באר משה קמד

ספר

שני

קונטרס כבוד חכמים

בעזה"י ספר זה קראתיו כבוד חכמים מפני שבכמה ענינים לא נתגלו השמות רק ההלכה היוצאת מתשובתי ע"ד כבור חכמים הסתר דבר ובקונטרס זה ג' שערים שער הראשון שער היראה בו יבואר יקרת ערך כבוד החכמים שברור שלא לפגוע בכבודם וזכותם הלילה הן בדבר הנוגע לממון והן בדבר הנוגע לכבוד "נושאי רגל התורה והיראה" שהוא בכלל יראה ד' כמו שדרש ר' עקיבא (פסחים כב ע"ב קידושין ב"ק סא) את ה' אלהיך תירא (דברים י ב) לרבות הסירי חכמים וגם דמצוה זו דכבוד והידור ת"ח מביא ליראת ד' בכתוב בתורה (קדושים יט לב) מפני שיכה תקום והדרת פני זקן [אין זקן אלא מי שקנה חכמה, קידושין לב ע"ב] ויראת מאלקיך אני ד' ומבואר בזוה"ק על וה מאן קא חמי דיקנא יקירתא ולא קא איכסוף מקמיה ונראה דהזוה"ק מפרש הכתוב דשכר המקיים הידור פני זקן הוא שיהיה לו יראת ד' וכן הוא במד"ר ובירושלמי הביאם ג"כ הריטב"א שם פ"ק דקידושין וכ"כ החרדים פרק ששי סוף אות ו' והרגיל במצות אלו יובה ליראת שמים דכתיב מפני שיבה וכו' ויראת. שער השני שער קדושת ישראל (אשר הוכו נכלל גם כן בבור חכמים בכוכן) בו יבואר עניני תקנה בעניני הבדיקה וגדר לשמירת הפה ממאכלות אסורות אשר בזה הלוי קדושתן של ישראל כמ"ש בספר חובת הלבבות שהחסידים היו פורשים משבעים שערים שערי המותר מיראתם משער א' האסור והאריך בזה השל"ה הקדוש בשער האותיות בסוד קדושת המאכל וכמבואר גם כן בירושלמי הו"ר בתוס' ובל הפו' עד שאתה מתפלל שיכנסו דברי תורה בתוך מעיך התפלל שלא יכנסו מ"א בתוך מעיך עיין תוספות כתובות (קד ע"א) ד"ה לא בשם המדרש שם הגרסא יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו] יעו' ג"ב בתוספתא פ"ג דסוטה ובספרי דברים (לב מו) ובמד"ר בראשית (פ' לח) א"ר לוי בב"מ שאתה מוצא אכילה ושתיה השטן מקטרג ובש"ס סנהדרין (קח וקט). שער השלישי שער התפלה (אשר תוכו נכלל גם בן כבוד חכמים כמובן) בו יבואר פרטי המדות השייכים לשלוחי צבור כין ישראל לאבינו שבשמים בדבר העומר ברומו של עולם והאל הטוב יתן בלבנו אהבתו ויראתו לעבוד אותו בלב שלם, ונזכה במהרה לראות בבנין ירושלים עיה"ק עת עמוד הכהן לאורים וישיב שופטינו כבראשונה כחפץ המצפה לישועה ה' משה נחום במוהר"ר בנימין ז"ל ירושלימסקי האב"ד דק"ק אסטראלענקא והגליל

שער הראשון שער היראה ובו י"א סימנים

סימן א

תשובה לכבוד הרב המאה"ג חריף ובקי אור הברקי שלשלת היוחסין פע"ח מוהר"ר זאב אלטר הורוויץ אבד"ק מטריזוב בגבול אונגערין

בענין כבוד וחזקת הרבנות והש"ג בענין זה

מכתבו הגיעני והגם כי כבר השיבו לו בענין זה ידידי הגאונים המובהקים ממדינת אוסטרייך ואונגערין בכל זאת לכבוד התורה ונושאי דגלה הנני להשיב בעה"י בקצרה לגדור גדר (באופן שלא יהיה נגד חקי הקיר"ה) ולהיות נמנה ג"כ לדבר מצוה

(א) בדבר אשר זה ששה שנים שנתמנה כת"ר לרב אב"ד ע"י רוב מנין ובנין וקודם ר"ה הדבר בא לעירו הרב ר' משה ליב מסאסוב אחרי השרפה שהיה שם ואמר שלא להשתקע בא רק עד שתתמלא העיר סאסוב מחורבנה ועתה נראה ערמתו שקבץ אליו כמה המונים ונתנו לו כתב רבנות והוא משיג גבול כת"ר ושופך דמו כמים אהה למשמע אוזן דאבה נפשינו על גודל חה"ש שאיש שישב על כסאות למשפט יבוא בגבול רעהו ויפרוץ גדר התורה אוי לדור שכך עלתה בימיו דרב שהחזיק בשררה כבר כתב מרן הריב"ש (סימן רעא) באורך דזכה בה ואין נוטלין אותה ממנו לתתה לאחר אף לגדול ממנו כיון שכבר זכה במצוה דפרנסי ישראל (וכתבתי מזה בתשובתי בענין חזקת מצוה) ויסודתו בהררי קודש בדברי הירושלמי הוריות סופ"ק (טו ב') אילין דבר פזי ודבר הושעיה הוו עלין ושאלין בשלמא דנשייא בכל יום והוון אילין דר' הושעיה עלין קדמאי אזלין אילין דבר פזי ואתחתנין בנשיאותא אתון בעין מיעול קדמי אתון ושאלין לר' אימי (והשיב. להם) והקמות את המשכן כמשפטו וכי יש משפט לעצים אלא איזה קרש זכה לינתן בצפון ינתן בצפון בדרום יאן בדרום וכן הוא בירושלמי שבת (פי"ב ה"ג מ ע"א) וכן מבואר בתשו' המבי"ט (סימן ר) (ראיתיו זה כמה שנים וכעת אינו לפני) דאין שום כח ביד הקהל לקבל שום רב על הרב הקודם אפילו לשתף עמו מטעם דכיון שעלה