באר משה קעט

כבמקואות בתוספתא פ"ד מן התלמי לבריכה) ובהלכות בית הבחירה (פ"א הי"ד) כתב אבן שנפגמה כדי שתחגור בה צפורן בסכין של שחיטה ה"ז פסולה עכ"ל ומתרץ דחג"צ הוא כ"ש דהיינו עכבת צפורן כמ"ש רש"י בבכורות שם ובתהלים (ע"ו י"א) והיינו מה שהצפורן מרגיש ומתעכב בהליכתו והוא בכ"ש וכמ"ש הרא"ה בבדה"ב (ולשון כדי חג"צ אפ"ל דאינו מלשון כדי חייו רק כיון דאין החסרון נראה אמרינן וכמה היא הפגימה במה ירגיש הפגם ואמרינן דאפילו כדי שירגיש בצפורן) ויתורצו בזה ב' הקושיות הנ"ל דהרמב"ם סבירא ליה דהדין שוה באוזן ובריסי עיניו ויעו' בריטב"א חולין (י"ז ע"ב) פגימת אוזן כו' וה"ה לשאר מומין של פגימות הנזכרים שם אלא דנקט קמייתא עכ"ל ולפי הנ"ל גם לרמב"ם כן הוא (רק הריטב"א פליג עליו בשיעור חג"צ) ואי נימא כדברי הדר"ג דפגימה פחותה מחג"צ הוי רק דרבנן יתורץ ג"כ קושית הפר"ח דבמזבח לא גזרי רבנן וס"ל כעיקר הדין של פגימת הסכין שהוא כחג"צ (וגם קושיתי השניה אפ"ל כמ"ש בהג"ה אך קושייתי הראשונה אמאי לא חשיב רשב"ל ד' היינו ריסי העין צ"ע ואפשר לומר דהרמב"ם כהרא"ש סבירא ליה דפגימה כ"ש לא חשוב אמנם אי הוי רק דרבנן אפילו להסוברים כשערה ואם כן כש"כ שמשא ומיא צ"ע מאי קושיא למה לא תירץ דסבירא ליה כהני אמוראי דהא מדאורייתא כולם סבירא להו כדי חג"צ ואפ"ל כיון דעכ"פ בסכין אסור מדרבנן אפילו פחות לא חשיב ובמזבח אפילו מדרבנן מותר ע"כ הג"ה]

(ו) ומ"ש הרה"ק שליט"א דאין לשער הכשרות נגד הטרפות כ"א מכל השנה ביחד לא ידענא מנא ליה הא כי חקרתי מכמה שובי"ם וקצבים ואמרו שיש חילוק בין פרות ילדות לזקנות אבל לא בין זמן לזמן ודרך כלל בכל חדש ישתווה כמעט הסכום מכשרות נגד הטרפות וגם ממה שקראו את הגאון מהרש"ק לברדיטשוב ע"ד השו"ב שהוציא כשרות ג"ח נגד חלק א' טרפה לא בא להתמהמה שם שנה תמימה כ"א איזו שבועות ויעו' בתשובת הגאון מהרי"א ענזל מסי' נ"ב עד סימן נ"ז שהרבה לחלוק על הגאון רש"ק לא כתב אלא דאין ראיה ממה שאצלו ג' כשרות נגד טרפה א' ובשאר קהלות ג' נגד ב' דבב"ד יש קולות הרבה ובשו"ת תועפות ראם חיו"ד סי' א' ד"ה אמנם כתב כנ"ל וגם כי תלוי באומנות השו"ב ולא כתב ג"כ כ"א ג' רביעים וכן הגאון ר"א תאומים בסו"ס נחלת יעקב סי' ג' (דף מ"ג ע"ב) כתב ג"כ אחרי שהונהג מנהג הקילוף אין תימא כ"כ אם ימצא אומן מופלא בענין הקילוף עד אשר ימצא ג"ח כשרות נגד ח"א טרפות ואם כן בנ"ד שמאדר ראשון עד סוף חה"פ היו נ"ו כולם כשרות וכו' והבהמות היו זקנות זה ודאי מן הנמנע ודברי הדר"ג אמת ותורתו אמת (ויעו"ש בכל התשובות וכו' יורו דעכ"פ מי שקראוהו מחוייבים לשמוע לפסק דינו יעו' בשו"ת אמרי אש חיו"ד סימן א' ובענין דברי הרמב"ן בסנהדרין ותשו' רמ"א סימן י"ב יש לי הרהורי דברים להעיר אך לא ראותי להאריך בדבר שעלה לו בהשקפה ראשונה בדבר שאיננו נוגע כמעט לנ"ד) את זה כתבתי במעט עיון כהעולה על רוחי בסקירה ראשונה כמעט ולא כתבתי כ"א להעיר בפלפולו הנעים אבל להלכה הדר"ג אינו צריך לדידי ולדכוותו וכמו שכתבתי מכתבי הראשון

ידידו עוז המברכו בכוח"ט דושו"ט באהבה רבה ועזת מקרב ולב עמוק אברהם יחזקאל ארלאזאראוו חופ"ק וחארקאוו

והנה יש לי ת"ל הרבה לפלפל בדברי ידידי הרב הגאון המובהק האבד"ק חארקאוו ימצא מקומו בקונטרס כליל תפארת אשר בו ת"ל פלפולים שונים שפלפלתי עם כל גאוני הדור ואכמ"ל (ובפרט מפני הוצאת הדפוס שלא יהיה יותר ממה שביכולתי כעת להדפיס) כיון שנהלכה בלא"ה דברי מותאמים לכל מה שכתבתי ולא באתי רק להעיר במה שכתוב באות ד' דבמכשיל לחבירו אפילו בדרבנן עובר מדאורייתא וכן מה שחילק אחר כך דבנ"ד הוי לגבי חבירו כנאבדה הריאה כבר כתבתי בזה באורך בספרי ברכת משה קוה"ת סימן כ"ה אות הי"ז ורשמתי זאת בקונטרסי על השגת הרה"ק אות ב'

הקטן משה נחום ירושלימסקי

סימן כ

דברי יד"נ הרב הגאון המובהק אישי כהן צדק סיני ועוקר הרים וכו' בקש"ת מו"ה שלום מרדכי הכהן שליט"א אבד"ק ברעזאן מח"ס רעת תורה ומשפט שלום זה לשונו

בעה"י ועש"ק פ' מ"מ ר"ח אב תרנ"ד ברעזאן. ימי המצרים יהפכו לששון ולנחמה, לכבוד ידיד עליון וידיד נפשי הרב הגאון המפורסם סיני ועוקר הרים גן הדסים נר ישראל עה"י פ"ה מו"ה משה נחום ירושלימסקי שליט"א הגאבד"ק קאמינקא מחוז קיוב

, מכתבו מגלה עפה הגיעני ושמחתי בשמעי משלום תורתו אשר זה כמה אין חזון נפרץ וחשתי לעיין בהמכתבים ולהשיב חו"ד בעזה"י ראיתי התשובה הטהורה שהשיב הדר"ג לעיר א' שנשאל מהרב מהריי"ס מו"צ דשם כי כנגע נראה לו בעסק בדיקת השובי"ם וכו' אשר מן אדר א' עד אחה"פ שחט חמשה וששה שורים ובהמות ולא היה שום טרפה ושום שאלה והשו"ב השני שחט ל"ח בהמות והיו ב' טרפות וכו' וכפי הנודע לכבוד הדר"ג מפי השמועה בקלא דלא פסיק מאנשים נאמנים אשר תצילנה אזנים משמוע כי תמיד מתכשרים הבהמות בעיר הנ"ל יותר מכל ערי ישראל ועל פי זה תיקן הדר"ג שיעמידו שם איש נאמן רואה ומשגיח על בדיקת הסכין ובדיקת הריאה והמשגיח לא יהיה שום קרוב להשובי"ם כי איתרע חזקת השובי"ם ולעומתו יצא הרב הגה"צ וכו' שליט"א וירה חיצי השגותיו דאין להוציא השובי"ם מחז"כ מפי השמועה זולת בגב"ע בסגי בע"ד ובדבר חשבון כשרות וטרפות אין לדון רק בצירוף כל, ימי השנה כי יש זמן שמתכשרים הבהמות הרבה ועוד דאם חשודים על בדיקת ריאה דרבנן אינם חשודים על הסכין דאורייתא ועוד דעכ"פ יועיל השגחת נאמן קרוב דבאיסורין מהני עדות קרוב עכת"ד והגאון הגדול מקאמינקא שליט"א האריך להסיר תלונותיו והנה מ"ש בדין גב"ע שלא בפניו כבר הארכתי בחיבירי דעת תורה (סי' ב ס"ק מג) והעליתי דהיכא דאינו מפסיד ממון מהני שלב"פ ושם הארכתי יותר בזה והעליתי דשפיר מהני הגב"ע כיון דגם בע"א ורגל"ד יכולים להעבירו יעו"ש עוד טעמים נכונים וברורים בס"ד ושם ס"ק מ"ה העליתי דבדבר המפורסם א"צ לגב"ע וה"נ כיון שהקול מפורסם בסביבות יש לחוש ולתקן הדבר ובפרט דכיון דנמצא שם רבים בעיר מיראי השם וחוששים לנפשם א"כ החיוב מוטל על הב"ד לתקן שיהיה שוה לכל נפש שהרי