באר משה קמא

וזה לא כביר נדפס ספרו הנפלא שו"ת זכר יהוסף ונדפס שם ח"א (סי' נג) מה שכתב אלי ולפלא שלא זכר שר התורה כי מדברי הרד"ק ישעיה ירמיה גם אנכי כתבתי לו והוא הזכיר רק בקיצור נמרץ מה שדחיתי השלשה חששות בין כך יש לנו גדולי עמודי הוראה לסמוך עליהם (ומה שיש לי לפלפל בהלכה זו בעזר החונן דעה ימצא מקומו בקונטרס כליל תפארת אשר לי) ולא כתבתי רק לסמוך לברכת חכמים דין ברכה אשר הורו חכמים כהלכה בדבר הנחוץ למעשה בכל יום ועלינו יערה רות הבורא להורות כהלכה

משה נחום ירושלימסקי האבד"ק אסטראלענקא והגליל

למלאות הגליון אציג בפתיחה למ' "כבוד חכמים" מ"ש בשנת ששו"ן אדות אתרוגי אה"ק ושנת השמטה אשר הרבה רבנים יותר מארבעים פנו אלי בשאלותיהם אם לברך או על אחרוני אה"ק מצד איסור שמטה וגלאיתי להשיב לכאו"א וכתבתי אז תשובה כללית בשער בת רבים וזה לשון הקול קורא בקצרה "אדות אתרוגי אה"ק ושנת השמטה"

כאשר נלאיתי להשיב לכל הרבנים אשר שאלו דעתי בדבר אתרוגי אה"ק בשנה הזאת שהיא שנת השמטה הגם כי בענין העבודה בשנת השמטה לא רציתי להכניס ראשי ולהשיב להגדולים בענין זה מכמה טעמים אבל בזה שראיתי כי מעריצי אתרוגי קורפו מצאו כעת מקום לזלזל באיסור אתרוגי קורפו כאשר לא הוסר מסוה הבושה מעל פני כמה רבנים לכתוב אלי כי האיסור היה רק הוראת שעה ועתה יש לפנינו איסור שביעית ע"כ אמרתי אבוא במכתבי זה שיהיה כתשובה כללית כי אפי' כל רוחות שבעולם לא יזיזו את האיסור של אתרוגי קורפו ופארגא אשר יותר ממאה גדולי דורנו יצאו כולם כאיש אחד (בשנת תרנ"א) לאוסרם איסור עולם ומי זה מהרבנים אשר ימרה פי כל הגדולים אדירי התורה וגם היראים והחרדים מכל המפלגות איך לא יחושו לדברי האי סבא קדישא ראש רבני הצדיקים וכו' מרן מהר"י זצ"ל מרמס"ט שהשיב אלי במכתב (שנת תרנ"ב ו' פנחס מועתק למטה) "כי קימו וקבלו עליהם כל היראים והחרדים לדבר ה' שלא לצאת י"ח פרי עץ הדר כי אם באתרוגי אה"ק והסכימו שלא יבואו אתרוגי קורפו ופארגא בקהל ה' עד עולם", ומצד איסור שביעית בשנה הזאת הנה גדולי אה"ק המשגיחים על הכשר אתרוגים יודעים את אשר לפניהם ויחכמו לעשות באופן שלא יהיה שום חשש איסור כלל כאשר יש לי להאריך בעזה"י בענין זה שאין חשש איסור מכמה טעמים אבל אכמ"ל בקול קורא כי יכיל כמעט ספר שלם ולא מצאתי רק להעיר בקצרה להמעיין במה שנוגע לפרט זה דהנה היכא דגוף הקרקע של נכרי דעת כמה פוסקים דיש בכח הנכרי להפקיע קדושת שביעית בזה"ז יעו' רמב"ם פ"א מהלכות תרומות ה"י וכן דעת הגר"א ביו"ד (סי' שלא ס"ק ח) יעו"ש באורך אכן אף בשל ישראל הא בשנת השמטה עצמה איכא ספק בחשבון פלוגתת רש"י ור"י וכמ"ש הרא"ש פ"ק דע"ז יעו' ג"כ ברמב"ם הלכות שמטה ויובל פ"י ה"ו ובראב"ד שם ובטור חו"מ (סי' סז סט) ובפרישה שם באורך וא"כ הוי כספיקא בדרבנן בזה"ז יעו' תוס' קידושין (לח ע"ב) ד"ה השמטת ותוס' סנהדרין (כו ע"א) ד"ה משרבו וכסף משנה פ"ד מהשו"י הלכה כ"ה ובמ"ל שם ובכ"מ שם הכ"ט ובתשו' אבקת רוכל (סי' כג) באורך ויש לפלפל בענין ספיקא דרבנן כשסתרי אהדדי וכמו שכתב הר"ן בערבי פסחים ובמשנה למלך פ"א מהלכות מגילה הי"א [וכתבתי בזה ג"כ בספרי מנחת משה חיו"ד סי' כט] אכן יעו' ג"כ בש"ע או"ח (סי' רלג) לענין שעת הדחק כמובן. גם יש היתר ע"פ הסוגיא דר"ה (טו) אתרוג בת ששית שנכנס לשביעית ויש בזה לפלפל ע"פ פלוגתת הרמב"ם (פ"ד מהשו"י הי"ב) והראב"ד והלכות מעשר שני פ"א ה"ה) יעו' ג"כ בר"ש בכורים (פ"ב ה"ו) וברא"ש שם ודוק, גם אם מבליעין דמי האתרוג בלולב פשוט דמותר כמבואר בסוכה (לט) ובודאי המוכרים אתרוגים באה"ק עושים כן ע"פ דעת הגדולים להבליע דמי האתרוגים בלולבין או שאר דברים יעו' ג"כ בירושלמי שביעית (פ"ז ה"ג) הובא ג"כ בתוס' סוכה שם ד"ה וליתוב דע"י הבלעה מוכר שלו ושל חבירו וליכא איסור סחורה בפ"ש יעו"ש, וגם באיסור דאין מוציאין פירות שביעית מארץ לחוץ לארץ המבואר במשנה פ"ו דשביעית מ"ה ג"כ יש היתר ע"פ דברי התוס' פסחים (נב ע"ב) ד"ה רב ספרא לתירוצא קמא שם דיש סחורה שמותרת. עוד יש היתר בזה ע"פ דברי הגאון תפארת ישראל בהלכתא גבירתא שם דהאיסור הוא דוקא לאחר זמן הביעור יעו"ש (אכן מדברי הר"ש שם מבואר דאין מוציאין אפי' קודם הביעור ואכמ"ל) גם בעיקר חילול פירות שביעית יש בזה קולא גבי אתרוג ע"פ דברי הגאון פני יהושע שם (סוכה לט) בתוס' ד"ה יותר שכתב דמסברא משמע דכיון דכולא מלתא דשביעית מקרא דולאכלה נפקא לן א"כ משמע דלא חל קדושת שביעית אלא בשיעור דמי שויין לאכילה דהוי כדרך חילול משא"כ במה שמוסיפין על דמיו בשביל מצותו דאינו מעניני אכילה כלל יעו"ש (וא"כ יש עצה למהדרין להפריש סכום שווי האחרונים לאכילה שיבוער בקדושת שביעית ובפרט מי שיחמיר לאכול האתרוג עצמו ולבערו ע"י טיגון באכילה אחר סוכות יצא מכל חשש וכ"ז למהדרין מן המהדרין אבל מדינא א"צ מכמה טעמים כמש"ל) יעו' במלמ"ל סופ"ד מה"א בקידש באתרוג דאינו ש"פ ובשביל מצותו שוה יעו"ש ולע"ד נפשט ספק זה מריש קידושין דתנן בפרוטה ובשוה פרוטה ומיושב קושית התוס' שם ודו"ק ויעו' ג"כ בכפות תמרים יומא פ"ג מ"ש לענין פירות שביעית דאנשי מעשה וחסידים נהגו להפקיר הפירות ולחזור ולזכות בהן יעו"ש א"כ יש כמה דרכי היתר ע"פ התורה אשר דרכיה דרכי נועם כתיב וגדולי אה"ק המשגיחים על הכשר האתרוגים שלא יהיה חשש מורכב וערלה ותו"מ הלא זהב הארץ ההיא טוב (ואין תורה כתורת א"י) לעשות ע"פ התורה באופן ברור שלא יהיה שום חשש שביעית כמש"ל לזאת גם בשנה זו בלקחנו פרי עץ הדר תעלה גם ירושלים על לבבנו ובזכות זה נפקד מלפני ה' בישועה ורחמים ומה מאד שבענו נחת (אחרי' יגיעה ועמל לחזק האיסור על אתרוגי קורפו ופארגא) בראותנו כי דברינו עשו פרי ורבים מאחינו שלומי אמוני ישראל שמעו לקול התורה אבל אח"כ דאב לבנו בראותנו כי איזה סוחרים נוכלים הוליכו את ההמון שולל ובעת האחרונה התחילו גם איזה רבנים בסביבותינו לזלזל באיסור החמור ע"כ מהראוי כי גאוני דורנו ישתדלו לצאת עוד הפעם לאשר ולחזק דבריהם (ודברי הגאונים הצדיקים אשר נבג"מ) הנאמרים באמת וצדק עפ"ד תורתנו הקדושה ואז נוכל להיות נכונים ובטוחים כי אף אחד מאתרוגי קורפו ופארגא לא יראה ולא ימצא בכל גבול ישראל ורק על אתרוגי אה"ק נברך באהבה טהורה ונאמנה

בחפץ המעתיר ומיחל לתשועת ה' כו"ח כ"ג אלול שנת ששון. משה נחום במו"ה בנימין זצ"ל ירושלימסקי האבד"ק קאמינקא.