באר משה קסח

כתבי כי בשנת הרעמים במדינותינו נאבד ממני אוצר יקר מכתבי חד"ת וקשה עתיקא מחדתא אך זאת רשום בזכרוני כי יסוד ההיתר היה ששבועתם לא היה אלא אם יהי' רואה ומשגיח הריי"ס אבל אח"כ שהוסר מאנשי העיר מלהיות רואה ומשגיח והוקם על ולא הי' יכול לילך לבית המטבחים וכו' ע"ד כן לא נשבעו והארכתי ת"ל בזה בפלפול דברי הש"ס בבלי וירושלמי] אכן מפני חומר הענין התרתי להם ג"כ בצירוף ב"ד הקונם והשבועה עפ"י פתח חרטה ובכל זאת בכל תוקף ועוז כתבתי בפס"ד שלא ישחוט א' בלא חבירו ומחוייבים כאו"א להראות סכניהם זה לזה קודם השחיטה ובכל חודש לכה"פ יראו הסכין להרב אחר כך באותה שנה שלאחרי' ליל שמיני עצרת שנת תרמ"ב הוכיח אותי ד' ונלקח ממני בן יקיר ילד שעשועים במיתת שרפה ר"ל (שמו הטוב יחיאל ע"ש דודי הרה"ג החסיד ר' יחיאל ז"ל אבד"ק אומען תנצב"ה) פשפשתי במעשי ותליתי בעון הקונם ושבועה אשר ראוי לכל אדם למנוע מלהשיב בזה ולברוח מהן כבורח מן הנחש (יעו' תשו' צ"צ החדש יו"ד סימן קצ"ב) ובפרט אחר כך במשך זמן בהודע לי את קלות דעתם של השובי"ם (ע"י מכתבי רצוא ושוב) ונתפרסם זאת בכל הסביבה שכל השאלות הטרפות המה בקהלות וכו' כשרות המה בעיר א' וכל הפרות הזקנות אשר כל הקצבים מהסביבה לא רצו לקנותם שע"פ אומדנתם טרפות גמורות המה נמכרו לעיר אחת ושם כשרות המה ובידיעה כראיה נודע לכל שכמה קצבים לא היה אצלם שום טרפה במשך שנה ויותר ועוד כמה דברים מכוערים בסדר הבדיקה אשר תסמר שערות בשר החרד לדבר ד' ובפרט אחר שהשו"ב א' הזקין ובא בימים והעמיד במקומו בנו רך בשנים וכו' ואינו כדאי להעלות על הגליון מה שנשמע עוד בענין הזה כי כבוד חכמים הסתר דבר אבל הלא במסתרים תבכה נפשי על אשר נכשלתי בשובי"ם שאינם מהוגנים והתרתי להם הכתב איסור לשחוט ולבדוק בלא רואה וכו' צפיתי לישועת ד' אולי יתעורר איזה שאלה מהתם באמצעות הרב והחרדים לדבר ד' לשאול משפט השובי"ם ואז אפילו בעלילה כל דהוא יהא ביכולתי להחזיר העטרה ליושנה שעכ"פ לא ישחטו ולא יבדקו בלא רואה ומשגיח ירא אלקים הבקי בשחיטה ובדיקה זה היום שקויתי לו לסדר אמור אל הכהנים להזהיר גדולים על הקטנים התעורר רות טהרה אצל החרדים משם באמצעות הרב לדרוש ממני משפט השובי"ם עפ"י סיבה שהחוכר החדש העמיד אטליז בשותפות עם קצב א' ושם שחט רק השו"ב האברך וכו' (אשר כפי השערתם יש לו להשו"ב התקשרות עם החוכר ע"י וועקסלין שאיש את רעהו יעזורו בכל הפרטים) ובמשך זמן מן אדר ראשון עד מוצאי פסח שחט ששה וחמשים שורים ובהמות ולא היה שום טרפה אפילו שאלה א' ורק בשבוע שאחר פסח היו שני טרפות והשו"ב השני שחט באיטלז השני, לערך שלשים ושמנה שורים ובהמות והיו שני טרפות על הריאה ושלשה נטרפו ע"י סרכות מטרפש לבה"כ ע"כ שלחו בכתב אלי כי מבקשים המה ממני לגדור הפרצה בסדר הבדיקה ולהודיע להם משפט השובי"ם לא אכחד כי ששתי על שאלה זו כעל כל הון וכלפי שמיא גליא שאין לי חלילה שום שנאה ונטירה על השובי"ם משם (כי אדרבא בכל עת מצוא שבאים לקבל פני בשפתי חונף ידברו אתי וברוב הדרת הכבוד כנהוג) ולא שום נגיעה צדדית רק כל כונתי להציל עדה ישרה ממ"א וכפי רוב הידיעה כעת תהלוכות השובי"ם הי' מהראוי להעבירם לגמרי ובפרט השו"ב החדש שלא נתמנה עוד מהקהל רק אביו בעצמו העמידו לשחוט כדרך השובי"ם אשר על חרבי חזקתם יחיו אכן בידעי כי בעת הזאת קשה להעמיד הדת על תלה וכל קרוביהם שם המה בעלי אגרופים (וכידוע בכל מקום השובי"ם קלי הדעת יודעים איך לנקר עיני ההמון ובפרט ראשי הבריונים להיות בעזרתם בכל עת מצוא בעו"ה) ואם נמתח עליהם רק מדת הדין לא ישמעו מאומה ויהי' מהומה בעיר כידוע המספחת הזאת שגברה בכל מושבות בנ"י ע"כ יגעתי לצרף מדת הרחמים למה"ד (כי טפלי תלוים בהם והוא דבר הנוגע לד"נ) ובכל זאת אף במדת הרחמים והחנינה לא מצאתי להם התרה בלא רואה ומשגיח על השחיטה והבדיקה ובפרט שכך הי' התקנה שם מלפנים עפ"י גדולי הדור נבג"מ וכן השבתי להם בקצרה על תוכן השאלה והוספתי רק כי כבר ידענו גודל הפרצה בסדר הבדיקה ובידעי שלא יהיה שוה קיום וחיזוק לתקנה זו רק אם יפסקו הקשר (אשר קיטור קא חזינא הכא) ורק איש זר ולא קרוב יהי' הרואה ומשגיח כי ראיתי את הנולד שאם יהיה נכתב בפס"ד סתם רואה ומשגיח תהי' מפלגה אחת שיאמרו כאשר השו"ב הזקן לא יוכל לשחוט ולבדוק אבל עכ"פ יכול להיות רואה ומשגיח ומפלגה שני' ירצו בבן השו"ב השני היודע בשו"ב ומסייע גם כן לפרקים שהוא יהי' הרואה ועי"ז תתבטל התקנה ויהי' כמקדם (כאשר באמת היו שני מפלגות בזה ונסתם פיהם עפ"י הפס"ד) ע"כ כתבתי בתשובתי בקצרה שלא ישחטו השובי"ם ולא יבודק בלא רואה ומשגיח שיבדוק הסכין קודם שחיטתם ויעמוד וישגיח עליהם בעת הבדיקה מתחלה ועד סוף והמשגיח לא יהיה לו שום קורבא עמהם כמועתק בסימן שאח"ז מכתבי לשם אשר יש בו רק תוכחת מוסר ומעט ד"ת וכאשר כתב הגאון הצ' דב"ח ח"א סימן כ"ג בשם חמיו הגאון בעל ברוך טעם שבכגון אלה הדברים (היינו לגדור גדר ולזכות את הרבים) אין לגלות הטעם רק לפסוק הדין בהחלט ובתחלה כשהשיגו תשובתי קימו וקבלו כל המפלגות שם את דברי באה"ר ולא היה פוצה פה ומצפצף אח"כ הצליח מעשה שטן ע"י א' מהשובי"ם שהטה את לב א' מהקדושים אשר בארץ (גאון מובהק עיר וקדיש שליט"א אשר אלפי ישראל מסתופפים בצלו הטהור) שיעמוד לימין השובי"ם ורשם לבנו כמה השגות על הפס"ד שלי והשו"ב שלח את הבעירה בעיר ע"י כמה העתקות מדברי הגה"צ המערער אשר בזה נתן השו"ב יד לפושעים להרים ראש ולעשות העיר כמרקחה באמרם הלא יש לנו תנא דמסייע גאון וצדיק שליט"א וסהדי בשמים כי אין אני מקפיד על כבוד המדומה רק על חילול כבוד התורה ולומדי' כי מה יאמרו ההמון התורה נחלקה לשני תורות ומה עלתה בזה כי ההבערה ללהב יצאתה ולא רציתי עוד להזדקק לזה כי רחוק אנכי ממדת הניצוח ואני את נפשי הצלתי במה שכתבתי לשם השומע ישמע וכו' ומה לי עוד להכניס ראשי בזה אכן נעתרתי לבקשת ופקודת מרן עיר וקדיש וכו' וכו' מהר"י שליט"א מרמס"ט לכתוב קונטרס שלם בזה ולהקריב את משפטם לפני אדירי התורה ארזי הלבנון שהמה יכריעו בטובם בלי משא פנים ובחסדם יעמדו לימין התורה להציל נפשות רבות ממ"א רצון יראי ד' עשיתי העליתי בעזר החונן דעת הכל על הגליון וגאוני הדור המובהקים שיחיו לאויו"ש עמדו לימיני לגדור גדר והעליתי דבריהם בעט ברזל ועופרת להיות למשמרת לעד ולדורות לנטור כרם ד' צבאות והאל הטוב יברך את עמו בשלום ע"י ת"ח המרבים שלום

כחפץ המצפה לישועת ה' ולהרמת קרן התורה ולומדי' משה נחום ירושלימסקי החופ"ק

אחרי פתח דברי אעתיק בעזה"י כל הנכתב בענין זה

סימן יג

מה שכתבתי בזה בקצרה לעיר הנ"ל להרב המופלג בתו"י