באר משה קיג

סימן

נט

דברי הרב החריף ובקי עה"ב מגזע תרשישים וכו' מו"ה מאיר הלוי אים הורוויטץ אשר אור תורתו זורח בעיר בוטשאטש גאליציאן נכד הגאון המובהק האבד"ק מטאניסלאב

שהציע קושיא ברמב"ם (פ"כ משופר ה"ו)

בעה"י ועש"ק נצבים תרנמ"ל בוטשאטש, עושה כסיל וכימה ייטיב הכתיבה והחתימה לכבוד רב האי גאון הגדול שבח עוז ומגדול חכם הרזים שר התורה עטרת החכמים ונזר הנבונים המפורסם בקצוי ארץ לשם ולתהלה ולתפארת וכו' וכו' כקש"ת מוהר"ר משה נחום ירושלימסקי שליט"א אבד"ק אסטראלענקא והגליל, במדינת פולין

הן קשבתי רב קשב משמעו הטוב ההולך למרחקים כשמש וכירח וגם שמעתי מספרים תהלות חבוריו היקרים אשר חלק ביעקב והפיץ בישראל להאיר להוגי התורה וחכמיה בכל מקצועות החכמה והתבונה ההלכה והפלפול כי רב מאד גדלו וגבורתו לצלול במי ים התלמוד האדירים והפוסקים הראשונים והאחרונים וכל רז לא אניס ליה לזאת יצאתי כהיום לקדם פני כבוד הדרת גאונו בברכת כוח"ט לראשית השנה הבע"ל ולתלות פני כהדר"ג שבל ימנע הטוב ואין טוב אלא תורה גם ממני ולכבדני בחבוריו היקרים אשר הוציא לאור זה כמה ואת מחירם אשר ישית כהדר"ג עליהם אשלם במיטב ועתה אציע לפני הדר"ג מאור הגולה קושיא אחת אשר נתקשתי בימים האלו מדי למדי בהלכות דיומא וזה תוארה. הרמב"ם (פ"כ משופר הלכה י) כתב וזה לשונו ואם חל יום ראשון להיות בשבת ולא היה במקום ב"ד הראוין לתקוע תוקעין בשני בלבד וכתב בכסף משנה נראה מלשון רבינו שאפי' עתה שאין אנו מקדשין ע"פ הראיה תוקעין בב"ד קבוע ולמעלה כתב שאין תוקעין אלא בב"ד שקידשו החודש והני פסקי סתרי אהדדי ותי' כיון דעכשיו החשבון קבוע בכל ישראל כל ב"ד קבוע חשוב כאלו קדשו החודש ועוד תירץ דיותר נכון לומר שהרמב"ם כתב דינו לזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה כמ"ש דיני טו"ט ודיני הקרבנות יעו"ש ולכאורה יש להתבונן על תירוץ הא' דכיון דחשבון ידוע בזה"ז די בב"ד קבוע וסמוך לחוד הלא ב"ד סמוך מאין ימצא בזה"ז אך י"ל כמ"ש ברלב"ח ומהריב"ל דאם יסכימו כל דייני ארץ ישראל על ב"ד אחד יכולים למסמכיה יעו"ש וזה אפשר להיות בכ"ע אבל על תי' השני קשה טובא דבשלמא דיני טו"ט ודיני הקרבנות שכתב הרמב"ם הם הלכתא למשיחא כי אם יבנה בית המקדש בב"א יהיה צורך בידיעתן אבל הדין דחל יום א' בשבת ולא היה במקום ב"ד הראויין לתקוע לאיזה צורך כתבו הלא איתא לקמן ברמב"ם (פרק ז מלולב הט"ו) שכל התקנות שהתקין ר"י בן זכאי משחרב בית המקדש כשיבנה בהמ"ק יחזרו הדברים ליושנן ע"ש לפ"ז בזה"ז כבר אמרנו לתירוץ הב' שאין נ"מ בדין הזה וגם לכשיבנה בית המקדש אין נ"מ בו דתתבטל התקנה דריב"ז והדרא קושית הכ"מ למקומה וצע"ג, אנא להשיבני דעת קדשו בזה כי נפשי שוקקה כאל מלקוש להקשיב לקח מפיו הטהור ולשתות בצמא מי באר חכמתו הגדולה והתקוה תאמצני כי בל ישיב פני ריקם וימלא בקשתי ככל אשר שאלתי מאת פני כהדר"ג ובזה אשים קנצי למלי ואברכהו עוד הפעם כי יכתב ויחתם לאלתר לחיים טובים ונעימים בספרן של צדיקים כנפשו הנבחרה וכברכת המוקירו המשתחוה אפים ארצה מול הדרת גאונו מאיר הלוי איש הורוויטץ בן הה"ג מוודאוונא נכד הגאון מסטאניסלאב שליט"א, תשו' ע"ז נמצא בקונטרס בנין ירושלים בחלק התשובות לסוף שער כלל גדול יעו"ש

סימן ס

דברי הרב הגאון הגדול מהר"ש מאהליווער ז"ל

שכתב לי בדברי הש"ס (יבמות לז) הנוגע לספרי ברכת משה (סימן מד)

[זה לשונו] בעה"י יום ד' כ' אדר תרמ"ז ביאליסטאק כבוד ידיד נפשי יתיב בחוונא דליבאי הרב הגאון המפורסם חריף ובקי בחדרי תורה עמו שרי נהורא חובר חברים מתוכם עושה פלא וכו' כקש"ת מוהר"ר משה נחום נ"י ירושלימסקי הגאבד"ק קאמינקא

רב שלום וברכה וכט"ס זה איזה ימים אשר שבתי לביתי מנסיעתי הארוכה בשלש ארצות אשכנז פראנקרייך בריטאניא כו' ומצאתי בו את שאהבה נפשי חבורו הנפלא ברכת משה אמנם מגודל טרדותי לא יכולתי עדיין לשום בו עיוני כראוי וגם לא היה פנאי לכתוב לכת"ר מכתב תודה וקבלה וכו' לא יכולתי עוד לאחר את תודתי להדר"ג ממעמקי לבבי עבור חבורו היקר והנפלא וכו' בסימן מד ראיתי מה שרצה כת"ר להתיר לכהן שנשא מיניקת אחר ט"ו חודש שלא לגרשה רק להפריש א"ע מאתה, אמנם הרב הגאון המובהק האבד"ק קוטנא שליט"א הרבה לחלוק על היתר זה ועיקר יסודו מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב דצריכה להמתין כ"ד חודש ואם עבר ונשא קודם זמן זה צריך לגרש ואפילו כהן אמנם לפי שהראיה מיבמות (דף לז ע"א) חזקה מאד אמר שסברת הרמב"ם הוא דמאחר דבגיטין פסקינן דזמן הנקה הוא כ"ד חודש אפילו להקל באיסור א"א אם כן הדעה מי"ח חודש היא כאלו אינה אמנם באמת נלע"ד דא"א ליישב כן דלו יהיה דזמן הנקה הוא כ"ד חודש עכ"ז ביכולתנו לסמוך על דברי רשב"ג דאמר דלמ"ד כ"ד חודש מותרת לאחר כ"א חודש משום דאין החלב נעכר רק עד אחר שלשה חדשים ולזה א"ש סתירה מסוגיא דגיטין וא"כ מדוע פסק הרמב"ם דבתוך כ"ד חודש צריך לגרש אפי' כהן לכה"פ היה לו להתיר שלא לגרש אחר כ"א חודש אלא ע"כ שהרמב"ם דרכו למינקט לשון הגמרא ומה שלא נאמר בגמ' להדיא אינו מביא, ובלא"ה אפשר לומר דלשטת הרמב"ם דאם ברח מהני אין אנו צריכין להתיר לו על ידי פרישה דהא ביכולתו לברוח וע"כ אם אינו רוצה לברוח צריך לגרש ובלא"ה אין שום שייכות לסוגיא דגיטין דהא אפילו ר"י דסובר בכתובות (דף ס') דאחר ט"ו חדשים מותר סובר גם כן דזמן הנקה הוא כ"ד חודש כמבואר בנדה (דף ט) וכן בכתובות (דף ס ע"א) לענין שיעור הנקה, ויען כי מכתב זה כתבתי בשעה כו' מוכרח אנכי להפסיק באמצע הכתיבה. והשי"ת יאריך ויסגא שלומו והצלחתו תעלה מעלה בתורה וגדולה כנפשו ונפש ידידו בלב ונפש הדורש שלומו באהבה רבה שמואל בהרב מהר"י מאהליווער. יעוין מ"ש על זה בשער כלל גדול: