באר משה (כריף) נח

וכו' ודו"ק כנ"ל ושו"ר לס' נחל קדומים למהר"י אזולאי נ"ע פ' נשא בפסוק איש איש כי יפליא וכו' שכתב משם קול הרמ"ז בע"א ע"ש בסוף דבריו ועיין לחידושינו לקמן דף כ"ח ע"ב במשנה גבי אין האשה מדרת בנה בנזיר וכו'. ודע שראיתי למהרי"בל ז"ל בח"א דף נ"ט ע"א שהקשה להי"מ דאמאי לא מוקי תלמודא מתניתין דמכות בנזיר שמואל הרמתי שהוא נמי מן הבטן הוה והוה אסור ליטמא למתים דדוקא בשמשון דגמרא גמירי לה דאטמא למתים א"ד ע"ש ולא ידעתי מאי קושיא דודאי דלהי"מ כל שהוא נזיר מן הבטן דינו כמו שמשין ממש לגמרי לכל מילי ומותר ליטמא למתים ותלמודא דקאמר בנזיר שמשון מדיר בנו מן הבטן נמי נזיר שמשון קרי ליה וזה פשוט. ודע דמסוגיא הכא מבואר דהנודר על תנאי אע"פ שעדין לא חל הנזירות אינו יכול לחזור בו ולבטל הנזירות מדקאמר הכא ודאי לא מצי לאתשולי ואי ס"ל דכל זמן שלא חל הנדר יכול לחזור משום דאתי דבור ומבטל דבור א"כ נהי דנזירות שמשון ליתיה בשאלה מ"מ הא יכול לחזור בו ולעקור הנזירות כ"כ ה' מח"א ז"ל הלכות נדרים סי' י"ב דף י"ב ע"ב ע"ש

ואגב אכתוב שראיתי להמש"ל פ"ב מה' נזירות דין י"ז בסוף דבריו וז"ל כתב מהרי"מט ח"א סי' ד' דאשה שנדרה בנזירות שמשון מצי הבעל להפר לה ויש ראיה מהא דאמרי' בפרק השולח דף ל"ה ע"ב אמר ר' הונא נשאת אין מדירין אותה שמא יפר לה בעלה ואי ס"ד דניירות שמשון אינו יכול להפר ידירוה בנ"ש וכו' וראיה זו איני מכיר דהא מתניתין קתני נודרת ליתומים מה שירצו ושמא היתומים רוצים להדירה בפירות אחרות ולא ביין ושכר אבל לדברי התוס' א"ש דכל מין פירות וכו' ודברי ה' צ"ע עכ"ל ולכאורה אינו מובן דאמאי לדברי התוס' א"ש שהרי שמא היתומים אינם רוצים להדירה ע"ד רבים וכן נמי מאי מקשו התוס' ידירוה שלא תאכל ככר זה אם נהנית משל בעלה ותאכל לאלתר בפנינו וכו' שהרי שמא היתומים אינם רוצים. גם עיקר קושייתו אינה קושיא כלל שהרי עיקר התקנה שתהיה נודרת כדי שלא תפסד כתוב' כדקתני מתניתין מפני תיקון העולם אבל מאי דקתני מה שירצו היתומים אינה אלא עצה טובה בעלמא לטובת היתומים וא"כ היכא דלא אפשר אלא בנזירות שמשון אין סברא כלל שתהיה מפסדת כתובת' אם לא ירצו היתומים כיון דאינה אלא עצה טובה בעלמא ונראה דכונת הרב משום דעיקר התקנה שתהיה נודרת בדבר הקשה לה כדפירש"י אבל יין ושכר שמא אינו קשה לה כי היכי דאמרינן נמי משום חששת שמא יפר לה בעלה קאמר ר' הונא מפסדת כתובתה וזהו שכתב שמא היתומים אינם רוצים להדירה ביין ושכר כלומר משום שאינו קשה לה ובהא הוא דתלוי ברצון היתומים וזהו שכתב אבל לדברי התוס' א"ש דכל זמן פירות שירצו היתומים וכו' וזה פשוט ודו"ק ועיין מה שאכתוב עוד בתוס' ד"ה אמר וכו' בבא המתחלת דע שראיתי להלק"ט וכו'

רש"י ד"ה ואת"ל לענין כולהו שאלתא לענין נזירות מועטת וכו' עכ"ל וכ"כ התוס' והוכרחו לפרש כן אע"ג דכבר קאמר תלמודא את"ל נזירות מועטת כיון דעשרה יומין יתירין לא סלקי וכו' ע"כ בהאי את"ל הדר ביה תלמודא דאל"כ היכי בעי הריני נזיר שמשון אחר עשרים יום ומעכשיו נזיר סתם שהרי אחר עשרים. עשרה יומין הוא דיתירין מנזיר סתם ודו"ק

רש"י ד"ה הריני כמשה וכו' ושוב לא שתה יין וכו' עכ"ל כתב ה' אורח מישור וז"ל דבר תמוה היכי בא זאת ללשון נזירות הלא כיון שנפטר לא שתה כלל אפי' שאר משקין ונ"ל צ"ל שתו וקאי אדורו שהיה באותו פעם שנפטר משה ודאי לא שתה יין שהיו נזירות וכונת רש"י כמ"ש התוס' אלא שנשתבש הלשון בטעות עכ"ל ומיהו הלח"מ פ"ד מה' נזירות דין ו' בסופו הבין דברי רש"י בפשוטן ולכך כתב עליו שהתוס' פירשו בע"א ע"ש

תוס' ד"ה אמר הריני נזיר כשמשון וכו' וידחה סתם נזירות וכו' עכ"ל ר"ל כיון דלא ניחא ליה בהפסקה וגם לא מצי לאתשולי לא חיילה כלל נזירות סתם ונדחית וכ"ה בהדיא בש"מ והא דלא ניחא להו לומר דלאחר עשרים מונה סתם נזירות ויגלח ויביא קרבן ואח"כ יתחיל נזי' שמשון משום דא"כ לא מצינן לתרוצי דיבוריה שאמר לאחר עשרים שמשון דמשמע לאחר עשרים מיד מתחלת של שמשון כמו שהוכחנו לעיל מדבריהם בד"ה הגה"ה וכו' אלא ע"כ דלא חלה כלל ודלא כהרב אורח מישור שכתב דטעות הוא שהרי צריך לקיים שניהם והגיה מדחל במקום תיבת וידחה ע"ש ולפי הגהתו מדחל ליכא לפרושי דר"ל לאחר עשרים מונה נזירות סתם וינהוג כל דין נזירות שיכול לנהוג ולא יגלח ואינו מביא קרבן ואח"כ מונה של שמשון לחוד דא"כ היינו דלא אפשר להשלימו וחשיב הפסק ודו"ק

בא"ד סתם נזירות דהנך עשרים וכו' ואחר עשרה בר יפסיק וכו' כצ"ל

בא"ד והך בעיא ל"מ למבעי בגמ' וכו' דודאי חייל עליה נזיר סתם וכו' עכ"ל ק"ק לפ"ז איך מבעיא ליה גבי נזיר שמשון אי חיילא או לאו תפשוט דע"כ דחיילא כמו נזיר עולם דאי לא חיילא א"כ יש חילוק בין נזיר שמשון לנזיר עולם א"כ אמאי לא חשיב לעיל במתני' פ"ק דף ד' ע"א דקתני מה בין נזיר עולם לנזיר שמשון וכו' שהרי ע"כ דלפי חילוק זה איכא נפקותא גבי נ"ש ונ"ע גופייהו דאלו נזיר עולם מתחיל לאחר עשרים אבל נ"ש מתחיל אחר חמשים לפי מה שהגיה ה' א"מ בדבריהם מדחל וכו' ולפי הגי' נמי דידחה וכו' מ"מ גבי נ"ע יחול עליו נזירות סתם דצריך לקיים שניהם שימנה עוד עשרה ימים ששייר מנזיר סתם ויגלח אבל נזיר שמשון דוחה נזירות סתם ואינו מקיים שתיהם ודוחק לומר משום דמתני' גופה ספוקי מספקא לה דכולי האי הו"ל לתלמודא לבאר להדיא וי"ל דאיכא למימר דלא חשיב מתני' אלא כשהוא כבר עומד בנזירות וכה"ג תירצו התוס' לעיל שם במשנה ע"ש ודו"ק

ודע שראיתי למהרימ"ט סי' קל"ד דף צ"ו ע"א שנסתפק אם אמר הריני נזיר שמשון ע"מ שיש לי התרה אי הוי כמו מתנה על מה שכתוב בתורה כיון דשמשון אין לו התרה או נימא אין זה כתוב בתורה ואדרבא כל נזירות ונדרים שכתוב בתורה אחרים מוחלין אלא שנזירות שמשון אמרו דליתיה בשאלה את"ד ע"ש ונראה דמדברי התוס' בפ"ק לעיל דף ד' ע"א ד"ה בין וכו' שהקשו שאלה איכא בינייהו ע"ש יש להוכיח דס"ל אפי' אמר ע"מ לא מהני דאל"כ מאי מקשו אימא דלא חשיב אלא מידי דלא שייך כלל בנ"ש אבל שאלה דמשכחת