באר משה קמ

תם ונשלם מכתבי זאת הברכה וזאת הוא כ'ליל ת'פארת ב'ני ישראל ז'את ת'פארת א'סטראלענקא ה'מצוינת כ'קדושת ר'גש כיבוד ה'תורה ה'מעוטרה ב'עטרת ר'אש כ'תר ה'חכמה ה'מבורכת ב'שפעת ר'חמים כ'ל ה'ימים ה'מה ב'רכות כ'ל ר'בנים ה'גאונים ה'משפיעים ב'אהבה ר'בה כל הטוב להעדה המפוארה לרגלי בא למחנם מנ"י איש ירושלם לכהן פאר בעדתם זאת היא "מנחת משה" להביא "ברכת משה" לקהל עדתו אשר ברכו ידידיו הגאונים וצדיקים ארזי הלבנון ולהיות רשום בעט ברזל ועופרת למשמרת צעד וצרורות ולהשקותם מי הדעת והחכמה מן הבאר אשר חחפרותו שרים כנפש המעתיר בעדם משה נחום ירושלימסקי

בסוף הברכה ברכת חכמים הנני להציג בקצרה דבר הלכה בענין ברכת פה"ג הקובע לעצמו ברכה בענין הקארינקעם (מין ענבים קטנים) שנתרבו במדינתנו ועושין מהם יין צמוקים והמשקה טוב יותר מה שעושין מהקארינקעס מהיי"ג של שאר צמוקים כשנשאלתי על זה דין הברכה השבתי כי פשוט הוא לברך על המשקה הנעשה מהם כדת בפה"ג כמו שמברכין על כל יין גפן מצמוקים מכמה טעמים המבוארים אצלי (כי אם נבוא לבאר באורך יחזיק קונטרס שלם)

אח"ז בא לבקר בהיכלי יד"נ הרב הגאון ר' ישראל אייזינשטיין מח"ס עמודי שש, ואמר לי שכתב ע"ז קונטרס ארוך לברך על המשקה מהם שהנ"ב ותוכן דברי קונטרסו (א) משום דקטנים המה בגדלם ויש להם דין בוסר כמבואר ש"ע (סי' רב ס"ב), (ב') משום דיש להם שם לואי ולא נקראו ענבים, (ג') משום דאין להם גרעינים והמתניתין שביעית (פ"ד מ"י) והגפנים משיגרעו מבואר דענבים יש להם גרעינים וכלשון הכתוב מחרצנים וכו' זת"ד, ויש לי בענין זה אריכות דברים (אשר יכיל קונטרס שלם ואכמ"ל מפני הוצאת הדפוס דכבר נשלם בכתובים מה שהיה בדעתי להוציא לאור עולם) ולא באתי כאן רק לרשום בקצרה (מה שרשמתי בקונטרסי מנחת זכרון סימן מד) דשיעור בוסר שאמרו עד כפול הלבן היינו כשדרכו לגדל יותר משא"כ כשידוע שנגמר הפרי חין שיעור לגדלו וידוע שיש כמה מיני יינות טובים ומתוקים הנדרכים מענבים קטנים מאד כמו מושקאט וכדומה דהענבים קטנים מאד וכן דרך גידולם ומתוקים המה ביותר מהענבים הגדולים ולית מאן דחש לברכות היינות הללו כמובן ויעו' בתוס' סוכה (לא ע"ב) ד"ה שיעור ובברכת ראש ברכות (לו ע"ב) ואכמ"ל דפשוט דהקארינקעס האלו שמביאים למדינותינו ממדינת יון כמה עשרת אלפים פוד בכל שנה מדוע יתלשו אותם בעת בוסרן קודם שנגמר הפרי ובודאי כן הוא דרך גידולם בקטנות כדרך כל הענבים קטנים היוצא מהם יין מובחר כידוע, וכן החשש דנקרא בשם לואי זה בודאי אינו דגם כל הצמוקים אינם נקראים בלשון ענבים רק ראזינקעס (דהיינו שהוא יבש) וקארינקעס אלו נקראים ע"ש המדינה כידוע שגדלים באי קרעטא במדינת יון (ובליט"א נקראים קארינטען) וכן הראיה מהא דהגפנים משיגרעו מלבד דגם שם יש כמה פירושים יעו"ש בירוש' שפי' משיזחילו מים ויעו' בר"ש שם ויעוין ג"כ במעשרות (פ"א מ"ב) ויעוין גם כן ברמב"ם (פ"א מהלכות שמיטה ויובל הט"ז והי"ח) ויעוין בתוי"ט מעשר שני (פ"ה מ"ה) ואכמ"ל הנה גם לפי' זה אין הכרח דענבים יש להם דוקא גרעינים דחכמים על הרוב דברו שרובם יש להם גרעינים וכלשון הכתוב מחרצנים וכו' אבל באמת נמצאים גם כן ענבים בלא גרעינים והמה מובחרים וטובים יעו' רד"ק ישעיה (ה ב) שכתב נטעתיך שורק כי נקרא שורק הגפן שמוציא ענבים טובים שאין בהם תרצן וכ"כ הרד"ק בירמיה (ב כא) כי שורק הוא הגפן המשובח שבמיני הגפן ובענביו לא ימצא תרצן יעו"ש ולפ"ז הגם דמזה שאין להם גרעינים אין להחליט דהמה המשובתים ממין שורק אבל עכ"פ אין הכרח וראיה מזה שאין להם גרעינים דלא הוי מין ענבים וא"כ מדוע נפריש מין זה מכל מיני ענבים קטנים דעושים מהם יין מתוק ולא עלה על דעת שום אדם להסתפק בברכת בפה"ג הן אמת דיש מקום לומר בשני מינים הבא לומר דגם זה בכלל גפן עליו להביא ראיה אף אם שם גפן עליו ויש לפלפל בסוגיא דחולין (דף פ ע"א) גבי הני עזי דבאלא מהו לגבי מזבח יעו"ש ואכמ"ל כיון דבאמת אנו טועמים בהמשקה הנעשה מהקארינקעס טעם י"ג טוב ומובחר והא אמרו רבנן בטעמא א"כ נראה פשוט דאינם מוחלקים משאר צמוקים המוחזקים למין ענבים ובפרט אחר שנתודע לי ע"פ חקירה ודרישה ממקור נאמן כי המה מין ענבים טובים הגדלים בגרעציא וכל היינות המובחרים בצרפת נעשו מקודם מקארינקעס אלו (אשר יש בהם מתיקות וכת הי"ג יותר משאר ענבים) ומעת שפטרו במדינתנו מלשלם מש מענבים אלו נתרבו במדינתנו והתחילו לעשות הי"ג מהם א"כ הדברים פשוטים דהי"ג הנעשה מהם לא גרע משאר צמוקים ושיעורו כמ"ש הבכ"ש ב"ב (צז ע"ב) דשיעור הי"ב שנעשה מצמוקים שלא יהיו הצמוקים אחר שנתגדלו אחד מששה במים ויעו' ג"כ בשו"ת צ"צ החדש חאו"ת (סי' כח) עכ"פ כשנעשה מהם הי"ג כדת פשוט לברך עליו בפה"ג

הקטן משה נחום ירושלימסקי

וזה דבר המכתב מזקן הגאונים הרב הגאון המובהק וכו' ר' יצחק אלחנן אבד"ק קאוונא שכתב לי בזה

[ז"ל] בעה"י יום ו' עש"ק ב"א שבט תרנ"ה, קאוונא, כבוד ידיד נפשי וידיד ה' הרב הגאון המובהק המפורסם בכל אפסים סיני ועוקר הרים יא"מ וכו' כקש"ת מוהר"ר משה נחום ירושלימסקי נ"י הגאבד"ק קאמינקא שלום וכל טוב סלה

אחדשה"ט מכתבו היקר הגיעני והיה לי לנחת במה שהודיעני כי השיג ב"ה תעודה מאושרת כחוק ויהיה בהצלחה ב"ה שישיג רבנות מפוארה כראוי לגברא רבה ויקירא כוותיה ואשרי העדה הקדושה שיזכו בחתומיהן כי גאון נפלא כמוהו יכהן פאר בתוכם וה' יהיה בעזרו להצליחו מעלה מעלה וירומם כסאו במקום רום המעלית לפי ערכו הרמה והנשאה. וע"ד הקארינקעס שנקראים אצלנו קורענטען דעתי לברך על היין הנעשה מהם בפה"ג ואין לי כת לכתוב יותר מפני חולשת כחי ל"ע

ידידו דורש שלום הורתו בלב ונפש חפצה ומברכו בברכה כפולה ומכופלת כנפשו ונפש ידידו הנאמן באהבתו יצחק אלחנן החונה פה קאוונא

והנה בהלכה זו פלפל אתי גם ידידי הגאון מהרא"י ארלאזאראוו אבד"ק חארקאוו וגם דעתו היה לברך ע"ז בפה"ג כיון דאנו טועמין בו טעם יין כמשאר ענבים וגם הרב הגאון העצום זקן ההוראה כש"ת מו"ה יוסף זכריה שטערין שליט"א הגאבד"ק שאוול כתב לי בהלכה זו באריכות בחריפות ובקיאות כדרכו בקודש ודעתו ג"כ לברך בפה"ג