באר משה יד

אינו רק לקורת רוח ולא יותר וא"כ האיש אשר רגש אהבת עמו עצור כאש בעצמותיו יתאמץ בכל עוז לטובת עמו בכל יכולתו אף אם לא יעוררוהו, ומי אשר הקרח הנורא שוכן בלבו פנימה לא ישמע לקול תרועת הרבנים ולא יתפעל מדבריהם מאומה ולכן כל תרד לדבר ה' החובב עמו באמת ישב יחיל ודומם עד כי יערה ה' רות ממרום ויצרור בכנפיו כל המפלגות לדעה אחת לאחד את כתותינו המפוזרים לקרב את לב אחינו המפורדים ולעורר רגשי קודש גם בלב בני הנעורים לאהבה את ה' ותורתו ית"ש ואז יושע עמנו תשועת עולמים כ"ד המצפה לישועה כי ירחם ה' על שארית נחלתו להרים קרנם בכבוד וישיב שופטינו ויועצינו כבראשונה ויברך את עמו בשלום

הקטן משה נחום במו"ה בנימין זצ"ל ירושלימסקי האבד"ק קאמינקא וכעת דאבד"ק אסטראלענקא והגליל

שער השני שער הגאולה ובו סימן א'

סימן ג

תשובה בענין נשתטית

לכבוד ידיד החכמים הרב הגאון שר התורה מוהר"ר שלום מרדכי הכהן שליט"א הגאבד"ק ברעזאן גאליציאן. מח"ס משפט שלום ודעת תורה וגילוי דעת

(א) בעה"י בדבר האברך מ' יוסף בהרב ר' אהרן יהודה מהרימלוב שזה כשמנה שנים נשא אשה מ' בילא גיטל בת ר' אלטר פריד מברעזאן וזה כמה שנים שנשתטית וגם אחרי שחזרה בינתים לבריאותה חזרה ונשתטית כמה פעמים בלא זמן קבוע וזה כשנה יושבת בבתי השוטים בלעמבורג והמעוגן ר' יוסף לא קיים פ"ו כדת של תורה ונתפשר עם אבי האשה שיסלק לידו עבור האשה כפי המדובר ואביה יבטיח בתוקף הקיר"ה להחזיקה בביתו ולזונה ולרפאותה הכל כפי הצורך וכו' והמעוגן דופק על דלתי התורה להתירו מכבלי העיגון והנה כבוד י"נ הרב הגאון שה"ת אב החכמים נזר הנבונים וכו' כקש"ת מו"ה שלום מרדכי הכהן שליט"א הגאבד"ק ברעזאן מח"ס הטהורים משפט שלום וד"ת וג"ד שרטט וכתב פס"ד בעלה הנדפס במונקאטש, שם הראה רוחב חריפותו ובקיאותו כיד ה' הטובה עליו וסיים בהתירא דאחר שיקיים הבעל כפי הפשר שנתפשר עם אבי האשה ושאר הפרטים הנחוצים כפי המבואר בפוסקים יש להתיר לו לישא אשה אחרת בהסכם מאה רבנים והגם כי הדר"ג א"צ לא לגמרא דידי ולא לסברא דידי בכל זאת דרש ממני לעיין בקונטרסו ולשלוח לו גם הסכמתי להיתר ואנן שליחותייהו דקמאי עבדינן בזה ע"כ בקשתו שמרה רוחי והנני מצטרף כיהודה ועוד לקרא כי אחרי שיקיים כפי הפסק מהדר"ג וישליש הכל כפי המבואר בפוסקים הנני מסכים ג"כ שישא אשה אחרת בהסכם מאה רבנים ובאופן שישיג ג"כ רשיון מטעה"מ ואין כאן עליו לא איסור ולא ח' וכאשר הארכתי בענינים אלו בכמה תשובות אשר אם נצרף כל מה שכתבתי בעה"י בענינים אלו יכיל כמעט ספר שלם וקשה עתיקא מחדתא ולפני הדר"ג נגלו כל תעלומות חכמה אכן בכדי שלא יהיה קונטרסי חלק מד"ת הנני להעיר הדר"ג כי מ"ש באות א' לפלפל דאפשר דאמדינן דעת רגמ"ה שלא תקן תקנתו במקום מצוה כיון דאפילו בשאר אינשי אמדינן דעתו שלא רצה לבטל מצוה זת"ד ובאמת אי נימא דאיסור חרגמ"ה הוי כתקנה לחודא (ובחבורי ברכת משה קוה"ת (סי' ל אות ד) הארכתי בפרט זה אי נימא דהוי דאורייתא או דרבנן וכתבתי בזה באורך בכמה תשובות) א"כ כל דבר ספק שיש בתקנה זו אזלינן בתר דין תורה כמבואר בתשו' הרא"ש הו"ד בש"ע אה"ע (סי' קיח ס"ו) דדבר שאינו מפורש בתקנה נעמידנו על דין תורה יעו' ג"כ בב"ש ס"ק ה' וכזה כתב ג"כ הרב המגיד פ"ד מהלכות גזילה ה"ז גבי שכירו ולקיטו דאף דדרך הרמב"ם לפסוק בתיקו אם תפש אין מוציאין מידו מ"מ בזה כיון דמן התקנה הוא מה דלא התקינו בפירוש אפי' תפס מוציאין מידו והיינו נמי מהך טעמא כיון דיש ספק בעיקר התקנה מוקמינן אד"ת ואם כי באמת יש מקום עיון בהלכה זו (ובתשו' אחת בענין אחדות הכוללים כתבתי בזה יעו' לעיל (סי' ב' אות ה') ואין לכפול הדברים מפני הוצאת הדפוס) יעו' ג"כ בלח"מ שם מה שתמה מדברי הרמב"ם פ"ז מהלכות חובל וכו' אח"ז ראיתי גם בספרו משפט שלום (סי' קעה סנ"ט) שפלפל ג"כ בפרט זה אי מוקמינן אד"ת בספק תקנה ועכ"פ בתקנת דרגמ"ה אף אי היה מקום ספק באיזה דבר יש מקום גדול לפלפל מטעם הנ"ל לאוקמי אד"ת ובפרט במקום ביטול מצות פו"ר ואכמ"ל דא"צ אריכות כיון דבנדון כזה בלא"ה הסכימו הראשונים והאחרונים דלא גזר רגמ"ה בזה

(ב) ובהיותי בזה אנהירינן לעיינין להבין מנהג הגדולים מאז ועד עתה כי כאו"א מפלפל בענין היתר נשתטית לחדש איזה דבר הלא כבר ההיתר מפורש ויוצא מפי גדולי הפוסקים אשר מפיהם אנו חיים א"כ מה צורך עוד הפלפול והחידוש בזה וכי כאו"א בא להראות חזותו אבל באמת מנהג ישראל ומכש"כ גדולי ישראל תורה היא וכל זה מתוך התקנה הוא כשנבין דברי הש"ס יבמות (סג ע"ב) אמרו לו לבן עזאי אתה נאה דורש ואין נאה מקיים והשיב מה אעשה וכו' אפשר להתקיים ע"י אחרים [והדר"ג בקונטרסו אות ב' פלפל בחכמה בענין עקירת המצוה דפ"ו בשוא"ת ע"פ דברי הש"ס דב"ב (ס ע"ב) דין הוא שנגזור על עצמינו שלא לישא אשה אלא דמוטב שיהיו שוגגין וכו' ובב"י יו"ד (סי' קצז) בדין בדיקת תורין וסדקין וכו' כתב דהיכא דאמרו מוטב שיהיו שוגגין וכו' מי שהוא בעל נפש צריך ליזהר ובזה פירש הדר"ג מה שהשיב ב"ע נפשי תשקה בתורה דהדבר יפלא שהרי הוא מ"ע שבתורה וע"פ הנ"ל א"ש דאמר נפשי תשקה בתורה וא"כ הוא בעל נפש ודין שיגזור ע"ע שלא ישא אשה ואף דאנן לא קיי"ל כן דכיון שלא גזרו ע"ז אין שום זהירות גם לבע"נ מ"מ בן עזאי היה ס"ל כן ודפח"ת] דכל הלומד דברי הש"ס עומד משתומם במה שאמרו לב"ע אתה נאה דורש ואין אתה נאה מקיים דמה צורך להקדמת הדרוש דהוי כאלו שופך דמים וכי בלא זה ניחא מה שעבר על מצוה ראשונה הכתובה בתורה ותירוצו ודאי אינו מובן וכי בשביל שנפשו חשקה בתורה מותר לו לעבור על מצוה ואיך יפטור עצמו בזה שיקיימו האחרים והא עיקר הלימוד ע"מ לעשות הוא ואין לפטור את עצמו מכל המצות בלימוד התורה מטעם שאפשר להתקיים ע"י אחרים ויתבטל עי"ז ממצוה אתת חלילה בהחלט כל ימיו (יעו' בירושלמי פסחים פ"ג ה"ז חגיגה פ"א ה"ז וברמב"ם פ"ג מהלכות ת"ת ה"ד ויו"ד (סימן רמו סח"י ודו"ק) וכאשר תמהו בזה כל המפרשים אכן הנה הגאון מהרש"ק ז"ל מבראדי בהקדמתו לטוטו"ד מה"ב כתב דמפני שמצות פ"ו ועסק התורה הוא ענין אחד דאין ב"ד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף (כמבואר בנדה י"ג א' ויבמות סב ע"ב) וכמו שע"י ריבוי תולדות האדם הוא התקרבות הגאולה כן ע"י ריבוי חידושי