באר משה קעד

ומי יכול להכחיש ולערער בזה יסכר פי דוברי שקר מהנרגנים ומפיחי מדון אז בדורו של מהרש"ק וגם עתה שפערו פיהם נגד הגאון מהרש"ק שלא הראה שום מקור לזה ועל כיוצא בזה (אף אם לא היה כתוב בספר) נאמרו דברי מרן הים של שלמה בהקדמתו שהדור שלפנינו סוברים וכו' מ"ש בכתב אין לערער אחריו וכל מה שיצא מפי אדם אפילו הוצק חן בשפתיו ופיו מפיק מרגליות א"ה אומרים מה גבר בגוברין יעו"ש בדבריו כי נעמו

כ"ד הכותב וחותם למען דאמת והצדק משה נחום ירושלימסקי האבד"ק קאמינקא כעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל

סימן טז

מכתב האי סבא קדישא אור ישראל וכו' מר"ן טרמס"ט זצ"ל ומכתב זקן הגאונים גור הנבונים וכו' ר' יצחק אלחנן ז"ל אבד"ק קאוונא מה שכתבו בעגין הנ"ל

בעזה"י א' לסדר כי כל העדה כולם קדושים תרנ"ד חיים וכט"ס אל כבוד מערכת א"ח תושבי עיר א' נגידים מפורסמים בע"ב נכבדים הולכי תמים חסירים וישרים רברביא עם זעיריא כולם ישאו ברכת ד' ושלום ושלוה והשקט וכט"ס מאת ד' עד עולם, אחרי אריכות הטיול עם הרב הגאון הגדול אבד"ק קאמינקא בתהלוכות רחובות קריות א' וגם בחקי השוחטים ובאור חכמת תורתו האיר עיני בעומק דין השוחטים אשר לפי רב ידיעתו בכל מעשיהם יכולת בידו בכת התורה הקדושה להחמיר במשפטם אולם במדת רחמים ילך עמהם וכו' ובקושי גדול מצא מזור לנפשם למנות רואה ומשגיח עליהם איש זר רחוק ולא קרוב אך בקי בשחיטות ובדיקות והמה יעבורו תחת שבטו בהראות סכינם קודם השחיטה וגם יעיין אף פנימיות הבדיקה ומחוקם הקצוב לא יגרע אף פ"א, הבנתי אחרית דבר מח"ק אשר כל דברי מכתבו של הגאון מקאמינקא למחנם יציב ונכון וישר לקיים בלי שום מגרעת לזאת לכל הסרים למשמעתי וחרדים לדבר ד' ותורת אמת בלבו הנני לפקוד אשר בהשתדלות נמרצה תשקדו לקיים מכתב אזהרת הגאון מקאמינקא בכל פרטיה ודקדוקיה באיסור קורבה ובבקיאות שחיטה ובדיקה תתורו אחר רואה ומשגיח ואי"ה בעוד כמה ימים אשלח למח"ק שו"ב מופלא זך וישר ואומן יד והולך תמים אשר בו בחרתי והרימותיו למח"ק להיות בצותא חדא עם השובי"ם שלכם למען יבוא כל דבר על מקומו בשלום ובלבד שתקבלו אותו בספ"י ותקבעו לו מקום נאמן ומובטח למחייתו ותגינו עליו מכל צר ומסטין ואל ישיאכם רוחכם כי הרה"ק וכו' ישלח למח"ק שו"ב ורואה להשגיח על כל הנ"ל כי קבלתי ידיעתו אשר עלי דידי קא סמיך בכל הפרטים לכן שמעו ותחי נפשיכם ואם גם בזאת לא תשמעו אלי בפה מלא אדבר לכם לא תוסיפו לרמוס חצרי ולראות פני ואעלים עיני מכם ואראה מה אחריתכם וד"ל

כ"ד המדבר לטובת כל בני עירכם דו"ש תכה"י ומעתיר בעדבם ובעד כ"י לטוב ולברכה יוחנן בתרה"ק המפורסם מו"ה מרדכי זצ"וקללה"ה

ואלה דברי הגאון המובהק האבד"ק קאוונא

ב"ה כין המצרים יגיענו פדות ודוחה יום ב' י"ט תמוז תרנ"ד קאוונא כבוד ידיד נפשי ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסם סיני ועוקר הרים וכו' כש"ת מו"ה משה נחום ירושלימסקי שליט"א הגאבד"ק קאמינקא שלום וכלו טוב סלה

אחדשה"ט מכתבו הגיעני וכאשר הנני עוסק ברפואות צ והרופאים מזהירים אותי לבלי לקרוא במכתבים מחמת חולשת עיני ל"ע וכן מחמת חולשת גופי ד' ירחם ע"כ אין לי כח לעיין ולקרות במכתבו ולכן לא הזדקקתי לענין הזה ובעצם הענין ידעתי את הדר"ג מכבר כי רב חילו לאורייתא וכת"ר הוא מן הרבנים הגאונים המפורסמים וע"כ אין מן הצורך לבקש הסכמה עוד על פסקיו שהן הן דברי תורה ואסיים ואומר שלום

ידידו דורש שלום תורתו בלב ונפש חפצה ומברכו ברוב חיים ושלום והצלחתו יצחק אלחנן החונה פה קאוונא

סימן טו"ב

מכתב הרב הגאון הגדול וכו' וכו' כש"ת מו"ה ירוחם יהודא ליב ז"ל המד"א דק' מינסק בענין הנ"ל

[ז"ל] בעזהית"ש יום ד' כ' מג"א תרנ"ד פה מעון קיץ סמוך למינסק יצ"ו, שלום וכל טוב אל כבוד ידידי הרב הגאון הגדול המפורסם וכו' מו"ה משה נחים ירושלימסקי נ"י האבד"ק קאמינקא יצ"ו מכתבו הגיעני לנכון ע"ד הגמר שעשה עם השו"ב שבעיר א' לגדור גדר לעמוד בפרץ והרב וכו' ערער על הפסק של הדר"ג. הנה מאד נפלאתי ונשתוממתי ע"ז דלמגדור גדר ולעמוד בפרץ איננו ענין לרחוקים כלל להתערב בזה רק להסמוכים אל מקום החילול והיודעים בטוב הענין עליהם מוטל לגדור כפי הראוי ולעשות תקנות וגדרים אפילו שלא עפ"י ד"ת רק לפי הפרצה וכדאמרינן בכמה דוכתי בש"ס בקעה מצא וגדר בה גדר שלא עפ"י הדין והסמוכים לזה וטובי העיר שהמחים רבים עליהם הם כב"ד הגדול אף וכו' שלא עפ"י דין רק לפי הצורך וכמבואר בחו"מ סימן ב' (באופן שלא יהי' נגד חקי הממשלה) ומעתה מאחר שהרב וטובי העיר דא' בקשו מכתר"ה לעשות תקנות וגדרים בעירם וכתר"ה סמוך למקום החילול ויודע לנכון עד היכן הדברים מגיעים וכתר"ה עשה לתקן הפרצה וקבלו עליהם השובי"ם מחוייבים לעשות ונעשה להם התקנות כדין גמור כאלו חז"ל תקנו וכב"ד הגדול והעובר ע"ז דינו כאלו עובר על דינא דגמרא וגזירת חז"ל בש"ס וכנ"ל ובהיות כן נפלאתי על כתר"ה שציין לאיזה פוסקים ופלפל קצת בזה שזה נותן מקום להמתעקש לפקפק בזה רק היה לכהדר"ג לכתוב רק התקנות והגדרים בלי שום טעם ובזה אדמה לדון לכף זכות להרב המערער שראה תשו' כתר"ה שפלפל בזה ומחמת זה עלה על דעתו שכתר"ה כתב זה לפסק הלכה עפ"י דין גמור ולכך פקפק בזה ובאמת איננו ענין כלל לפסק הלכה רק לפי ענין הפרצה מההכרח לגדור יותר מעפ"י דין וכעין שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה דהבעל תשובה א"א לו לילך בדרך המיצוע רק להתרחק לצד האחר ובמס' ע"ז אמרו דגם חז"ל לא גילו טעם גזירתם בעת שגזרו עד תריסר ירחי שתא בכדי שלא יפקפקו בה. ואני הגבר ראה ראיתי קילקול השובי"ם