באר משה קסז

באורח צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות וגדולה צדקה יותר מן הקרבנות שנאמר (שם כ"א) עושה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח) וכ"כ הרמב"ן עה"ת שם כי אני רואה דמעת העשוקים אשר אין להם מנחם ומיד עושקיהם כת ואני מציל כל אדם מיד חזק ממנו וכן האלמנה ויתום לא תענו כי אשמע צעקתם שכל אלה אינם בוטחים בנפשם ועלי יבטחו וכו' וטעם כל אלמנה אפילו עשירה בעלת נכסים כי דמעתה מצויה ונפשה שפלה וכו' מיד אשמע צעקתו איננו צריך לדבר אחר כלל כי אני אושיענו ואנקום אותו ממך והטעם כי אתה לוחץ אותו מפני שאין לו מושיע מידך והנה הוא נעזר יותר מכל אדם כי שאר האנשים יטרחו אחר מושיעם שיושיעם ואחרי עוזרים לנקום נקמתם ואולי לא יועילו והצל לא יצילו וזה בצעקתו בלבד נושע בהם וינקם ממך כי נוקם ד' ובעל חמה ויבא כענין הזה בכתובים רבים כו' כי ד' יריב ריבם כו' כי חזק ה' צבאות שמו שיש להם גואל חזק וקרוב יותר מכל אדם אף כאן אמר כי בלבד בצעקתו יושיע עכ"ל הרמב"ן וכדברים האלה כתב גם כן הרבינו יונה בשערי התשובה שער השלישי [יעו' ג"כ בספר המצות להרמב"ם ח"ב מצוה ר"נ ובספר החינוך להרא"ה מצוה ס"ה ובחדב"א א"ר פכ"ט ופ"ל ובילקוט שמעוני סימן שמ"ט דברים חוצבים להבות אש בענין מדת החמלה דאלמנה ויחום] יעו"ש גם כן במדרגה השלישית והששית במה שסיים בלשונו הזהב אבל ביותר החמירה התורה באלמנה ויתום והוכפל אזהרתה בלאו יתירה לומר שצריכין לזהר באלו יותר מבשאר ישראל והוא להתנהג עמם ברחמים ובחמלה גדולה וביד הקטנה הלכות דעות פ"ו הביא ג"כ דברי הרבינו יונה והוסיף שם גם כן באות י' אמרות טהורות (מקור מקומם טהור מדברי הגאונים הראשונים) ולפיכך גדול עונשם משל שאר אנשים כי שאר אנשים יטרחו אתר מושיעים ואחר עוזרים לנקום נקמתם ואולי לא יועילו והצל לא יצילו ולכן הרב עמהם נגד אדם הוא ריבו אבל אותן האומללים אשר אין להם משען ומשענה ואין להם אל מי לפנות כי אם אל ד' לבדו עיניהם תלויות לכן זה הרב עמהם הלא לה' יריב ריבו כי על אשר אין פחד אלקים לנגד עיניו ואמר נבל בלבו אין אלקים להשגיח על מעשה בני אדם ע"כ מלאה לבו ללחוץ את האומלל בחשבו מי יעמוד נגדי ומי יצילנו מידי כענין שנאמר על מה אן רשע אלקים אמר בלבו לא תדרוש ע"כ יחרה אף ה' וקנאתו באיש ההוא וקבע את קובעיהם נפש למען ידע כי יש גבוה מעל גבוה שומר יושב בשמי שמים ועושה חסד ומשפט בארץ זשה"כ כי אם צעק כו' כלומר הלא צעקתו אינה כי אם אלי לבד לכן מיד שמוע אשמע צעקתו וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב עכ"ד היד הקטנה ועל פי זה נבין דברי מרן הרמב"ם בספרו מורה נבוכים ח"א פל"ו שכ' כשתסתכל בכל התורה ובכל ספרי הנביאים לא תמצא לשון חרון אף כו' אלא בע"ז לבד עכ"ד והקשו מהא דכתיב כאן ותרה אפי אבל לפי הנ"ל אחי שפיר כי מי שלוחץ עני ואומלל יתום ואלמנה חושב מי יעמוד נגדי הוא ככופר בה' אבל המאמין בד' ותורתו הוא מרחם על יתומים ואלמנות וצדקה תהיה לו ופרי הצדקה אריכות ימים כמש"ל, הארכתי מעט במאמרי חז"ל בכדי להסיר העקמימות שבלב איזה אנשים העושים תחבולות לצער הרבנית האלמנה ובני' יראו נא ג"כ דברי הש"ס שבת (י"א א') תחת ת"ת ולא תחת יתום ואלמנה ופרש"י מפני שדמעתן מצויה יעו"ש וכן הוא להדיא בפסיקתא זוטרתא דרבינו טובי' ומכש"כ בנ"ד דהיא אלמנת ת"ת (גאון יעקב) ובת ת"ח ובניה ת"ת ראויים לכהן פאר יחושו אלו הבוערים בעם לנפשם שלא יכוו בגחלתם ואל יפרשו מן הצבור הרוצים לבנות בית נאמן לגאון יעקב זצ"ל יעו' בתשו' הרא"ש כלל ו' דין ה' דהיחידים אינם יכולים לפרוש מהרוב בכל ענין שהקהל מסכימים וכ"ה בש"ע יו"ד סימן רכ"ח סל"ד ובודאי דהחולקים על הרבים המה כקו"ע ע"כ מי לד' אלי יתאחדו כולם לבנות בנין ההרוס ואל יחטאו בנפש האלמנה הרבנית וילדי' ויקיימו תוקף אזהרת גאוני גאליציאן וכן גם אזהרתי עפ"י התורה (באופן שיהיה מותאם עם תקי הממשלה במדינתם, לבל יהינו השובי"ם לשחוט או לבדוק עד שיתנו הפרס המגיע להרבנית א' גאון יעקב ובדבר משרת הרבנות יקוב ק ביניהם אשר בודאי יזכו לכהונה זאת כמבואר בפ"ק דמגילה י"ג ע"ב כשהקב"ה פוסק גדולה לאדם פוסק לבניו ולב"ב עד סוכה"ד יעו' כתובות ק"ג וברמב"ם פ"א מהלכות מלכים ה"ז ואכמ"ל דבזה ישפטו רבנים הקרובים ועכ"פ השובי"ם שיעברו על הנ"ל שחיטתם אסורה כנו"ט מובטחני שישמעו לקול התורה וגם כי יתקיים בהם וזרת השמש שיזרח שמש א' מבניו של גאון יעקב ויתברכו בברכת השלום

כנפש המעתיר משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא

כו"ח ז' אד"ר תרנ"ו

שער השני שער קדושת ישראל ובו י' סימנים

סימן יב

בענין תקנה גדולה בעיר א' אודת הנהגת הבדיקה

פתח דבר בענין סדר השחיטה והבדיקה בעיר א' חו"ל כל תהלוכות השובי"ם הפרוע לשמצה אשר כל השומע תצלנה אזניו ובכל הגליל הנ"ל הי' שיחה בפי כל יודעי דת ואפילו בין ההמונים שמאכילים שם טרפות לישראל וכל החרד לדבר ד' מונע עצמו לאכול שם בשר והנה זה חמסה עשר שנים בבואי לכהן פאר פה קאמינקא נדרש נדרשתי מכל אנשי העיר להגיד להם דעתי דעת תורה ע"ד הכתב איסור שקבלו עליהם השובי"ם וכו' באו"ש שלא ישחטו ול יבדקו בלא רואה ומשגיח על בדיקת הסכין והריאה ואסרו ידיהם בקונם ושבועה לשחיטתן אם ישחטו ויבדקו בלא רואה ומשגיח הר"ר יי"ס ואגב שלחו לי משם כתבים ישנים ע"ד השערורי' ביניהם עוד מלפני שלשים שנים וכי כמה רבנים העבירו לגמרי את א' מהשובי"ם ואחר כך החזירו אותו לאומנתו בקושי גדול והתקינו אז גדולי הדור שלא ישחטו ולא יבדקו שניהם בלא רואה ומשגיח על בדיקת הסכין והריאה ואח"כ במשך הזמן נתבטלה התקנה באין גודר גדר ובראותי שקשה עלי להכניס ראשי בענינים שעברו מכמה שנים ובפרט בזה שלא נדרשתי וכמה גדולי הדור שתקו ולא מיחו טוב להשיב רק על הפרט (כתב איסור שעשו בעצמם) ששאלו ממני ובראותי שאחר הכתב איסור עבר משך שתי שנים ששחטו ובדקו בלא רואה ומשגיח והיה קשה בעיני מאד להשיב לאיסור באופן שקהלת עדת ישורון אכלו ח"ו נו"ט משך שתי שנים וגם שפטתי למראה עיני אשר היו נראים לי כמוחזקים בכשרות (כי אז לא נודע לי מאומה מקלותם בסדר הבדיקה) ברוב עמל יגעתי ומצאתי להם היתר להכס"א שנהגו והתשובה שכתבתי אז אין אתי באוצר