באר משה קנא

דינו מבואר בש"ע (סי' א סי"א) דשחיטתו אסירה וכאשר עמד בזה גם כת"ר וכבר הארכתי בזה ת"ל בספרי ברכת משה קוה"ת (סימן י אות ה) ואין לכפול הדברים שכבר נדפסו ובפרט דגם מה שפלפלו האחרונים שם על דברי הש"ע (סי"א) יעו"ש בחו"ד ובנו"ב חיו"ד (סי' א) ושו"ת חת"ס יו"ד (סימן ו) המה דברו רק בתקנת הקהל אבל בנ"ד מלבר התקנה שתקן הרה"ג מהריל"ג בצירוף הבע"ב החשובים גם השובי"ם הסכימו ע"ז וחתמו וקראו בפיהם בודאי שחיטתו אסורה כדין עובר על שו"ח דא"צ לפלפל בזה שפלפלו האחרונים לענין שבועה בכתב (יעו' בתומים סי' צו ס"ק ה ובתשו' רעק"א סי' כט) דכבר הוכיח מרן הנוב"י חיו"ד (סי' סו) וחחו"מ (סי' ג אות יב) דאיסור ח' מהני בכתב ועוד דגם בשבועה בכתב הסכימו גדולי האחרונים להחמיר בזה"ז ויעו' ג"כ בשואל ומשיב מה"ג ח"ב (סי' קכה) שכתב הנה לדבר זה יחרד לבבי ורואה אני שע"ז סמכו כל השובי"ם שנשבעים שבועה בכתב ואח"כ חוזרים באומרם שהרבנים יתפשו להם היתר ועפ"ז תפוג תורה חלילה וכתב דבלבוב אסר הוא שו"ב שעבר על שבועה בכתב ויעו' ג"כ בטוטו"ד מה"ק (סי' ח וכג וכד) שהחמיר ג"כ בענין זה והסכים דשחיטת שו"ב כזה אסורה כנו"ט יעו"ש במ"ש דאם נותנין לו לקרות כדי שיהיה שבועה ממש ודאי הוי שבועה בפועל וכ"כ בשו"ת דברי חיים להגאון הצדיק מצאנז ח"א (סימן יב) דאם קרא השו"ב בעצמו השבועה לכ"ע הוי שבועה ממש וכ"כ שם (סימן טו) דכבר החליטו האחרונים דאין נאמנים לומר שלא הוציאו בפה ומלבד זאת כיון שהם חשודים לעבור על הכתב בלתי ידיעת הרב כו' הם בזויים וקלים ובודאי הם חשודים על כל דבר שהמה רק חומרא כמו בועה בשפולי ויתיר כיס וכדומה יעו"ש שמסיק דחלילה לסמוך על שו"ב כזה אפילו בעומד ע"ג וכל דבריו דברי אלהים חיים ע"כ לא מצאתי שום היתר להחזן השו"ב רי"ח (יעו' בשו"ת צ"צ החדש חיו"ד סי' קכב במ"ש בלשון קדשו מהראוי למשוך ידי ולא להשיב בעניני איסורים ושבועות החמורים מאד אשר ראוי לכל אדם לברוח מהם כברוח מן הנחש כמבואר בש"ס ופוסקים יעו"ש ואנן מה נענה אבתריה) ולזאת אברכם בברכת השלום שיסכימו כל העדה באגודה אחת למנות שו"ב אברך בקי ורגיל וי"א והחזן לא ירים ידו לשחוט ולבדוק רק ירים קולו בתפלה ותחנונים לפני המקום (ויש בענין זה ג"כ לדבר לפמ"ש השאילת יעב"ץ שם ח"ב סי' קצו במ"ש כי מאחר שנפסל משו"ב כו' ואיך שיהיה לדברי הכל אינו ראוי להיות שליח צבור וכו' יעו"ש ולפלא שלא הביא מדברי היש"ש פג"ה (סי' טו"ב ואכמ"ל) ומהשחיטה יקבל ג"כ שלשה רו"כ ובצירוף החזנות יאכל וישבע מובטחני שישמעו כולם לקול התורה וכאשר יסכים ג"כ כת"ר ויעשו כולם אגודה אחת באופן שיהיה מותאם ע"פ חקי הממשלה כי אני פי מלך שמור

כ"ד הכותב למען האמת והצדק דו"ש באה"ר מכבדם ומוקירם ומברכם בכל הטוב משה נחום במו"ה בנימין ז"ל ירושלימסקי האבד"ק אסטראלענקא והגליל

סימן ה

מכתב תוכחת מגולה לכבוד האלופים היקרים קצינים ורוזגים עדת ישרון עיר ס' פלך באסאראביאן יע"א כולם יעמדו על הברכה המשולשת בתורה

בדין הש"ג מתלמיד לרבו

אחרי דרך מבוא השלום בלקחי קסת הסופר בידי תנוע הקולמוס כעצי יער מפני רוח בזכרי כי בעדה מפוארה הנודעה בשערים המצויינים בהלכה (וישבו שם על כסאות למשפט גאונים וצדיקים ה"ה הגאון הצ' מח"ס ערבי נחל ולבושי שרד וכמחו' הגאון הצדיק ר' אברהם חריף זי"ע) נעשה תועבה גדולה אשר כל השומע תצלינה אזניו ובמסתרים חבכה נפשי על תוה"ש ברבים כי קמה מפלגה אתת בעירם לפרוץ גדר התורה ע"פ מסית ומדיח המכונה מורה רעה ל"א שמו להשיג גבול מורם ידידי הרה"ג המפורסם נזר הנבונים מגזע אראלים ותרשישים וכו' מהרמ"פ שליט"א (נכד הגאון הקדוש בעל קדושת לוי זי"ע) אשר יכהן פאר בעדתם זה רבות בשנים בהסכם כל העיר אחרי עזבו עיר נכבדה אוי לדור שכך עלתה בימיו כי האיש הרוצה להורות לישראל דרכי התורה יפרוץ בעצמו גבול אשר גבלו ראשונים וכבר נודע בשערים המצויינים בהלכה כי מורה כזה ראוי למתחו על עמוד הקלון וכל האוכל מהוראתו כאלו אוכל בשר נו"ט וכאשר באמת גדולי דורנו הי"ו עשו משמרת גם לעדתם לנטור כרם ה' צבאות ממחבלים כאלו הרחוקים מתורה ויראה והיה למראה עיני כל הכתובים מהגאונים המפורסמים אדירי התורה ארזי הלבנון אשר כתבו וחתמו איסור חמור ונורא על המורה רעה הנ"ל כי הוראתו אסורה בעדתם ע"פ התורה והמה עדה קדושה ובראשם י"נ זקן הגאונים כו' מהרי"א זצ"ל מקאוונא וכבוד ידידי הגאון ראב"ק מבראדי וידידי הגאון המפורסם וכו' מהר"ש הכהן מווילנא מח"ס חשק שלמה ובנין שלמה וידידי הגאון המפורסם רצ"ה שליט"א מקאוונא ממלא מק"א בתו"י ועוד יתר הרבנים הסמוכים לעדתם ומפורסמים בתו"ח וכל הפורש מדבריהם כאלו פורש מן החיים וכל איש משלומי אמוני ישראל בטח ישמע לקול התורה אכן הסורר ומורה כפי ששמעתי עבר עבירה ושנה ונעשה לו כהיתר והאיסור שפרשו עליו נתיישן אצלו ומחדש הוא רוצה לפרוץ גדר התורה אשר כל השומע תסמר שערות בשרו ולזאת אמרתי להיות ג"כ נמנה לדבר מצוה וללחום מלחמות הדת לאסרו איסור עולם כי חלילה לו להנ"ל להורות שום הוראה ולהתנהג באיזה משרה בעירם וכל האוכל מהוראותיו כאלו אוכל בשר נו"ט ומצוה רבה על כל מי שיראת ה' מצאה קן בלבבו לעמוד בפרץ נגד המפלגה הזאת אשר קיטור קא חזינא ויתפרדו כל פועלי עון וכולם יעמדו לימין רבם האבד"ק הרה"ג מהרמ"פ נ"י כדת תוה"ק אשר מפיה אנו חיים וזה רבות בשנים אשר השבתי ללאנדאן הבירה וגם לעיר א' בגבול אונגארין בענין כזה אשר כל גאוני דורנו קמו כולם כאיש אחד לאסור הוראת המשי"ג ע"פ התורה והמצוה ות"ל דברינו עשו פרי וכל החרדים לדבר ה' שמעו בקול התורה באהבה טהורה ונאמנה ויש בענין זה אריכות דברים אשר יכיל כמעט ספר שלם ואין עתותי בידי כעת לכתוב בארוכה אכן בכדי שלא יהיה מכתב חלק מד"ת הנני להעיר בקצרה במה שנוגע להלכה זו דהנה רב שהחזיק בשררה כבר כתב מרן הריב"ש (סי' רעא) באורך דזכה בה ואין נוטלין אותה ממנו לתתה לאחר אף לגדול ממנו כיון שכבר זכה במצוה דפרנסי ישראל (וכתבתי מזה בתשו' בענין חזקת מצוה) ויסודתו בהררי קודש בדברי הירושלמי הוריות סופק אילין דבר פזי ודבר הושעיא הוו עלין ושאלין בשלמא דנשיא בכל יום והוון אילין דר' הושעי' עלין קדמאי אזלין אילין דבר פזי ואתחתנון בנשיאותא אתון בעון מיעל קדמי אתון ושאלין לר' אימי (והשיב להם) והקמות את המשכן כמשפטו וכו' וכי יש משפט לעצים אלא איזה קרש זכה לינתן בצפון ינתן בצפון ובדרום ינתן בדרום וכן הוא בירושלמי שבת פי"ב ה"ג (מ ע"א) וכזה מבואר בתשו' המבי"ט ח"ג (סי' ר) דאין שום כח ביד הקהל לקבל שום רב על רב הקודם אפילו לשתף עמו מטעם דכיון שעלה שוב לא ירד (וזה