באר משה (כריף) ט

לעמוד גם על דברי התוספות דמנחות הללו עיין לחידושינו לקמן פ"ח דף נ"ט ע"ב במשנה ע"ש ודו"ק

בא"ד אבל נזיר טמא רחמנא קרייה חוטא וכו ותוהא על הא' וכו' עכ"ל לכאורה נראה דהוק' להו דנזיר טמא נמי מצוה רבה על החטא ותי' כיון דתוהא על הא' א"כ אין כאן מצוה וק"ק דתלמודא לא קאמר הכי אלא דילמא יעבור על נזירותיה ותו ק' דלקמן פ"ג דף י"ט ע"א ובפ"ק דנדרים דף ו' ע"א קאמר תלמודא היינו טעמא דכתיב קרא בנזיר טמא משום דשנא בחטא ר"ל דחטא שני פעמים ואמאי הוצרך לזה תיפוק ליה בפשיטות דנזיר טמא קרי ליה חוטא טפי משום שציער עצמו מן היין ואין כאן מצוה אבל נזיר טהור מ"מ איכא מצוה ולכן נראה לפרש כוונתם דכתבו תוהא על הא' ר"ל דע"י שתוהא דילמא אתי לעבור וכו' דמשמע להו דתלמודא דקאמר דילמא יעבור היינו משום שתוהא על הא' וזה נמי כונת תלמוד' לקמן דאמר שנה בחטא החטא הב' היינו דילמ' יעבור כדקאמ' הכא דחשיב חטא אבל כיון דתוהא נמצא מביא חולין לעזרה כדקאמר בפ"ק דנדרים דף ט' ע"ב והביאו רש"י הכא ד"ה הני מילי וכו' וא"כ זהו החטא ואמאי הוצרך תלמודא לדילמא יעבור וכו' וליכא למימ' דה"נ קאמר משום דמתירא שמא יעבור הילכך מתחרט ונמצא מביא חולין לעזרה דא"כ הו"ל העיקר חסר מן הגמ' א"ו מתחרט לחוד ודילמא יעבור לחוד וצ"ל דתלמודא הכא חדא מנייהו נקט והנה רש"י ד"ה ה"מ וכו' כתב וז"ל כדאמרי' בפ"ק דנדרים וכו' ע"ע אע"ג דתרי טעמים חלוקים הם וא"כ הא דמייתי מפ"ק דנדרים לא שמיה מתייא נראה דכוונתו דמביא ראיה למ"ש אריכא ליה מילתא וכו' ולזה נסתייע מפ"ק דנדרים דקאמר להדיא רבין עליהם ימי טומאה וכו' ומעתה יש לתמוה על התוס' דהניחו טעמא דילמא יעבור דהכא ונקטו טעמא דתוהא דפ"ק דנדרים וצ"ע וע"ע לחידושינו לקמן פ"ג דף י"ט ע"א ד"ה והא דכתביה וכו' ודו"ק

ד"ה הריני כזה וכו' הריני נזיר לא אמר יש ספרים וכו' כצ"ל

בא"ד ושמא הסופר טעה וכו' וה"פ דס"ד וכו' כצ"ל ר"ל ושמא לקיים גירסת יש ספרים ולמחוק תיבת אמר שהסופר טעה בתיבת אמר שמואל וכתב אמר אמר שני פעמים וה"פ הריני כזה לא ר"ל לא משמע נזירות ודו"ק

ומיהו פירש"י אינו מתיישב שכתב דאי כזה אמר וכו' ור"ל בשלמא אי אמר כזה וכו' משמע דמתני' לא אתני הריני כזה ועיין לה' אורח מישור ז"ל שהביא גי' אחרת בגמ' ובדברי רש"י בזה בבי"ת ולא בכ"ף ע"ש והשתא נתבארו דברי רש"י גם לפי גי' זו נתבארו לי דברי ה' מש"ל ז"ל פ"ק מה' נזירות דין ו' שכתב בסוף דבריו וז"ל כן נלמד מדאמרי' פ"ק דנזיר וכו' הריני כזה לא אמר וכו' ע"ש דלכאורה אינו מובן אלא כונתו על בזה בבי"ת שכך היתה גירסתו אלא שאני תמיה עליו שלא הזכיר שרש"י גורס הכי אבל התוס' גרסי כזה בכ"ף וצ"ע

דף ג' ע"א גמ' מאי דהדין שלוח רבויא וכו' ביאור הסוגיא לפי' רש"י דהמקשה ס"ד דפי' פרע ר"ל שיער ולהכי פריך ממאי דשילוח לרבויי שער דכתיב וכו' אימא להעביר השער וכו ומשני תנא פרע יליף ר"ל דפי' פרע ר"ל גידול שער וא"כ ע"כ דה"ק הרי עלי לשלח דהיינו לרבויי עד שיביא לכלל גדול פרע דהיינו נזירות או ה"ק הרי עלי להעביר כשיגיע לכלל גדול פרע שהוא שלשים דהיינו נזירות. והנה מפרש"י משמע דפרע דכהן הדיוט גופיה לא ידעינן דר"ל גידול שער אלא משום דילפינן מנזיר דבעי שלשים ולכך ע"כ דה"ק קרא פרע להוי עד שלשים טפי לא לירבו אלמא דפי' פרע ר"ל גידול שער של שלשים וק' דא"כ בלא"ה ת"ל כיון דבנזיר גופיה כתיב שלשים וכתיב פרע י"ל דמ"מ איכא לפרש דה"ק קרא גדל פרע שער ראשו ר"ל פרע שהוא שער ראשו צריך לגדל שלשים אבל גבי כ"ג דלא כתיב אלא פרע להוי לחוד ע"כ דה"ק גידול שער של שלשים ליהוי וממילא דפי' גדל פרע דגבי נזיר ה"ק קרא גדל גידול שער של ראשו כמ"ש הרא"ם בפ' נשא אבל לפי' התוס' לעולם דפי' פרע שער אלא דמשני דיליף מכהן הדיוט דשילוח הוי לשון גידול ונראה דמשמע להו לשון גידול ולא לשון העברה וה"ק לא יעבירו שער אלא עד שלשים כיון דכבר כתיב ראשם לא יגלחו א"כ ע"כ דלא ישלחו לשון רבוי ולא לשון גילוח והא דפריך בסנהדרין פרק כ"ג דף כ"ב אימא לא לירבו כלל אע"ג דכתיב לא יגלחו אלמא דצריך לירבו י"ל ע"פ דברי התוס' שם ע"ש. ואין להקשות דמאי משני ס"ס אימא דשילוח דהכא כמו שולח מים ולא כמו שלוח דכהן הדיוט ובשלמא לפי' התוס' בדבור שאח"ז דלא היה חושש אלא שימצא פסוק א' וכו' ניחא אבל לפירושם קמא קשה י"ל כיון דקאמר לשלח פרע מסתמא כונתו כמו שילוח דאשכחן גבי פרע גופיה. ומ"ש עוד רש"י וז"ל דבין פרע דנזיר בין פרע דכ"ג אינה פחותה משלשים עכ"ל נראה דנתכוון לדברי התוס' דלא תימא דילמא דפרע היינו גידול שער דתרי יומי ולא נזירות ודו"ק

אבל קשה לפ"ז דא"כ אמאי לא פריך אקרא דשלחיך פרדס רמוני' אימא תרי יומי זל דה"נ ועדיפא מינה פריך אימא מידי דאעבורי וכו' מיהו קשה מאי משני ואב"א האי שלוח מים ריבוי וכו' ס"ס אימא תרי יומי וצ"ל דרש"י אינו אלא לרווחא דמילתא וכן נמי תלמודא דמייתי ג"ש לפירוש התוס' אינו אלא לרווחא דמילתא דבלא"ה כיון דאמר תרי יומי הוי כאילו פירש נזיר תרי יומי דהוי נזיר דאל"כ לאיזה תכלית תלה בגידול תרי יומי א"ו לנזירות נתכוון כנ"ל לישב בדוחק

תוס' בד"ה תנא וכו' לא משמע דלא ישלחו דהוי גידול דאפי' תרי יומי וכו' עכ"ל ר"ל לא משמע דהוי גידול של שלשים אלא משמע דאפי' תרי יומי וק"ל

בא"ד וכיון דלא אמר בפי' הריני נזיר תרי יומי וכו' עכ"ל דאילו אמר בפי' הריני נזיר תרי יומי הוי נזיר שלשים יום כיון דהזכיר להדיא נזירות משום דאין נזירות פחות משלשים ואע"ג דלא אמר אלא שני ימים כמ"ש הרמב"ם בפ"ג מה' נזירות דין ב' ועיין לה' א"מ ז"ל ועיין מ"ש בפירש"י וק"ל

ד"ה משקין וכו' וי"ל וכו' איכא למידק מ"מ לדעת המקשה דלא אסיק אדעתיה פרע פרע ודפריך מקרא דשולח מים דכתיב גבי נביא לפרוך מהני קראי שלח תשלח וישלח יעקב דכתיבי באורייתא ויש ליישב דאין ה"נ המקשה ידע התירוץ ונקט קרא דשולח מים לרבותא דואב"א דמסיק ועיין לה' א"מ ז"ל

ד"ה צפורין וכו' דא"כ הרי עלי נשרין הול"ל וכו' עכ"ל אינו ר"ל הול"ל הנודר דמה בכך אי לא