באר משה קפא

טרפות כמו כשרות יעו"ש בדבריו כי נעמו [ובזה נדחו ג"כ דברי הרה"ק המשיג (אות ה) שכתב דבנדון המהרש"ק עיקר הפסול היה משום שראה שהעלים כמה טרפות והרי מבואר להדיא בדבריו להיפוך] עכ"פ מכל הנך טעמי אין שייכות לדון בזה משום גב"ע שלא בפניו וכעת ראיתי ג"כ בשו"ת בית שמואל אחרון חחו"מ (סי' כח) שהשיב לפסול שוחט אחד שקבלו עדים עליו שלא בפניו יעו"ש ומכש"כ בדבר המפורסם דאפילו בשאר דוכתי (לא בשו"ב) א"צ לגב"ע כלל וכמ"ש בישוב השגת המערער (אות א) בשם תשו' הרמ"א וכן העתיק דבריו להלכה מרן הכנה"ג אה"ע (סי' מב) והגב"י (אות קעט) והביא שכ"כ הר"מ אלבולי בתשו', ומה שכתבתי בענין שהרואה לא יהיה קרוב אשר המשיג כתב ע"ז ישתקע הדבר ולא יאמר ובאמת לא מצינו לשון כזה אלא היכא שנפסקה ההלכה בדרך כולל ואחד רוצה לחלק איזה חילוק מסברא דנפשיה וכמ"ש כן הגאון יד מלאכי בכללי הפוסקים (אות א) בשם הגו"ר או"ת כלל ד וסימן יד) והחכ"צ (סי' ה) ושו"ת חות יאיר (פ"ת א') ומעה יוסף ח"א יו"ד (סי' ד) ובני חייא אה"ע סו"ס נ"א אבל בנ"ד אדרבה הרה"ק המשיג כתב חילוקו מסברת הכרס והדר"ג הגאבד"ק ברעזאן כתב ראיה לדברי מהא דמחפה על בת אחותו תיתי לי כי עם לומדי למר בדברי בענין זה אמרתי ג"כ דמצינו בש"ס דקרוב מחפה כגון מחפה על בת אחותו אכן בקונטרסי לא כתבתי מזה בידעי שהמשיג ברצותו להשיג יאמר דדוקא להציל קרובו ממיתה יחפה עליו אבל באמת ראיית הדר"ג נכונה דיותר י"ל יחפה עליו בדבר הנוגע לפרנסתו שאם יודיע המכשול שיצא מת"י יעבירוהו מאומנתו ויגוע ברעב חלילה דקשה ממיתה דב"א וכעין דאמרינן בש"ס (ב"ב ת ע"ב) רעב קשה מחרב אבע"א סברא האי קא מצטער כו' ואבע"א קרא טובים היו כו' יעו"ש, והנה מלבד מ"ש בקונטרסי מדברי הש"ס כתובות וכי גם בדברי הש"ס בכורות יש מקום לומר ולהוכיח משם דבחשוד גמור לא מהני קרוב אפי' בכה"ג דמעיד על הבהמה אפריון נמטיה להדר"ג על ראייתו מהת"כ ורש"י סוף קדושים ובמשפחתו וכו' שכולם מחפין עליו ובאמת הוא ג"כ ש"ס מפורש שבועות (לט ע"א) ויעו' ג"כ בס' חסידים (סי' קעט) ולא ידור אדם במקום שיש משפחות מקובצות כי אין מקבלין תוכחה כי המשפחה מחפה יעו"ש ודי לו בעדותו של ר' שמעון לסתור דברי הרה"ק המערער שהרעיש עולם על איסור קורבה ובפרט להיודע ובקי בהנהגות השחיטה והבדיקה בעיר א' מאז ומקדם רואה בעין יפה איך שנתקיים שם דברי ר' שמעון שקשר המשפחה גרם להם את רוע ההנהגה במצב העדה והאל הטוב ישיב שופטינו כבראשונה

הקטן משה נחום ירושלמיסקי

תם ונשלם שער השני שער קדושת ישראל ויעזור ד' לכל נושאי דגל התורה שיוכלו לגדור גדר בעניני השחיטה והבדיקה אשר הפרוץ מרובה על העומד כאשר כתב בבר הגאון חת"ס דבר צחות בשם דבו דא' מהשלשה רגלים מהכסא שעשה לעצמו המלך וקן וכסיל הוא השובי"ם המאכילים נו"ט לישראל (הו"ד ג"כ לעיל בדברי הגדול ממינסק סי' ס"ב) וכזאת כתב ג"כ הגאון הקדוש בתולדות יעקב יוסף פ' נשא ד"ה העולה בשם חכם א' כי עתה (התחכם היצה"ר שלא יצטרך לילך לפתות וללכוד ברשתו כל יחיד ויחיד רק כל עצמו ללכוד את היחיד אשר רבים נכשלים בו והוא שמעמיד שוחט בעיר א' מסטרא דיליה המאכיל טרפות לרבים וכולם נלכדים ברשתו וכן הש"ץ שהוא סרסור בין ישראל לאבינו שבשמים וכו' שבוחרין הגרוע שבעם וכו' יעו"ש גם הגאון רכ"ח בתשו' שהחמיר כעניני השובי"ם כתב דכמדינת אשכנז וכו' שירדה מצב התורה והיראה וכו' נעשה בתחלה ע"י שובי"ם קלי הדעת שהכשילו כולם בנו"ט וטמאו רו"נ וכו' יעו"ש ח"א יו"ד (סי' ז) והנה בעיר א' הנ"ל בתחלה הצליח מעשה שטן לסכסך איש ברעהו ושלא לשמוע לקול גדולי התורה ער שראו שמן השמים הסכימו לזה להיות זהיר בנחלתן כי ממרום שלח אש וכו' ואחרי השרפה הגדולה קימו וקבלו כולם לקיים בכל הכתוב למעלה והנה גם הרב הגאון עיר וקדיש שליט"א אם כי בתחלה ערער עכ"ז אח"ז בהיותו בעיר א' ורצו איזה אנשים שיעורר הוא אולי לא נצרך עוד רואה ומשגיח והראה צדקתו וקדושתו וענותנותו לקיים האסור כל הבודע בהודאה זוכה לשם טוב ומודים דרבנן הוא שבחייהו והשובי"ם שם מקיימים בכל האמור למעלה והכל על מקומו שם בשלום

משה נחום ירושלימסקי

שער השלישי שער התפלה

בו ידובר מענין קבלת ש"צ ודינים המסתעפים בענין זה ומכתבי גאוני הדור מה שכתבו לי בענין זה ובו יב סי'

סימן

כב

[א] בעה"י ע"ד העסק ביש שאירע ב"ק קאמינקא בסוף שנת תרמ"ח בא לשם חזן א' (אל"ב שמו) עם להקת משוררים וכאשר הבטתי על פניו בעין חודרת לא מצא חן בעיני ובכל זאת באשר היה קרוב לימי נוראים ובבהכנ"ס הגדול לא היה להם ש"צ קבוע שיתפלל לפני התיבה כי מכל החזנים שעברו לפני כבני מרון לא הוטבו בעיני וידוע אהבת ההמון אל הרנה ולא אל התפלה וכשלא יהי' חזן מנגן בי"נ ידעתי כי יהי' ריב ומדון בי"נ בבהכנ"ס ע"כ מפני השלום הרכנתי ראשי לתפוס הרע במיעוטו ולהסכים שיתפלל בי"נ ולהעמידו מסתמא בחזקת כשרו' אבל התניתי מפורש שלא יקבלו אותו לש"צ קבוע עד שאעשה חקירה ודרישה עליו במקומות שהיה על כל מעשיו והנהגתו (ובפרט כי בתחלה היה לצחוק בעיניו לדבר מחזנות בקאמינקא באמרו שהוא ש"צ קבוע בעיר הפלך צערניגאוו ורק מפני איזה סכסוך שהיה לו עם א' מגבאי בהכנ"ס עזב את הבהכנ"ס על י"נ א' בכדי שיהיה מוכרת הגבאי למלאות חפצו) ואם כי האדם יראה רק לעינים בכ"ז מפני שלא הוטב בעיני האיש הנ"ל במראהו ותהלוכותיו אני בעצמי לא שמעתי תפלתו אבל בכל עת בואו לביתי הראיתי לו מעט התקרבות בתחלה בכדי שלא יעלים ממני כל המקומות שהיה בקביעות כי הבנתי מדבריו אשר בצערניגאוו הוא ג"כ כאורח לא קרוא והרב דשם הוא יא"מ ומובדל מבריות ע"כ לא פנה אליו כלל לידע דרכיו ומאין בא וכאשר נתודע לי מפיו כל המקומות שהיה מכהן ג"כ בתור שו"ב כתבתי תיכף לכל המקומות לחקור ולדרוש עליו אכן טרם שהשגתו מענה