באר משה קז

(ט) ובחאה"ע (סימן א) האריך בדין פ"ד ע"י חולי בפלוגתת הרמב"ם ושאר פוסקים ע"י חולי דינו כבידי אדם הנה בתשו' אחד להרב בד"ק ליטיוויסק פלפלתי הרבה בענין זה ועוררתי בדבר חדש דיש לומר דד"ז תליא בפלוגתא דאמוראי בש"ס דב"מ (קז ע"ב) והסיר ד' ממך כל חולי אמר רב זו עין הרע רב לטעמיה וכו' צ"ט מתים בע"ה ושמואל אמר זה הרוח וכו' הכל ברוח וכו' ר"ת אמר זו הצנה דאר"ח הכל ביד"ש חוץ מצנים וכו' ועיין (בגיטין ע) שחט בו רוב שנים וכו' בביתא דשישא ועי' תוס' שם ובשבועות (לד) ורמב"ם וראב"ד וכ"מ פ"ה מרוצח ומג"א (סי' קכח ס"ק נב) בשם מרדכי וע"ע באס"ז ב"ק (כו ע"ב) בשם רשב"א ולשיטת תוס' ורשב"א ורמב"ם לא תלינן בזיקא אלא לענין גלות ולא במזיד אבל היינו בשחטו ממש משא"כ בסתם חולי ועיין סוכה (לו) נולדו באתרוג סימני טרפה מהו וכו' התם לא שליט אוירא והדר בריא וכו' וכ"ה בחולין (מו ע"ב) גבי אוזן בכור דשליט ביה זיקא לא הדרא בריא וכו' ומוכח דבכל כאב חיצוני עיקר הקלקול ע"י הרוח יעוין בירושלמי דשבת מבואר דגם שמואל ס"ל כר"ת דבצינה ומסיים עלה ורבנן אמרו צ"ט מתים בפשיעה ואחד ביד"ש וכפי הנראה מזה הוציא רמב"ם הלכות דעות דרוב חלאים באים על ידי פשיעת האדם והביאו גם כן הבית מאיר אבל לא הראה מקורו ולענ"ד מקורו מהירושלמי הנ"ל וע"ע במד"ר (מצורע פט"ז) ולפי זה נראה דלרב דאמר בעין הרע ודאי מקרי ביד"א כדאיתא (בב"מ ל) דמיקלי קלי לבגד ובש"ס (דב"ב ס) ונמוק"י וחו"מ (סימן קנד ס"ג) בהג"ה דהוי היזק בידים וה"נ באדם ועיין בעקדה פרשת תזריע ומפרש שם כמה עובדות נפלאות בענין היזק ע"ה שנתאמת על פי חכמי הטבע ואף שראיתי בתוס' ר"י החסיד לברכות כתב בהאי דבני יוסף לא שליט בהו ע"ה והקשה דא"כ אמאי לא היו יותר מכל השבטים כיון דצ"ט מתים בע"ה ותירץ דאם לא היה מזדמן להם ע"ה היו מתים בגזירת המקום בתולי אחר ביד"ש ע"ש אבל גם לפי דבריו אותם שנחלו ומתו על ידי עין הרע ודאי דמקרי ביד"א ובפרט היכא דאינו מת רק הוא חולה וגם לרבנן דהירושלמי דצ"ט מתים בפשיעה ודאי דלדידהו כל חולי מקרי ביד"א ומזה יל"ע בדברי רמב"ם גופיה דס"ל דחולי הוי ביד"ש ובהלכות דעות כתב בעצמו דרוב חלאים בפשיעה ומצאתי בתב"ש (סי' לו ס"ק עה) שהעיר מהא דצנים פחים ותירץ דלרמב"ם בעינן דומיא דממזר שיהיה ע"י מעשה בגוף האדם ואכתי לא הונח מירושלמי הנ"ל דבאים על ידי פשיעת האדם אבל למ"ד ע"י הרוח שפיר י"ל דמקרי בידי שמים וגם במה שהעיר רו"מ הדר"ג על הב"מ בדין נתמסמס קצת מהא דלא קי"ל כמ"ד דכל העומד לבצור ולגזוז כגזוז דמי גם אני העירותי שם בזה והבאתי מהא דידות הכלים שפסקו הרמב"ם והרא"ש דאין חוצצין ובמרדכי פ"ב דשבועות ותוספות (סוטה כה) מבואר דר"מ לטעמו דהעומד ליבצר כבצור דמי ועיין חולין (עג) ותוספות ורשב"א ובתו"ח שם ובר"ש סוף פ"י דמקואות וגם הבאתי מהא דפט"ו דאהלות מ"ח שהביא גם כת"ר וגם הבאתי מהא דפכ"ט דכלים משנה ת יד מגריפה וכו' ובר"ש שם בשם תוספות מחלק בין עתיד לגוד וגם פלפלתי בהש"ס (דזיר נא) גבי שער המת העומד ליגזז ובדברי שעה"מ פרק ד מגירושין ופרק ה מטוען ואין עת להעתיק יותר

כ"ד ידידו הדו"ש כאה"ר וא"ע מכבדו כרוב גדולתו שלום מרדכי הכהן אבד"ק ברעזאן

סימן נו

דברי הגאון הגדול הנ"ל וכו' כקש"ת מו"ה שלום מרדכי הכהן שליט"א

דברים הנוגעים לספרי ברכת משה בקו' התשו' (סימן ד וסימן כד) ומענין לענין למלאות רצון קדשו שיודפסו הדברים במלואים

בעה"י יום ו' עש"ק לסדר. והארכת ימים יו"ד אלול תרחם ציון לפ"ק ברעזאן. השומע קול שופר יחוק לחיים טובים בספר את כבוד ידידי הרב הגאון המפורסם גן הדסים ערוגת הבושם איש האשכולות סיני ועוקר הרים כקש"ת וכו' וכו' מו"ה משה נחום ירושלימסקי נ"י הגאבד"ק קאמינקא. כן הגיע עדי באמצעות המדפיס מלבוב. חבורו הנכבד ברכת משה ובו שלשה ספרים נפתחים וברכתי ברכת הנהנין ובצאת השנה אברכהו מקרב ולב עמוק אשר בעת יפתחו ג' ספרים יכתב ויחתם בספרן של צדיקים גמורים בחיים נעימים לאור באור פני מלך מלכו ש"ע ותורתו ויפיצו מעינותיו חוצה להגדיל תורה ולהאדירה ויראה נחת בעמלו בזה ובבא אכי"ר

(א) ולמען תת אות כי ד"ת חביבים עלי עד לאחת (ומצאתי את שאהבה נפשי חדושי תורתו היקרים וגי"ק הנעים ומאד נפשי שוקקה לסבב ביאת חבורי משפט שלום לידו הטהורה ואולם אין אתי מספרי כי כבר נמכרו כולם וכו' אשלחהו להדר"ג באהבה וחבה יתירה ולעת כזאת אין אתי ספרו מנחת משה ולא ראיתיו מעולם ויאבה. נא בחסדו לכבדני במנחתו העריבה עלי כמנחת ירושלים כחפץ ידידו ואוהבו מרחוק בלב קרוב מוקירו ומכבדו כערכו הרם) אכתוב לכת"ר מה שהעירוני רעיוני בפתחי את ספרו הנכבד (וברוב חסדו ידפיס דברי כשימצאו חן בעיניו בתוך חבורו שיוציא לאור אח"כ) ראיתי (בסימן ד) האריך בדין ק"ס של פסח נשלח בלא חותם תמהני שלא הביא מדברי הפרמ"ג באו"ח במש"ז (סי' תמה ס"ק ד) ובענין ט"ע יעוין בשו"ת ב"ח החדשות (סו"ס כד) ומ"ש אי בעינן ט"ע וסימן תמהני שלא הביא מאה"ע (סי' קלב ס"ד) וגם יעוין בענין זה בשו"ת ב"ש הנדפס מחדש חיו"ד (סי' קפז קפח) באורך, ובסימן כד האריך כת"ר בענין ספק שאינו שקול אם מצטרף לס"ס תמהני שלא הביא הדר"ג דברי הריב"ש (סימן שעז) שחילק בין ספק מחצה על מחצה בטבע העולם או לא ועיין בש"ש ש"א פי"ח אבל בסד"ט (סי' קפז ס"ק טו) הוכיח מתוס' נדה להיפוך ואני הבאתי ראיה מהרשב"א גיטין (דף פט) ועיין באב"מ (סי' מו סס"ק ד) בזה ועכ"פ מוכת מהרשב"א דבכל גוני ספק שאינו שקול מצטרף, ומ"ש הדר"ג לצדד דלשיטת רמב"ם נהי דבכה"ג אין מצטרף לס"ס מ"מ הרי לרמב"ם גופיה ס"ל דאפשר לפהמ"ק בלא דם תמהני דסברא זו שייך רק בדרבנן ולא בדאורייתא וכמ"ש הש"כ (סו"ס רמב) בהנהגת או"ה מדברי הב"י (סימן צב) בדין חנ"נ בלח בשאר איסורים דדוקא בדרבנן יש להקל בכה"ג ודברי הד"מ (סימן נד) כבר תמהו עליו באמת האחרונים ובמק"א הבאתי מדברי הה"מ (פ"ז מאישות הלכה יב) ודברי הכ"מ (פ"ה מהלכות קרבן פסח) ועיין בג"פ (סימן קכב ס"ק ח) בשם כמה פוסקים בענין זה באריכות ומצאתי בשו"ת שער אפרים (סימן סח) שהאריך להשיג ע"ד הש"ך וקיים דברי הרמ"א ולא באתי אלא להעיר את הדר"ג: