באר משה טז

שרגא פייבל טאבים הגאבד"ק יאסי והגליל במדינת רומעניאן. מח"ס אורי וישעי. בענין שם שינדל

מכתבו הנכבד השגתי בדבר הג"פ שהשיג ע"י הבי דואר מיאמפאלא ונכתב שם האשה שיינדל בשני יודי"ן ולא רצה הד"ג לסדר הגט והתנצל המסדר שראה בספרי מנחת משה שהעליתי לכתוב כן והדר"ג סתם במכתבו איך חותמת דבאמת בסתם שם שינדל איך יעיד המסדר משמי לשנות בכתיבת שם זה מכפי המבואר בכל ספרי שמות אכן בטח חותמת עצמה בשני יודי"ן ומזה דברתי בספרי ולא הכרעתי כן למעשה ולא דברי המה אלא שהבאתי שם בקונטרס חקי השם (דין ל"א) דברי הגאון הקדוש מהר"ח זצ"ל מצאנז (בסד"ת שער הנקודות גבי פת"ח חריף) דבא מעשה כזאת לידו והרה"ג בע"ס ארי שבחבורה השיב בפלפול דצריך לכתוב בגט בחד יו"ד ולא משגיחין במנהגם שחותמין בשני יודין והוא הורה שלא לשנות מהחתימה יעו"ש בטעמו ויעו"ש שהבאתי ע"ז דברי הגאון שו"מ מה"ק ח"א (סי' סד) לענין שם שמעלקא שכתבו ביו"ד לבסוף משום שחותם כן ולא כתב שם לצדד אלא לענין דיעבד דאין להצריך גט אחר (ויעו' מ"ש שם דין מ"ג ובספרי ברכת משה קוה"ת (סי' יז) ואף הגאון דב"ח מצריך בזה שני גיטין בא' יכתבו שינדל בחד יו"ד כמנהג העולם ובשני שיינדל (בשני יודין) דמתקריא שינדל דע"ש החתימה אין כותבין דמתקרי אכן פשוט דדעת המסדר הוא כיון דהיה ע"י שליח דמוכרחין להסתפק בגט א' כמ"ש בשו"ת נוב"י (סי' צ) א"כ יותר טוב גט א' בשם שיינדל (ולא הודיע הדר"ג במכתבו אם כתבו ג"כ דמתקריא שינדל) כיון דבשינדל בחד יו"ד לא הכשיר הדב"ח אף בדיעבד רק במקום עיגון ובילדותי כתבתי (בתשו' א' שהצעתי לפני ראש גאוני ישראל מהרי"ש זצ"ל נאמענזאהן מלבוב) לצדד בענין שינוי שכתבו בשני יודי"ן במקום יו"ד א' כשהניקוד בצירי ע"פ דברי הרדב"ז ח"א (סי' קפ"ב) לענין שם דימיאט דרוב העולם קורין אותה בהירי"ק כו' וע"ד שכתבו שני יודי"ן ובודאי שלא הי' צריך זולת אחת אבל אין זה מעכב כלל יעו"ש, אחר זמן בא לידי סד"ח הנ"ל וראיתי כי בשער התשובות בהגהותיו על הרדב"ז עמד בזה וכתב לכאורה הא בשני יודין יקראו בפת"ח חריף דהוי שינוי השם ממש אולי במקומו לא היו קורין שני יודין בפת"ח חריף ולא הוי שינוי רק יתיר יו"ד ולכן כשר יעו' במהר"א ששון ובמהראנ"ח גבי גיווא יעו"ש וכ"ז במקום חירי"ק אבל במקום ציר"י (אף אם אינה חותמת כן) י"ל דלא הוי שינוי לכולי עלמא כיון דרובא דעלמא כותבים שני יודי"ן על ציר"י ויעו' בשו"ת מהר"י בן לב ח"ג (סי' ט) שיש לסמוך על מה שנוהגין לכתוב באגרות ושטרות וכתובות וכ"כ הרב בית דוד (כי' יט) (הו"ד בפת"ש קוה"ש גבי שם פיגא שכתבו בשני יודין) דמאחר דחזינן בכל ספרי אשכנז בכולם נכתב שני יודין לנקודת צירי א"כ אף לכתחילה היה ראוי לכתוב כן שמות אלו הנובעים מלשון אשכנזי לולי דברי הב"ש ואיך ס"ד למפסלא בדיעבד יעו"ש ובס' אהלי שם כלל י אית כ"א מ"ש בזה, עכ"פ בנ"ד יש להתודע אם אינה חותמת כן פשוט דחלילה לשנות כתיבת השם אבל אם האשה חותמת כן והי' ע"י שליח דקשה לעשות מעשה בשני גיטין ובפרט ע"י הבידואר דאין מתירין אלא בשעת הדחק ממילא סגי בגט א' שכתבו בשני יודי"ן לכן לפע"ד יסדר הדר"ג הג"פ

הנני הדו"ש באה"ר וא"ע משה נחום ירושלימסקי החופ"ק

סימן ה

תשובה

לכבוד י"נ ש"ב הרב המאה"ג חו"ב החכם השלם מו"ה אליעזר חריף נ"י האבד"ק זסלב

בעניני גיטין

(א) ע"ד שאלתו בענין חזקת סדר גיטין השייך מאז להרב דמתא עיר ישן ואין להרב מעיר חדש בזה שום: זכות מעולם אם יכול להשיג גבול בסדר הגיטין, הנה בדבר הנוגע לד"מ אין אני משיב בכתב בדרך א"כ כדעת הריב"ש וסייעתו (יעו' בתשובותיו (סימן ה וסי' קעט) ורמ"א חו"מ (סי' יז ס"ה) ותשו' רמ"א (סי' קיב ואכמ"ל) דשמוע בין אחיכם כתיב ובכל זאת לא אמנע הטוב להגיד את אשר עם לבבי שלא אוכל להאמין כי האיש היושב על כסאות למשפט ירום ראשו לסדר גיטין במקום שאין לו הזכות לזה דאף אי היה מקום לומר דלא שייך בזה הס"ג כי על קבלת פרס זה אנו בושים וכמ"ש התה"ד ובפרט בס"ג דידועים דברי הרע"ב פ"ד דבכורות. (יעו' במהרי"ו (סקנ"א) ופסקי מהרי"א (סקכ"ה) הו"ד בד"מ יו"ד (סרמ"ה אות ז') ורמ"א שם סכ"ב ויש בזה לפלפל אבל העיקר כדברי הגאון חת"ס דבזה"ז איכא ג"כ הס"ג ובתשו' ללאנדאן וקונטרסי כבוד חכמים הארכתי ת"ל בזה) אבל מ"מ עצם כבוד ההתמנות מסדר גיטין (דמצינו ג"כ בש"ס גיטין (ה' ע"ב) בר"א דהוי ממונה אגיטין) יש לו ג"כ דין חזקה וחלילה לאחר שאינו מוחזק בזה לכנוס בחזקת זולתו ויש לזה מקור טהור בירוש' סוף הוריות פ"ג (טו ע"ב) אילין דבר פזי ודבר הושעי' הוי עלין ושאלין בשלמא דנשייא בכל יום וכו' יעו"ש ובירושלמי שבת פי"ב ה"ג (מ ע"א) ובתשובת הריב"ש (סימן רעא) במה שלמד מזה לענין מי שהחזיק באיזה שררה או דין קדימה שאין נוטלין אותה ממנו לתתה לאחר כיון שכבר זכה במצוה דפרנסי ישראל יעו"ש מה שהאריך בפרטי שררה והתמנות, עכ"פ הדברים פשוטים דהרב מע"ח אסור לו לסדר גט ולנגוע חלילה בכבוד זכותו וחזקתו וכאשר שארית ישראל לא יעשו עולה מכש"כ רועי ישראל לא יעשו כזאת הגורם לבדיקה אחריו אם הגיטין כשרים המה

(ב) ובדבר הג"פ שכתבו גאלדא בת יעקב גרשון המכונה יאנקל בודאי נכונים דברי כת"ר דהגט פסול ואף דלענין ינקל כתבתי בספרי מנחת משה בקונטרס חקי השם דין ל"ג דהרב ש"א הפריז בזה על המדה לענין דיעבד וכתבתי שם דאין להחמיר בדיעבד כיון דנרגש קצת הרגשת נו"ן לא מקרי שינוי השם בין הרגשה גמורה לקלה וכמ"ש המהריב"ל ח"ג ס"ט גבי פאלמה פאלמבה והצ"צ (סימן נ) לענין שם זעליג והמהר"א ששון (סי' נ) לענין גרשון גרשם יעו"ש וגם המחבר קב ונקי אחרי שנדפס ספרי מנחת משה התנצל לפני במכתבו כי מ"ש בספרו קב נקי ינקל. בנו"ן הי' ע"פ דעת הגאון הגדול ר' יוסף תומארקין האבד"ק קרעמונטשיג שהאריך בתשובה שצריך לכתוב כן והגם דלענין לכתחלה בודאי אין שומעין לו וכותבין יעקל (או דטוב יותר לכתוב בכג"ז יעקב דמתקרי יעקב גרשון יעו' לקו"ש להטיב גיטין סעיף ד' ה' ט' ודוק) אכן בדיעבד יש להקל גם אם כתבו ינקל אבל בנ"ד מלבד דיש השש ג"כ שכתבו המכונה והיה צריך לכתוב בכג"ז דמתקרי ינקל יעו' בספרי מנ"מ שם דין נ"א ובמ"ש שם בשם הדב"ח ח"א גבי נפתלי יעקב דנקרא בפי כל יעקל בפתח דיש