באר משה קי

הנ"ל למלאות בקשתו ולהדפיס דבריו בשלימות בחבורי שיצא ראשונה (אחרי מו"מ הנ"ל בהלכה) לאור עולם לעשות רצון הדר"ג ורצון כל נושאי דגל התורה והיראה הנני מוכן למלאות בכל כחי בכל עת מצוא ועוד חזון למועד כשאזכה בחיים ושלום להוציא לאור עולם חבורי כליל תפארת כלול בהדרו אשלים בל"נ את כל הדברים שיש ת"ל אתי לסלסל ולפלפל בענינים אלו בעזר החונן דעת לעני ממעש

הקטן משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא וכעת האבד"ק אסטראלענקא והגליל

סימן נז

תשובה

לכבוד הרב החריף ובקי זית רענן וכו' מוהר"ר שלמה חיים פערלאוו בהרה"ק וכו' מהר"י שליט"א במינסק חדש פלך ווארשא

במסכת כותים הלכה ב' וברמב"ם (פ"י מהלכות ע"ו ה"ר) ובסוגיא דמחובר לקרקע שבועות (מג א')

השגתי קונטרסו על מסכתות הקטנות כותים עבדים וכו' והנני שולח לו את הסכמתי כרצונו וכו' ולאות כי היתה השקפה לטובה בקונטרסו הנני להעיר כי מה שהאריך במסכת כותים הלכה ב' על פי דברי הש"ס ע"ז (כ ע"ב) בפלוגתת ר"מ ור"י לפלפל בענין הפלוגתא דכל המחובר לקרקע הדברים פשוטים דהאי סוגיא דע"ז לאו מתלא תלוי וקאי בהאי דמחובר לקרקע דהא האיסור לאו משום מכירת עצמות האילן אלא משום דמשהי ליה בקרקע קאסר ר"מ וכמבואר שם בש"ס והאריכות בזה אך למותר כי אין זה כלל בסוג הפלוגתא דכל המחובר וכמו שמבאר שם רש"י ד"ה משהי בנועם דבריו עכו"ם במחובר ונמצא שנותן לו ישוב וחניה בקרקע יעו"ש והיינו בגוף הקרקע ולא מטעם דבר המחובר אכן להבין טעם פלוגתת ר"מ ור"י וגם שיטת הרמב"ם (הלכות ע"ז פ"י ה"ד) שפסק בזה כר"י וידוע מ"ש בזה הר"ן שם והכסף משנה שם בשם הרמ"ך יעוין ש"ס עירובין (מו ע"ב) וכתובות (ס ע"ב) והגהות מיימוני (פ"א מהלכות ציצית אות מ) ושו"ת שבות יעקב ח"א (סימן לא) ואכמ"ל, ולפע"ד יש לומר בפשיטות טעם פלוגתת ר"מ ור"י דלשטתם אזלי דהא מבואר שם מהסוגיא (כא ע"א) דשכירות אינו אסור אלא מדרבנן משום גזירת מכירה ולפ"ז ה"ה שאלה לזמן דלא עדיף משכירות גם כן ליכא אלא איסורא דרבנן ואם כן קשה איך שייך ליחוש דלמא משהי ליה דבשלמא אם מוכר לו סתם יש לומר דהוי כמוכר לו זכות בגוף הקרקע להניח שם תבואתו ואילנו אבל אם מוכר לו על מנת לקוץ דאינו מוכר לו זכות בגוף הקרקע אף אם ישהנו אחר כך הנכרי והישראל יניחנו לא הוי רק כשאלה לזמן דלא כדין משכירות אמנם על פי דברי הש"ס גיטין (מז ב' מח א) אי קנין פירות כקנין הגוף דמי או לא יש מקום לומר דהאי סוגיא דהכא דשכירות לא הוי אלא איסורא מדרבנן גזרה אטו מכירה אתיא רק למ"ד קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ולכן לא מקרי חניה בקרקע מה"ת אלא במוכר לחלוטין ולא במשכיר ומשאיל לזמן אבל למ"ד קנין פירות כקנין הגוף דמי אפילו במשכיר או משאיל לזמן הוי כנותן לו חניה בקרקע ואסור מה"ת ועפ"ז מובן היטב פלוגתת ר"מ ור"י דר"מ לשיטתו בב"ק (צ ע"א) גבי המוכר עבדו על מנת שישמשנו שלשים יום דס"ל קנין פירות כקנין הגוף דמי שפיר גזר הכא דלמא משהי ליה בקרקע ברשיון המוכר דשאלה לזמן אסור מה"ת דהוי כקנין הגוף ור"י לשיטתו דס"ל שם קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ואם כן שאלה ושכירות לא הוי רק איסורא דרבנן ומשו"ה מתיר למכור על מנת לקוץ ולא חש לדלמא משהי לה כמובן, ואדאתאן להכי א"ש שיטת הרמב"ם כחומר דלשיטתו (פ"ד מהלכות בכורים ה"ו) שפסק שם דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי שפיר פסק הכא להלכות ע"ז פ"י ה"ד) כר' יהודה דמוכר לו על מנת לקוץ וקוצץ ולא חש לשהייה בקרקע כמש"ל ויש בזה לסתור ולבנות יעוין תוס' גיטין (כה ע"ב) ד"ה ר"י במ"ש ר"י דמדין יום או יומים אין למוד בעלמא ובמ"ש התוס' ב"ב (נ ע"א) ד"ה קסבר ודוק יעו' תוס' גיטין (מח ע"א) ד"ה לא וד"ה אי ובפנ"י שם ובברכת הזבח ערכין (כו ע"ב) ואכמ"ל

והנה בהחפזי בקונטרסו ראיתי שהקשה על שטת ר"מ דס"ל בשבועות (מג א) מחובר לקרקע אינו כקרקע דהא תלוש ולסוף חברו לגבי ע"ז הוי כתלוש (חולין טז) ולגבי גביות חוב גובין מתלוש ולסוף חברו וכן לגבי שבועה בודאי הרי הוא כקרקע דצריכין דבר המטלטל כש"כ במחובר מעיקרו דודאי ה"ה כקרקע ומדוע פסק ר"מ דמחובר מעיקרו אינו כקרקע וכו' עכ"ד, הנני להעירו דהיה לו להביא דברי הרשב"ם ב"ב (סז ע"א) ד"ה אפילו ודברי הש"כ חושן משפט (סימן צה ס"ק ז) במ"ש להדיא דהרי ר"ח לא אמר דבריו רק בתלוש ולבסוף חברו כו' אבל בג"ק כגון שעומדים לגדור יש לומר דכגדור דמי וכ"כ התוס' כו' יעו"ש ומה זה שהחליט רו"מ וכן לגבי שבועה בודאי הרי הוא כקרקע דצריכין דבר המטלטל הא באמת יש בזה שני דעות כמבואר שם ברמ"א (ס"א) וש"כ שם (ס"ק ח) וכן מ"ש רו"מ ולגבי גביות חוב גובין כו' גם הש"כ שם כתב לגבי בית וגם מקרי נכסים שיש לו אחריות לענין שיעבוד וקדימה וכו' ויעוין ג"כ בקצוה"ח (ס"ק ג) מ"ש לחלק בין שעבוד לשאר דברים ע"פ דברי הש"ס ב"ב שם ודף סז) שאני שאיבה מדרבנן ולפע"ד יש להביא סעד לסברת הקצוה"ח על פי המשנה שביעית (פ"י מ"ז) יעו"ש ברע"ב גבי כוורת דבורים ובתוס' רעק"א שם (אות מו) מה שהקשה על הרע"ב אבל אחר ההתבוננות בדברי הירושלמי שם תקשי גם כן כעין קושית רעק"א וע"פ סברת הקצוה"ח א"ש ודוק, ומרוב הטרדה הפסקתי באמצע הדיבור ועוד חזון למועד ברצות ה' לטייל בארוכה

כ"ד הדו"ש ושלום כל ההוגים בתורה הקטן משה נחום ירושלימסקי האבד"ק קאמינקא וכעת האבד"ק אסטראלענקא והגליל

סימן נח

תשובה

לכבוד צורב העוסק בחקי חורב האברך המופלג בתו"י חו"ש זית רענן מו"ה חיים הערשבערג מלאדו. חתן הנגיד הנכבד חו"ש מו"ה אברהם נחום ליעבערמאן באסטראלענקא ולכל הנלוים אתם שוכט"ם.