באר משה קפ

מבואר בתשו' בגדי כהונה ושו"ת דברי חיים (סי' ד) דגם יחיד יכול למחות בכה"ג שמרננים אחריהם וע"ש בדע"ת (סי' א ס"ק ם) מ"ש בזה וכבר נודע מ"ש חז"ל (בגדה סא) האי לישנא בישא למיחוש מיהו בעי ובפרט בדבר הנוגע לחשש מכשול רבים בתמידות מצינו שחששו חז"ל ביותר דגם בס"ט ברה"ר מחמירים בזה כמ"ש התוס' כתובות (כת סוף ע"ב) ובריש פ' ח"י דאהלות ומ"ש הגה"צ שליט"א דצריך לצרף לחשבון כשרות וטרפות של כל השנה גם לפי דבריו הרי הגאון הגדול מקאמינקא כתב באמת כי זה רבות בשנים הקול הולך וחזק וגם מספק ראוי לחוש להוציא מידי מכשול הרבים ולא לחוש על כבוד השובי"ם וגם מ"ש דבדיקת ריאה דרבנן הוא תמוה מאד חדא דגם בבדיקת סכין איכא דרבנן כמ"ש הגאון מקאמינקא בשם תשו' בא"פ ועמ"ש בדע"ת לסי' ח"י ס"ק ז וסי' ו ס"ק ג' וסי' א ס"ק כג) בשם הלב אריה וכס"ד להדיא כן וגם נתבאר בדע"ת (סי' ב ס"ק יג יד) דבמקום הי"מ גם בדרבנן מעבירין ובזה"ז שנהגו ליקח כרכרשתות איכא חימוד ממון כמ"ש בשפ"ד (סי' ב) ובדע"ת (סי' ב ס"ק ו) הבאתי כן בשם תשו' אבקת רוכל לרבינו הב"י (סי' רז) ועמ"ש בשם תשו' דמש"א וחידושי רעק"א דגם בנוטלים גם מטרפות דינא הכי ועמ"ש בתשו' ברכת יוסף יו"ד סו"ס ו' בשם מהריק"ש ותשו' זרע אמת דגם בש"פ איכא דין חי"מ ועוד דכיון שהם בודקים ומתכשר אצלם א"כ איכא אומדנא שמאכילין טרפות של תורה דכל סרכא הוי מה"ת כמ"ש בתשו' תשב"ץ והובא בחבורי גילוי דעת בפתיחה (לסי' לט) ועמ"ש בדע"ת (סי' ב ס"ק יג) ומ"ש הגה"צ שלא מצא בתשו' דברי חיים מ"ש הגאב"ד דק"ק קאמינקא בשמו שאסר טבחים שלא הביאו שאלות זמן רב יעו"ש ח"ב יו"ד (סי' לז) ויפה כתב הגאון הגדול מקאמינקא נ"י מהטוטו"ד מה"ג (סי' ח) דגם ברגל"ד שעברו תק"כ יש להעמיד רואה ובשם צ"צ החדש יו"ד (סי' יג) דגא במזלזל בתפלה דרבנן יש לחוש לבדיקת הסכין וכבר הבאתי בחבורי ג"כ מדברי הפח"ת שהביא שם דכל דמזלזל קצת במצוה א' לא רמז אנפשיה למיבדק שפיר ולכן במתכת"ה של הגה"צ שליט"א שהפריז על המדה בפעם הזאת ובדבר הזה לערער על התקנה הטובה, ומ"ש דעכ"פ סגי בהשגחת קרוב הנה הגם דבאיסורים נאמן הקרוב ואמרינן דאין אדם חוטא ולא לו כמו שפלפל הגאון מקאמינקא בסוגיא דש"ס בכורות (לה) אבל מ"מ חשוד הקרוב לתפוח על קרובו אם יצא מכשול מת"י ויודע שישיגהו עונש העברה והיזק פרנסה וכדומה וראיה לזה מהא דאמרו (בגיטין יז) דתקנו זמן בגיטין שמא יחפה על ב"א ונחלקו שם ר"י ור"ל אם זנות שכיח או דתקנו גם במלתא דלא שכיח והא בלא"ה הול"ל דגם אם זנות שכיח מ"מ חזקה דאא"ח ולא לו ולא יחפה עליה בעלה בגט של שקר ובע"כ משום דבת אחותו היא וירחם עליה שלא תמות ויתפה עלי' וכדאיתא בירושלמי שם עובדא כזו בבת אחותו וא"ל דשא"ה דירצה להחזירה ולדור עמה ולגבי אשתו ל"ש חזקה דאא"ח כדאיתא בבכורות שם דאשתו כגופו דז"א דהא קיי"ל באה"ע רס"י קי"ז דבזינתה מאיסה ליה ובע"כ דיגרשנה באמת ולא יחזירנה אלא משום דב"א היא יחפה עליה, ועוד הדבר מבואר בת"כ ורש"י סו"פ קדושים ושמתי אני וכו' ובמשפחתו וכו' אר"ש וכי משפחה מה חטאה אלא ללמדך שאין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולם מוכסין שכולם מתפים עליה ע"ש הרי שהעיד ר"ש שכל משפחתו מחפין עליה וה"נ בזה כיון דבעינן ההשגחה מזדמן לפעמים שיודע לו שיצא מכשול מת"י וחשוד שיחפה עליו וחלילה להעמיד משגיח קרוב ולזאת התקנה שתיקן יד"נ הגאבד"ק קאמינקא שיחיה הוא אמת ויציב וחלילה לאנשי עיר א' להקל אף כחוט השערה נגד התקנה ולא ירימו השובי"ם את ידם מבלעדי משגיח יר"ש רחוק ולא קרוב שיעמוד וישגיח הן על הסכינים והן בבדיקת הבהמות והעובר ע"ז כחולק על התורה הקדושה ובפרט כי כל רב גדול בגליל שלו כל התקנות שלו הם כתקנת רבותינו הראשונים ואין ביד שום ב"ד לבטל תקנתו ומי שמקיל עתיד ליתן את הדין ולהשומע יונעם ותבוא עליו ברכת עוב כנפש הכותב לכבוד התורה ולומדיה למען האמת והצדק

הקטן שלום מרדכי הכהן אבד"ק ברעזאן והגליל בעתמה"ס משפק שלום ודעת תורה וגילוי דעת

סימן כא

מלואים לדברי קונטרסי בענין השובי"ם הנ"ל מ"ש על דברי ידידי הגאון המובהק בעל משפט שלום שליט"א

הנה מ"ש הדר"ג דכל רב גדול בגליל שלו כל התקנות שלו הם כתקנות רבותינו הראשונים ואין ביד שום ב"ד לבטל תקנתו כ"כ הגאון המובהק נחלת דוד (סי' ג) כי ב"ד או חכם שבעיר שגזרו ותקנו איזה תקנה לטעם ידוע להם הוי כעין גזירות י"ת דבר וכשם שב"ד הגדול והסנהדרין היה גזירתן ותקנתן על כל ישראל (ואין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין) כן כל ב"ד או חכם שבכל עיר ועיר לבני עירם כב"ד הגדול לכל ישראל דמי וכו' יעו"ש (מ"ש לחלק בין אם לא תיקנו רק לדורם יעו' גיטין לו) והוא מכוון לדברי מה שכתבתי בישוב השגת הרה"ק המערער שליט"א (אות ת) דגם רב העיר יכול לתקן תקנה טובה אבל באמת לא היה כונתי עלי שהנני מתקן מחדש התקנה דאין צריך לתקנה חדשה וכמ"ש שם דרק לרוחא דמלתא כתבתי בהפס"ד כיון דבלא"ה היה תקנה ע"ז מגדולי הדור מהראוי בכל תוקף ועוז להחזיר העטרה ליושנה אבל באמת כפי הנהגתם בסדר הבדיקה בלא"ה אין להם עתה שום היתר לשחוט ולבדוק בלא רואה ומשגיח על הסכין והבדיקה וכמ"ש באורך. ומ"ש הדר"ג דמהני הגב"ע שלא בפניו כיון דגם בע"א ורגל"ד יכולים להעבירו (ובספרו הנכבד הביא כן בשם הדב"ח) כ"כ ג"כ הגאון המובהק מהרש"ק בספרו קנאת סופרים (כא ע"א סי' נז וסי' נח) וכתב שהגאון מסאמבור שיבח סברא זו והוסיף בדבריו הנעימים לבאר דהלואי שיעידו שלא בפני בע"ד ובפני בע"ד לא ימצא אחד מני אלף וכו' ואין כונתי להשיב על דבריהם כי אינם כדאי ששום בר אוריין ישיב על הבלם וכו' רק אני כותב להחזיק לבבו של כת"ר וגם יהיה נ"מ לדורות אולי ת"ו לא נזכה לביאת משיח במהרה בימינו ויתרבו עוד עזי פנים יותר משל דורינו עתה והיה זה לבאר לפני יודעי דת ודין ע"פ האמת עכ"ד הגאון מהרש"ק ואנן מה נענה אבתריה בדורנו אשר קרן התורה והיראה עוד יותר בסתר המדרגה בעוה"ר יעו' ג"כ בקונטרס פרט ועוללות סי' ה' (ע ע"ב) בהתנצלותו לפני הגאון מהר"מ אש במ"ש מי שמע כזאת לצאת לעזר שוחט ובודק הלא זה מלתא דשכיחא כמעט בכל שנה אשר שו"ב הוסר ממלאכתו ע"י מערערים כל דהוא ואין איש מתחזק להיות יוצא לקראת נשק לעשות מרובה כזו והאריך שם ג"כ בענין אומדנא דיש להעביר אפי' לגמרי ע"י רגל"ד וע"א וכתב דאטו הוי רגל"ד יותר מזה שיהיה עשרה למאה טרפותו והכל כשר ומי נשמע כזאת בכל הארץ ובכל המדינות והשאגת אריה בהלכות יו"ט (סי' סד) כתב בפירוש דבזמנינו שכיח