באר משה קעג

שמים לבדיקת סכין) וכ"כ מרן הרב שם (סי' א) בק"א (אות ב) דשוחט דמתא הנוטל שכר (ומחויב לשלם כשיארע קלקול) דינו כשוחט לעצמו ומוכר לאחרים וכמש"ל (אות ב) החילוק בין שוחט באקראי לשוחט דמתא יעו' בשפ"ד (סי' ב ס"ק יא) דמה שלוקחין הכרכשאות מקרי ג"כ חימוד ממון וכ"כ האבקת רוכל (סי' רז) דמה שנטל הכרכשאות אף דהנאה מועטת היא מקרי ש"ש והוי חימוד ממון

[ה] כבר כתבתי דגם בנ"ד לא רק על השחיטה שבמשך שני חדשים לבד אנו דנין אלא גם על התנהגותם מאז ומקדם שהיה נגד רובא דעלמא וא"כ נסתרו ד"ק שכתב. מלבד מה ששם היה כל ימיו כן וכו' דהא בנ"ד ג"כ גלוי לכל שזה יותר מעשרים שנה שצוותים ככרוכיא על בדיקת השובי"ם שם בעיר א', וגם מ"ש שבב"ד ראה הגאון מהרש"ק בעצמו שהעלים כמה טרפות כו' הנה מפני מה נעשה ההתפוררות בב"ד ששלחו להגאון מהרש"ק זצ"ל שיבא למח"ק אם לא מפני רוב אומנתו לעשות הרבה כשרות א"כ גם בנ"ד אם היינו מחפשין ובודקין אחריהם בודאי היה מתגלה קלות דעתם בעניני הבדיקה כיון שהוא נגד הדעה והשכל וגם הגאון מהרש"ק זצ"ל מרוב הכשרות היה דן אותו שהוא בודאי מעלים כמה טרפות ומה אעשה כי הגה"צ המשיג לא ראה רק סוף דבריו באות ה' מה שרשמתי במכתבי בלבד שימצא מקום להשיג עלי יראה נא דבריו שם (בקונטרס פרט ועוללות) סוף אות ב שכתב להדיא לא ראיתי מאכיל טרפות כמוהו בעולם הן בענין בדיקת פנים כי זה עדות המתקיימת בלי ראיה לפי ערך בהמות הנשחטים פ"ק כי המה בערך שבעים בכל שבוע ולא שכיח ריאה בלי סרכא ובקהלתכם שכיח בלי סרכא ואף אלו ריאות שיש בהם אין בהם רק אחת אחת בודאי מנתקן בפנים כמה דאפשר ולזכרון בעלמא משיירין אחת או שתים ובזה ימים ידברו ורוב שנים המתעסקים בזה הענין המה ידברו על כל יעו"ש והרבה יש לנו לדבר בבדיקת השובי"ם משם כידוע להקרובים אל החלל אבל לא לדון מרחוק כאשר דן הוא כ"ק רק ע"פ דברי השו"ב וכו' ועלינו יערה רוח הבורא להשיב כתורה

[ו] מי לא ידע דהרמב"ן מיירי ביצא שגגה מת"י ולא כתבתי רק די"ל דטעם החומרא שם בממונה לרבים כיון דהרבים נתונים ת"י בלי ספק נמצאו אנשים שאינם מאמינים לו ואמרינן שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא וכמ"ש הרא"ש ג"כ לא היה לבי נותן לסמוך עליו וכמו כן י"ל סברא זו בנ"ד דשום אדם לא יכחיש דודאי נמצאו כמה חרדים שאינם מאמינים להם דכל הכשרות זכו בהם קצבי עיר א' ושפיר שייך לומר ג"כ בזה הסברא דשויא אנפשיה חתיכה דאיסורא ומאי חזקת כשרות שייך בזה כיון דאיתרע חזקתם וא"צ ביאור יותר

[ז] מ"ש בהשגה ז' הנה אלו הייתי יודע כי א' מקדושים ישיג עלי לומר רק ההיפוך מדברי הייתי מבאר דשם במשנה למלך מחלק בין גדר לזכות ואני חושב דבר זה לזכות והא כתבתי בביאור במכתבי לא' דבמלתא דרצו לזכות את ישראל פשיטא דעל כל צד תועלת וזכיה תקנו וחשבתי דכאו"א יבין דלשמור ישראל מחשש מ"א אין לך זכות גדול מזה ובודאי כונת המתקנים היה לזכות את אנשי העיר א' ואם הוא ברוח קדשו רוצה לומר להיפוך דזה מקרי גדר יאמר כן מסברא דנפשי' ומדוע כתב שבמלמ"ל מבואר להיפוך (ליתן יד להמחזיקים בהשובי"ם הקוראים הפשוטים שאינם יודעים בין ימינם לשמאלם לאמר שאין אני מבין חלילה מה שכתוב בספר) וכן מ"ש על הישועי"ק אין זה בכלל השגה דלא כתבתי רק דנפלאת הוא שהישועי"ק לא הביא מדברי המהריב"ל והרד"ך והמלמ"ל ובאמת יש מקום לדבר דזה הוי כעין תקנה כללית דאיך הוא הדין בעיר אחת שהיא נגד רוב העולם ולא נמצא בה המיעוט שיש בעולם ואכמ"ל

[ח] ממי שמע שאנכי הייתי מהמבטלין התקנה ואיך סמך כ"ק על שמועתו מפי השו"ב כו' אשר דבריו ללא אמת ולא היה בכחי לבטל תקנה מגדולי הדור אבל לא נשאלתי אז רק על הכתב איסור שעשו בעצמם ומצאתי להם אז היתר בכדי להציל למפרע רבים ממ"א ועד היום הנני מתחרט ע"ז אחרי שנודע לי מעשיהם (וכמ"ש בפתח דבר) ומדוע לא ראה מה שרשמתי לעיין ברמב"ם (פ"ג) מהלכות ממרים (היינו שאין כח ביד ב"ד לבטל תקנה מגדולי הדור) ומה זאת כי כ"ק מסתפק ושואל ואם רוצה הרה"ג מחדש לעשות תקנה בעיר וכו' מהפך העבר לעתיד בכדי להודיע שאין בכחי לעשות תקנה כזו וכו' ובאמת גם רב העיר (ובפרט בצירוף החרדים אם כונתם לש"ש) יכול לתקן תקנה טובה כזו יעו' ג"כ בתשו' חת"ם (סי' יג) ובעיקר דיני תקנת העיר לא עת האסף פה אם יעזרני ה' להוציא לאור עולם את אשר בכתובים עמדי בעניני התקנות יכיל ספר שלם ובקונטרס זה נתבאר נ"כ מה ששייך לנ"ד וכעת כאשר נתתי ספרי באר משה תחת מכבש הדפוס חשבתי בתחלה להוציא לאור כל מ"ש בעניני התקנות באורך אכן בראותי שכבר נמשך קו' השיב משה בדפוס באורך ע"כ הוכרחת ילקצר מפני הוצאת הדפוס כי רבה היא] אבל א"צ בנ"ד לתקן תקנה חדשה והקורא באמת יראה שלא כתבתי רק לרוחא דמלתא דבלא"ה כיון שהיה תקנה מכבר מגדולי הדור שצריך שם רואה ומשגיח על הסכין והבדיקה ולא נתבטלה ע"י גדולי הדור רק במשך זמן באין גודר גדר לזכות את הרבים (ומפני תקיפי דעיר התומכים בהם כאשר רואים גם עתה) א"כ מהראוי לט בכל תוקף ועוז להחזיר העטרה ליושנה ובפרט לפמש"ל אין להם עתה שום היתר לשחוט בלא רואה ומשגיח על הסכין והריאה רחוק ולא קרוב א"כ כל מיש בענין התחדשות תקנה הוא למותר ולפע"ד כל מה שכתבתי בדין השובי"ם בעיר א' הוא ע"פ התורה והמצוה ובכל דברי השגת הגה"צ שליט"א אנו רואים במכת"ר סחירה לתחלת דבריו שמתפלא עלי שלא עשיתי גב"ע בפניהם ואח"כ בכל דבריו סמך על דבריהם ונתן חרב בידם (בלי שום חק רה ודרישה ממקום המעשה) ע"י מכתב קדשו שיעוררו את ההמון הפרוע לשמצה לחלל התורה ולומדיה וכלפי שמיא גליא שאין אני מקפיד על כבוד המדומה רק על גודל הפרצה ותוה"ש למה יאמרו ההמונים שהתורה נחלקה לשני תורות ובפרט עתה בנסיעה השניה השו"ב הידוע להגה"צ שליט"א אומרים שהביא גב"ע בידו מכמה רבנים והמסתופפים בצל הגה"צ שליט"א) שנמצא בכמה עיירות יותר מארבע מאות כשרות כסדרן בלי הפסק טרפה ביניהם אם אמת בשמועה זו חרפה שברה לבי לשמוע זאת שעל פרצה כזו יסייעו גדולי הדור נושאי דגל התורה והיראה להחליש כח השובי"ם היראים ולהרים ראש הטבחים שש"ע שיעללו על השובי"ם המובהקים שמפסידין ממונם בחנם אהה למשמע אוזן דאבה נפשינו אוי לדור שכך עלתה בימיו וגם בהשגת הגה"צ בסוף (אות א) נתן מקום להסתפק כי גם לצירוף השנה שיהיו טרפות לשליש ולרביע ג"כ לא ידע השיעור עד כה ואנכי לא ידעתי וכי לא נאמנו דברי התב"ש ריש (סי' לט) דהאידנא לפעמים רוב טרפות וגם דברי הגאון מהרש"ק זצ"ל שהרעיש עולם ומלואו והסכימו אתו כל גאוני וצדיקי הדור זי"ע והוא דבר הידוע בחוש