באר משה קנו

האנשים השומעים להתאמץ בכל עוז להסיר המכשול ע"כ דברי קדשו והדברים מאירים ואמתים ואם כה אמר בשו"ב מה נאמר ומה נדבר ברב ומורה אשר הוא יורה דעת לכל העדה ועליו להדריך את עדתו בדרכי יושר ומדות טובות ולא שיחלל עוד את השם שיאמרו ההמונים אם המתנשא להורות עושה כן להשיג גבול רב גדול ממנו הותר לנו אף לגזול ח"ו לעיני השמש אוי לאותה בושה וכלימה וגם ניכר שאין בו יראת שמים ובודאי אינו ראוי להורות ולקבל תורה מפיו (ואם אפי' הי' בידו איזה טעם ואמתלא יבאר דבריו לפני גדולי הדור ושמוע בין אחיכם כתיב או הביאו למו איזה ב"ד מן הסמוכים למקום החילול ויתברר האמת) ומי שחותמו אמת ינחה אתכם בדרך אמת ונזכה כולם לאור באור האמת ועכ"פ נא אחי אל תרעו וכבוד לכם שבת מריב ושמעו לקול הגאב"ד דעירכם וחושו לכבודו וקיימו המקרא גרש לך ויצא מדון וסורו מן האיש הגורם מחלוקת ואל תחזיקו בידו וכל השומע לדברי חכמים יהיה שקט ושאנן ייקוים בו כל ההבטחות שהובטחו מכבדי התוה"ק ומחזיקים בה אלה דברי הכותב לכבוד התורה ולומדי' מברכם ברוב שלום ושפע וברכה מצפה לישועת ה'. מלכיאל צבי טענינבוים החופ"ק לאמזא

והנה מ"ש ידידי הגאבד"ק לאמזא בקונטרסו אות ב' ליישב קו' התוס' (עירובין סג) ע"פ דברי הריטב"א עירובין שם לפלא שלא הביא שגם אני כתבתי כזאת בקונטרסי והכל הולך אל מקום אחד דמשום דהורו הלכה בפני רבם לא אסתייע מלתא להורות כהלכה אכן מה שפלפל הגאון מלאמזא מדוע נענשו נדב ואביהוא אף דודאי מרע"ה הי' מוחל וגבי שמואל שהורה בפני עלי התפלל עליו שלא ימות וכן מה שהקשיתי בקונטרסי מדוע גבי שמואל אסתייע מלתא להורות כהלכה וכתבתי ג"כ דהא באמת קטן הי' והבאתי דברי המהרש"א שרצה להענישו בעונש ידי שמים דברי הרש"א צריכים עיון דהא עונש בידי שמים לא הוי בפחות מעשרים יעו' שבת (פט ע"ב) דל עשרין דלא ענשת עלייהו וברש"י שם (אכן יעו' בשו"ת חכם צבי סימן מט ד"ה ואפשר מ"ש בזה ודו"ק)

אמנם כן לפע"ד נראה לומר בזה דהוראת שמואל גבי שחיטת זר דהא מבואר שם בעירובין (סג) דלאפרושי מאיסורא אפי' בפני רבו מותר להורות (והכי אפסקא הלכתא בש"ע יו"ד סי' רמב סי"א) וא"כ כשהשחיטה כשרה בזר ואין הכרת לכהנים א"כ אסורים הכהנים לשחוט מלובשים בבגדי כהונה משום איסור שעטנז [ויהי' מזה סייעתא לדעת הרמב"ם פ"י מהלכות כלאים הלכה ל"ב שפסק דכהנים שלבשו בגדי כהונה שלא בשעת עבודה אפי' במקדש לוקין מפני האבנט שהוא כלאים ויעו"ש בהשגת הראב"ד ויעו' מה שכתבתי בחבורי הקטן לשד השמן פ"ח מהלכות כלי המקדש הלכה י"א הערה מדברי הש"ס (יומא יב ע"א) דיתיישב גם כן רק לשטת הרמב"ם ודו"ק]. ואם כן הוראת שמואל היתה לאפרושי מאיסורא ועל כן לא מת והשיב כהלכה והא דרצה עלי להענישו משום דקטן הי' ואינו בכלל ערבות שיהי' מחויב להפריש אחרים מאיסורא וא"כ לא הי' לו להורות בפני רבו על ריב לא לו (וכבר כתבתי בקונטרסי שם שמפני רוב קדושתו בקטנותו הי' עלי רוצה להחמיר עליו וכעת נתוסף הסברא דמפני שהוא קטן ואינו בגדר ערבות ל"ש בו לאפרושי מאיסורא) אכן באמת אי הי' מצד חינוך אבותיו מוזהר לדבר מצוה שפיר הי' מורה ההלכה להפרישם מצד חיוב החינוך עליו אבל אביו אלקנה לא היה שם רק אמו חנה ותלוי אם גם האם מחוייבת בחינוך בנה יעו' במג"א (סי' תרט"ז ס"ק ב') ובתוס' (נזיר כח ע"ב) ד"ה בנו ועפ"ז א"ש דהא בסוגיא שם דתנן האיש מדיר בנו בנזיר ואין האשה מדרת את בנה בנזיר וכו' וקאמרינן שם בגמ' (כ"ט א') דאין האשה חייבת לחנך את בנה וא"כ חנה שהדרה בנה שמואל בנזיר ועלי הסכים לזה וגם הקב"ה וממילא מוכח דחייבת ג"כ בחינוך בנה וזה הי' טענתה אל הנער הזה התפללתי ויתן ד' את שאלתי נמצא שהסכים השי"ת על גזירת בני וממילא אני חייב ע"כ בחינוכו וע"כ יפה עשה מצד מצות חינוך שהורה שהשחיטה כשרה בזר בכדי לאפרושי כהנים מאיסורא דשעטנז ומשו"ה הודה עלי לדבריה ושמואל נשאר חי וקיים בצדקתו ויש בזה ת"ל לסלסל ולפלפל אבל אכמ"ל כ"ד הקטן משה נחום ירושלימסקי אב"ד דק"ק קאמינקא וכעת האבד"ק אסטראלענקא והגליל

ובענין עונש לקטן יעו' ג"כ בנחלת יעקב בפירושו למסכת כלה (נ"א א') ד"ה ואפילו קטנים שכתב ונ"ל הא דמייתי האי דרשא הכא בא לישב שלא תקשה היכי ילפינן מער שחייב מיתה הא ער ואונן קטנים היו וא"כ ע"כ לאו משום חטאן מתו דלאו בני עונשים נינהו משו"ה מביא ראיה דקטנים מקבלין פני השכינה וא"כ מסתברא דיענשו נמי כשיחטאו ואל דעות ד' לו נתכנו עלילות לידע על איזה חטא יענש אף הקטנים ועל איזה חטא יפטרו עכ"ד ולפ"ז י"ל דכבוד חכמים חמור טפי ומו"ה בפנ"ר אף לקטן יש עונש ואפשר להעמיס כן גם בדברי המהרש"א ואכמ"ל

סימן ח

תשו' י"ג הרב הגאון הגדול וכו' מו"ה יהונתן עלישבערג אבד"ק וואלקאוויסק בענין זכות וכבוד חכמים

ב"ה פה וואלקאוויסק ידידי הרב הגאון הגדול וכו' וכו' מו"ה משה נחום ירושלימסקי הי"ו הגאון אבד"ק קאמינקא פלך קיוב יע"א שלום למר ולתורתו סלה

אחד"ש באה"ר וא"ע הגיעני מכתבו בצירוף תשובתו הרמתה לקהלת ס' בדבר הרב המאה"ג דקהלתם שנתקבל ברצון כולם ואחרי כן קפץ עליו רוגזו של אותו תלמיד ששמש בהוראה אצל הרב המאה"ג הנ"ל וקבע הוראה לעצמו וכו' מקצה העיר שנתפרצו מרבם הראשון וגם יגרע מקור השכירות מכירת השמרים שנקבע להכנסת הרב הישן הוא מוכר שמרים לצד השני וכבר יצאו גדולי דורנו ואסרו הוראת השני והוא לא ישמע ולא יאבה שמוע ובקש ממני הדרת גאונו לצאת לקראת לחם שערים בזה לחביבותא דמר אמרתי אשיחה את אשר עם לבבי בזה

(א) כתב הרמ"א ביו"ד סימן רמ"ה סכ"ב זה לשונו רב היושב בעיר ולומד ברבים יכול חכם אחר לבוא וללמוד ג"כ אפילו אם מקפת קצת פרנסת הראשון כגון שהקהל קבלו עליהם הראשון לרב ונוטל פרס מהם על זה אפ"ה יכול השני לבוא ולדור שם ולהחזיק רבנות בכל דבר כמו הראשון אם הוא גדול וראוי לכך עכ"ל וכתב הש"כ ע"ז פרנסת הראשון כו' כגון בשכר חופות וקידושין וכ"כ