דר"ה וקאמר שאם בחלון לא יבא דברי התפלה רצוי' כ"א קול ישורר בחלון יבא ע"י חורב בסף ר"ל הגע בעצמך הקרב נא לפחתך שליח להעתיר עבורך ותשלח על ידו מנחה פירות יפים וכדומה וכו' ולא נשאר כ"א העוקצים והעלים ואותן יביא הציר אל האדון הלא האדון יתקצף ויחקור אל שולחיו לקחת נקמתו מהם כן ממש הדבר הזה וכו' ודבר שפתי התפלה אך למחסור אחת ידבר בלא כונה ושתים יבליע וכו' אף אנו נאמר הלא מבואר בספרים דצוותו קמאי דקמאי אף שלא היה הקלקול כ"כ בימיהם וכו' ראוי לכל אשר יראת ה' בלבו להיות אל חכו שופר בל יחשוך פיו וכל אשר בכחו יעשה לבטל פרצה זו מישראל ולשומעים ינעם ויעו' גם כן ביש"ש חולין פ"א מסימן מ"ח עד סו"ס נ"ב ויעו"ש סו"ס מ"ט במ"ש והלואי שנמצא ש"צ הגון כמ"ש ועכשיו בעונותינו חוקרים אחר שני פרטים הא' שיהיה לו נעימת קול וקולו ערב אפילו הוא בעל עבירות לפניהם ואני הגבר אשר ראה עני עמי וכו' יעו"ש ובהג"ה סי' טוב ויעו' מ"ש תלמידו הגאון מטה משה בעמוד העבודה חלק א' סימן נ"ט ודע כי ש"ן עתה בזה"ז במקום כהן המקריב בזמן הבית ולכך נקרא גם ש"צ קרוב כמו שאומר במדרש שיר השירים כד דמך ר"א בר' שמעון היה דורו קורא עליו מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל דהוי ר"א קרוי ותנוי וקרוב ופייטן ובברכות ירושלמי ר' זעירא הוי סמיך לקרובה כדי שיהיה תחלה וסוף ועוד אמרו שם ר' יוחנן בשם ר' מנחם דמן גליא זה שעבר לפני התיבה אין אומרים לו בא והתפלל אלא בא וקרב עשה קרבנינו עשה צרכינו עשה מלחמותינו פייס בעדנו וכו' יעו"ש גם כן בסי' ס"א וס"ג ודבר זה דש"צ במקום כהן יסודתו בהררי קודש בזוה"ק פ' ויקרא (ח"י א') על פסוק אם הכהן המשיח יחטא ר' יצחק אומר כו' דא כהן דלתתא דאתתקן לעבודה ואשתכח ביה חטאה כו' ווי לאינון דסמיכין עליה כגונא דא שליחא דצבורא דאשתכח ביה חטאה כו' ווי לאינון דסמכין עליה יעו"ש באורך ובמ"ש אמר ר' אלעזר חמינא לאבא ביומי דר"ה ויוה"כ דלא בעי למשמע צלותא מכל בר נש אלא אי קאים