באר משה יג

(סי' קמז) דפסק ג"כ כר' יוסי ומטעם דכביסה הוי חיונא וחייהן קודמין לחיי אחרים יעו"ש אבל בצער בעלמא ומכש"כ רק העדר עונג כבנ"ד י"ל דגם ר' יוסי מודה לת"ק דנדחה מפני חיי אחרים דלא נשוי פלוגתא רחוקה בכדי כמו דמצינו בכמה מקומות דלמעט בפלוגתא עדיף יעו' בב"י יו"ד (סי' קצד) ד"ה ומאימתי ובב"י אה"ע (סי' קכא) ד"ה היה בריא ובש"כ חושן משפט (סי' כה ס"ק יד אות יד) (וסי' פא ס"ק נו ושו"ת באר שבע סי' כ') ויעו' מ"ש בספרי מנחת משה חאה"ע (סי' ד) ד"ה אמנם וסי' ח אות ג וסי' יא אות א ובספרי ברכת משה קונטרס התשובות (סי' ג אות ב וסי' ה אות ג וסי' כ אות ד) ויעו' בשו"ת חת"ס (סי' רלד) דבמ"ש שם ובסי' רלג דיש קדימה ליושבי ירושלים על שאר עיירות ארץ ישראל (מטעם שישיבת ירושלים יש מצוה יותר) כתב ג"כ דאינו אלא להקדים ולא לדחות נפשות דכשיש לאנשי ירושלים אפי' רק לחם צר שוב אין להם תביעה עד שיגיע לשאר עיירות גם כן כשיעור הזה והעיר ג"כ קצח מדברי הש"ס נדרים בהא דחייהן קודמין ויעו' ג"כ בתשובותיו שם סו"ס רל"א מ"ש בשם מורו הפנים יפות לענין עניי עירו ג"כ דאם יש להם כדי חיותם אלא שאין להם הרוחה בזה עניי עיר אחרת קודמין משים דהתאב תאב קודם אלא דצע"ק במה דסיים שם לענין עניי בני ביתו

(ה) אמנם כן עכ"פ אף לפמ"ש דמן הדין אין משפט הקדימה לאנשי הו"ד במעות הנשלח מהו"ד ויעשו כולם אגודה אחת מ"מ לחדש דבר זה צריך ג"כ הסכם מראשי המתנדבים בהו"ד כידוע דבנדרי הצדקה הולכין אחר דעת הנותן ומהראוי שכל חכמי וראשי אה"ק יעוררו את המתנדבים בעם ויודיעו להם גודל המצוה והיושר והצדק איך שחיי אלפי נפשות תלוים בתקון אחדות הכוללים ובודאי יעשו כולם אגודה אחת לעשות רצון קונם ויסכימו מהיום שנדבתם יקובץ לקופה אחת (יעו' תוס' ב"ב (קכג ע"ב) ד"ה הכא במ"ש ואע"פ שאם רצה יכול לחזור בו) וגם צריך דרישה וחקירה אם לא היה איזה תקנה קדומה בעת התייסדות הכוללים מגאוני צדיקי אה"ק נבג"מ בענין חלוקת הכוללים אבל כל זמן שלא נתברר אופן התקנות אם יש איזה ספק בתקנתם פשוט דאזלינן בחר דין תורה כמבואר בתשו' הרא"ש הו"ד בש"ע אה"ע (סי' קיח ס"ו) דדבר שאינו מפורש בתקנה נעמידנו על דין תורה יעו' ג"כ בב"ש שם ס"ק ה' וכזה כתב ג"כ הרב המגיד פ"ד מהלכות גזילה הלכה ז' גבי שכירו ולקיטו דאף דדרך הרמב"ם לפסוק בתיקו אם תפס אין מוציאין מידו מ"מ בזה כיון דמן התקנה הוא ובמה דלא התקינו בפירוש אפי' תפס מוציאין מידו והיינו נמי מהך טעמא כיון דיש ספק בעיקר התקנה מוקמינן אד"ת, ואם כי באמת יש מקום עיון בהלכה זו יעו' ג"כ בלח"מ שם מה שתמה מדברי הרמב"ם פ"ז מהלכות חובל הח"י ופ"ח שם הלכה ז' ויעו' ג"כ במשנה למלך פכ"א מהלכות מלוה בתשובתו מה שהאריך בענין זה ובמל"מ פ"א מהלכות נחלות ה"ח ויש להעיר עוד בזה מדברי הרמב"ם פרק י"ג מהלכות נזקי ממון הי"ד (ויעו' במל"מ פ"ב מהלכות רוצח ה"ב ד"ה כתב ודו"ק) ופ"ב מהלכות גזילה ה"ה וכן מדברי הרמב"ם פי"א מהלכות זכיה ומתנה הלכה טו (דהא מחנות ש"מ דרבנן היא יעו' ג"כ תומים כללי תפיסה (ס"ק עז עח) אכן גבי מתנות ש"מ יש מקום לחלק עפ"י דברי הש"ס ב"ב (קמז ע"ב) לענין מחילה דעשאוה כשל תורה ויעו' בכנסת הגדולה חו"מ (סי' כה) הגהות ב"י אות נ"א מ"ש בשם רבינו ירוחם) וכן מדברי הרמב"ם פרק כז מהלכות מלוה הט"ז (דידוע שיטת הרמב"ם פ"ג מהלכות עדות ה"ד דעדות שבשטר אינו רק דרבנן ויעו' ג"כ בש"ע חו"מ (סי' מב ס"ת) דמהני תפיסה בספק שבשטר יעו' ג"כ בש"ע (סי' כח סי"ב) ויעוין בש"ס כתובות כ' ע"א וברש"י ותוס' שם ד"ה ואוקי) וכן יש להעיר מדברי הרמב"ם פ"ג מהלכות מכירה הלכה י' יעו' תוס' ב"ק י"ב א' ד"ה אנא דקנין אגב הוי רק דרבנן (אלא דבזה י"ל דהרמב"ם ס"ל דקנין אגב הוי מן התורה יעו' תוס' ב"ק קד ע"ב ד"ה אגב וקידושין ה' ע"א ד"ה שכן וש"כ חו"מ (סי' שסג ס"ק ב) ויעו' ברש"י גיטין (עז ע"ב) ד"ה הרי ומרדכי שם ודו"ק) ומדברי הרמב"ם פ"ד מהלכות ערכין וחרמין הלכה כ"ב (יעו"ש בלחם משנה ומל"מ פט"ו מהלכות טוען ה"ה ותומים סקל"ט סק"ב) ומדברי הרמב"ם פ"ה מהלכות עבדים הלכה ד' וה' (ויעו' מ"ש הש"כ בספרו תקפו כהן (סל"ט) לחלק בין תקנת חכמים ובין תקנת נגזל ומסור יעו' ג"כ בנתיבות המשפט כללי תפיסה אות ד' מ"ש בזה) ויעו' ג"כ ברא"ש פ"ט דב"מ (סי' כד) ובש"ע חו"מ סי' קע"ה סעיף מ"ה ובהה"מ פי"ב מהלכות שכנים הלכה י"א ויעו' ג"כ בשו"ת פרח מטה אהרן ת"א סי' יא) שהאריך ג"כ בפרט זה ודוק בכל מ"ש בקצרה כי יש לפלפל ולסלסל במו אבל א"צ אריכות בנ"ד לפמ"ש הרב מחנה אפרים הלכות גביית חוב סו"ס ב' לחלק דודאי מהני תפיסה אף בספק תקנה והיינו דוקא בתקנת חז"ל (המבואר בש"ם) דאלימא טובא וחמירי דברי סופרים ואף בספק שיהיה בתקנתם ג"כ ראוי שלא להוציא מיד המוחזק אבל תקנות בני העיר שמתקנים איזה ענינים כו' דור דור ומנהיגיו כו' אין כח ביד שום אדם לבטל דין תורה מפני ספק תקנתם יעו"ש וכ"כ בשו"ת נאות דשא (סצ"א) א"כ בנ"ד אף אם היה איזה תקנה מגדולי הדור בענין חלקת הכוללים אבל כל שיש איזה ספק בעיקר תקנתם איך היה התקנה פשוט דלכ"ע מוקמינן בזה אד"ת ומפני שהענין נוגע לחיי נפשות ומעודי אין דרכי להכניס ראשו בענינים כאלו ע"כ לא כתבתי דברי אלה רק להעיר בדין תורה להלכה אבל למעשה נחוץ שיסכימו לזה גדולי הרבנים באה"ק הקרובים למקום המשפט (וגם שלא יהיה חלילה נגד חקי הממשלה משם כי אני פי מלך שמור) המה ישתדלו בכל עוז ויראו שיתאחדו הכוללים בדרך השלום המחזיק ברכה לישראל (יעו' ג"כ בתשו' מיימוני לספר קנין סי' כט), ובעיקר סדר החלוקה והקדימה לכל אחד ואחד לפי כבודו יש לדבר הרבה בענין זה כי כפי הנשמע לומדי תורה כובשים שם פניהם בקרקע ומי המה התקיפי דארעא דישראל שנקראו חשובים חוששני אם לא נאמר ע"ז השיחה נאה שכתב הרדב"ז ת"ג (סי' תעב) ומה שכתבת שאדם חשוב כו' אם חשיבתו מצד תורתו צייתין לך אבל אם אין חשיבתו מצד תורתו פוק חזי כמה חמורים חשובים איכא בשוקא יעו"ש ומהראוי כי ישגיחו על סדר החליקה אנשי אמת וכו' ובעיקר הרעיון, הנשגב והרם כי כל הכסף הנקבץ לעניי ירושלים בכל הארץ חו"ל יאסף לקופה אחת ויתחלק לכל העניים בשוה זה זמן רב אשר מצא רפיון זה מסילות בלבבי פנימה כי מדוע ישאלו אחינו ללחם ואין בעת אשר אחיהם כוללי הו"ד יתענגו על רב טוב ויחיו ברות שאננה אך למרות רוחי ולדאבון נפשי לא אוכל להחליט שיהיה תועלת אם נבוא בכתובים אודת זה בפרסום בקונטרסים הנדפסים ברשות הרבים כי מי לא ידע רוח יושבי אה"ק מפלגותיהם השונות מאד וכל הצעה אשר תבא למשפט לפני דעת הקהל לא במהרה תצא לאור יען דעה אחת שונה מרעותה ובפרט אם נציע לפניהם דבר הנוגע אל עצמם ובשרם הישמעו וזה דעת רוב רבני ישראל שלא יתראו אל העם ברשות הרבים של קהל ישראל בשאלות הזמניות המתחדשות חדשים לבקרים אף כי אח טובת העם דורשים המה בכל לב אבל יודעים הם כי רוב הקהל כבר הסכין בקריאת קונטרסים עד כי הקריאה הזאת