באר משה קסט

השנון זית רענן וו"ח מהריי"ם ג"י אב"ד דשם ולכל ראשי העדה רוזנים וקצינים חרדים לדבר ה' ותורתו כולם יתברכו "בברכת שלום"

ע"ד שאלתם בדבר סדר הבדיקה בקהלתם שהאברך כו' שחט ובדק באיטלז החוכר בהמשך הזמן מאדר ראשון עד אחר חג הפסח חמשים וששה שורים ופרות ולא היה שום טרפה ואפילו שאלה אחת לא היה זולת אח"כ בשבוע שאחר פסח היו שני טרפות וגם בשבוע העבר היו שני טרפות והשו"ב השני שחט ובדק בשאר היאטקיס במשך הנ"ל לערך שלשים ושמנה שורים ובהמות והיו שני טרפות על הריאה ושלשה טרפות מנסרך טרפש הכבד לבה"כ, ת"ת שאלתם ובקשתם מאתי לגדור גדר בסדר הבדיקה ובאמת כבר שמענו וידענו גודל הפרצה בעירם בסדר הבדיקה אשר לא נשמע כזאת בכל ערי ישראל וכל השומע תצלנה אזניו היתכן כי מלאך הממונה על הכשרות עומד ביום השוק ומכריז בהמה כשרה דוקא ימכרו לעיר א' בזכרי זאת תסמר שערות בשרי בהגיגי תבער אש ובאמת היה לפלא בעיני על כת"ר ששתק עד כה כי אינו דומה שמיעה לראיה אכן מהעבר אין לדבר שאין בידינו לתקן ולכל תכלה ראיתי קץ ועתה כאשר התעורר בזה כת"ר יישר כחו וחילו והנני מסכים לדעתו (באופן שלא יהיה נגד חקי הממשלה כי אני פי מלך שמור) כי ע"פ התורה חלילה להשובי"ם במחנם לשחוט ולבדוק בלא רואה ומשגיח שיבדוק הסכין קודם שחיטתם ויעמוד וישגיח עליהם בעת הבדיקה מתחלה ועד סוף והמשגיח לא יהיה לו שום קורבה עמהם ויהיה בקי בשחיטות ובדיקות ויש לנו ת"ל להאריך הרבה במשפט השובי"ם ולפלפל ברחבה בשיטות הש"ס והפוסקים אבל אין הזמן מסכים כעת ולא באתי רק לאפרושי מאיסורא עדת ישורון כמוהם שלא יתגאלו חלילה בנו"ט כי אחר כל האריכות וכל צדדי היתר לתפוס בדינם גם מדת הרחמים לא יעלה בידינו וביד כל רבני ארץ להתירם בלא רואה ומשגיח כנ"ל מובטחני שכל שלומי עדתם אשר יראת ד' נוגע בלבבם ישמעו לקול התורה ויהיו בעזרתו לתקן הפרוץ המרובה על העומד בעירם להעמיד רואה ומשגיח עליהם ורק אז יאכלו ענוים וישבעו כי כל מי שיש לו ריח תורה ידועים לו דברי התב"ש ריש (סי' לט) דהאידנא יש לנו לפעמים רוב טרפות מהכשרות והגאון דב"ח בתשובותיו (כעת אינו לפני) השיב על טבחים שלא שאלו שום שאלה במשך זמן להעביר אותם מלמכור בשר כשר אף דשאר טרפות לא הוי מיעוט המצוי מכש"כ בטרפות הריאה דתקנו משום מיעוט המצוי ובפרט בזה"ז וידוע ג"כ מה שהרעיש העולם הגאון מהרש"ק מבראדי בדבר השו"ב הידוע מבארדיטשוב שהיה מכונה בשם אומן מופלא והוא גילה קלונו ברבים שאין באפשרות שכל הנשחטין יהיו כשרות והסכימו אתו גאוני דורו יעו' בקונטרס פרט ועוללות הנדפס בסו"ס סת"ם (דף ע אות ד) העיד שבעירו היה שו"ב אומן מופלא בבדיקת הסרכא יותר מחביריו ומ"מ בכל השנה ביחד לא נמכר למחצה כשרות יעו"ש ונאמן לנו עדותו יותר מצפורנם של בודקים אמנים יעו' בשו"ת משיב כהלכה חיו"ד (סי' א) [ודרך לחות אני אומר על השובי"ם המתפארים רק באומנות ידם מדוע בעיקר חזקת השחיטה מתרעמים המה על הרב שא"ר חחו"מ (סי' לז) ששדי נרגא בעיקר חזקתם ומשוה אותם רק לבעלי אומנות דהאומנים אין להם חזקה (ובאמת להלכה סתרתי דבריו בספרי ברכת משה קוה"ת לסימן י) והוכחתי דהוי משמרת הקודש) ולענין בדיקה שבקי למשמרתם משמרת הקודש ופושטים טלפי צפרניהם להראות כח אומנותם כפועל פשוט הפושט עור הבהמה] ובפרט בדבר הידוע לכל וכן שמעתי מכמה רבנים ושובי"ם מומחים במדינותינו ומחוזי פולין וחו"ל כי פחות מן חמשה ועשרים פריצענט טרפות למאה אינו באפשרי להיות בשום אופן בעולם ובפרט בבהמות הזקנות כמו ששוחטין בעירם אם כן אותן השובי"ם הממונים לרבים המראין קלותם נגד רובא דעלמא אינם נאמנים לנו ובודאי נמצא בכל קהל עדת ישורון רבים החרדים לדבר ד' שאינם מאמינים להם באופן כזה ואם כן יש עוד איסור מצד שויא אנפשי' חתיכה דאיסורא יעו' בחדושי הר"ן פ' ז"ב (כ"ה א') מ"ש בשם הרמב"ן שהחמירו בממונה לרבים ודוק דעפ"י סברא זו היה מקום להאריך בשני תשו' הרשב"א המובא בב"י יו"ד סימן קי"ט יעו' ג"כ בשו"ת מהרי"ט חיו"ד סימן ט"ו ואכמ"ל ובפרט בעירם שכבר היה תקנה מגדולי הדור שיהיה שם רואה ומשגיח וא"כ אף במלתא דלא שכיחא כתב הרד"ך בית ל"ב חדר ד' דבמלתא דרצו לזכות את ישראל פשיטא דעל כל צד תועלת וזכי' תקנו יעו' במשנה למלך פ"ד מהלכות מלות הי"ד שהאריך בזה והביא ג"כ דברי המהריב"ל ח"ג סימן ס"ה ויעו' ג"כ בשו"ת חכ"צ סימן ס"א ויעו' בישועות יעקב חיו"ד סימן ט"ו ס"ק א' מה שחידש דכשאנו דנין לעשות תקנה כוללת צריכין אנו לתקן גם עבור המיעוט דהרי גם המיעוט יש בעולם ולא הזכיר כלל מדברי המהריב"ל והרד"ך והמלמ"ל עכ"פ פשוט דבלא"ה הוי תקנה טובה יעו' גם כן ברמב"ם פ"ב מהלכות ממרים ה"ב וג' ובפרט בנ"ד דאיתרע חזקתן נגד רובא חלילה לאכול משחיטתם ובדיקתם בלא רואה ומשגיח הבקי בשחיטות ובדיקות וכמש"ל ראו נא שלומי אמוני ישראל מ"ש הר"ן להריב"ש סימן ש"ץ (הו"ד בב"י או"ח סימן תר"צ) בלשונו הטהור רואה אני דבריך טובים ונכונים שאפילו בעסקי העולם כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוח והמשומר מכל נזק ומכשול ואפילו באפשר הרחוק עאכו"כ שיש לנו לעשות כן בדברי התורה והמצות שהם כבשונו של עולם ואיך נניח הדרך אשר דרכו בה רבותינו הקדומים ונכניס עצמנו במקום צר ובמשעול הכרמים יעו"ש בדבריו הנעימים ומכש"כ בענין כזה הנוגע ברומו של עולם היהודית להשמר מחשש נו"ט אקוה שכל החרדים לדבר ד' ותורתו ישמעו לדברי אלה היוצאים ממעמקי לבבי ותחי נפשיכם יגדל שלומכם ותתברכו בכל הטוב כחפץ הכותב וחותם למען האמת יצדק

יום ל"ג לעומר שנת תרנ"ד לפ"ק פה "קאמינקא". משה נחום ירושלימסקי החופ"ק כעת האבד"ק אסטראלענקא והגליל

סימן יד

דברי רב האי גאון עיר יקדיש שליט"א ששלח לבנו השגות על הפסק שלי זה לשונו ממש אם כנים הם הדברים שהם מועתקין מתשובת הרב הגאון מקאמינקא מאד נפלאים דבריו בעיני

(א) בראשונה לא עיין בתשו' מהרש"ל ורמ"א דלהוציא אדם מחזקת כשרותו דמיא לדיני נפשות שבעינן דו"ת ושיהיו העדות בפני בע"ד והחכם הזה לא כן עשה רק מפי השמועה ואומדנא קלה דן את השוחטים שהם מוחזקים בכשרות ועשה אותן כדין מומרים ח"ו שצריך לבדוק סכין ליתן לו ולא דן וגבה שום עדות בזה ובפניהם דוקא כאשר באמת יש בזה הכחשה ויותר מהמה שמזמן