באר משה (כריף) ג

שאין בו אשלי רברבי. כרכא דכולא ביה. כריך ותני בכוליה תלמודא. ואשר ל"ו צדה. והאלהים אינה לידו. ומתיישב לבו בתלמודו. יתן בע'טו כל זכות שתבא לידו. כותבו במח'ובר. וח'ובר ח'בר ח'בורי מח'בר. יתן בספר ויוחקו. כי שפע ימים יינקו. לדורות הבאים ישברו פראים. מבשר המילואים ויבינו במקרא: חזו מאי דקמן. חסד ואמת מן. האי ספרא דבי רב באר משה אר"ש שיטה על מסכת נזיר זאת תורת הנזיר מלא על כל גדותיו. מוציא רוח מאוצרותיו. גופי הלכות הן הן גופי תורה: דין הוא הד'ר בהד'רי הד'רים. כל שלטי הגבורים. איש הבי'ניים מוע'ד בע'די עד'יים. מני"ר הרב הכולל בישראל להלל. כמהר"ר משה כ'רייף זצוק"ל ובתורתו יהגה. כארז בלבנון ישגא. קרא הרבה שנה הרבה. לילה כיום יע'יר ויהי ע'ר. ותדד שנתו שוקד על לימודו במשפט לאוהבי. פה צדיק יתגה דבר על שורשו. בדרך יבחר נפשו. את מקורה הא'רה: האי מאן דיא'יר. לו יע'יר. הערות יקרות. ישים נהרות. ה'רם נה'ריים. להבין שמועה על האבנים. תלה לה כיפי ועשה לה אזנים. דק ואשכח אומרי מתניתא. ועביד עבידתא שפירתא. בארש שיטה אשר נטה. שם אהלו. ברוך שככה לו. טעם כעיקר גדול בתורה: צאו וראו את מעשה תקפו וגבורתו וילכוד את עי'ון עמוק עמוק לן בעומקא של הלכה בעיון וסברא וידבר משה

באר את התורה הזאת בבינת הלב וחיקור דין. שנה פרקו במעשה חידו'דין. ושכל רחב בים הש"ס ורש"י ותוספות. אסף אסיפות. לכל היד החזקה ונורא על כל סביביו. בין מתוכו בין מעל גביו. רמי דיקלי ומעתיק הרים. וימינו טפחה שמים ועשה מאורים. אורים גדולים אתיא נה'רא נה'רא: ואחר שהשיג שלימותו. לא הספיק למלאת תאותו. לאדפ'וסי הר'רא את ספר התורה: נקרא נקרוא אל בית המלך מלכו של עולם ומשה עלה. בישיבה של מעלה. ההוא יומא אך גדול היה ותרעש הארץ ממקומה. ויבכו את משה על האי שופרא דבלי בעפרא. ונוחם יסתר מעינינו. על זה היה דוה לבנו. כי לא הניח בנים למלאת מקומו. וה' סביב לעמו. לנחם את אבילי ותחי' זאת נחמתנו והיה בהניח זה ספר באר משה כתב איש רב'י הן הן תולדותיו תולדות משה ערוכה ככל ושמורה: והרי זו מן המו'דיעית כי מיום שעלה למנוחה ועד עתה תורה מונחת באמתחותי עם ספרי הקדש אשר לי ועדי בשמים כמו הצ'ער עלה בנפשי כי לא מצאתי און לי עו'זר לדוד להוציא לאור תעלומה הא שצרא דאורייתא אורייתין כשירה: כי לפי עוצם גודל האהבה שהיתה תלויה בי בחיים חייתו ונפשו נקשרה בנפש דו"ד ואף גם זו לדוד בש'נוחו מסכתא זו עם הרב הנז' והיד כותבת ידיו של משה לא היתה קרי'ה אשר שגבה ממני כי ע"כ זאת חובתי להיות זהיר להוציא לאור תעלומות חכמה אשר עשה משה לעיני כל ישראל למיעבד נייחא לנפשיה בעדן גן אלהים וינח משה

באר ענו לה. שבחא דאתי ממילא. אשר עד כה עזרני ה' לקרבה אל המלאכה. ולהעלותו על מזבח הדפוס בהעמדה והערכה. מוגה מכל סיג כדת וכהלכה. וברוך ה' אשר לא השבית לנו גואל. שלומי אמוני ישראל. ה"ה הרב הכולל בישראל להלל אחד היה אברהם הכהן יצחקי נר"ו ואשר ע"י הש'ני חמיד ליבא ה"ה הח"וש כה"ר משה שלתיאל יצ"ו נכדי הרב המחבר זצו"קל המה בעוצם השתדלותם האירו דבריהם בנועם שיח לאחד מבני עליה החפץ במילי דשמיא וידו פשוטה במידת החסד והרחמים להגדיל תורה ולהאדירה. ויתנם ה' לחן ולחסד ולרחמים. בתוספת מרובה לא להדפוסי תמימים. ואלה מוסיף חידושי תורה להאנשים שלימים. אשר בא עליהם עת פקודתם ונחו על משכבותם. כמיטב ימיהם שלא בזמנם. להם יקראו בנחלתם. הראשון אדם שחביב. ונוגה לו סביב. הדר הוא החדש כולל כל אישורי'ן בכל מידות טובות כך היא המידה. ה"ה כמה"ר יאודה הכהן יצחקי זלה"ה א"ח טוב למנו"ר גדול הנאמר באברהם עליון למעלה. לו נאוה כל תהלה. למרבה המשרה: את חקות חוט הש'ני חכם לבב. מבני חוב'ב. אשר גידלו המלך שר צבא ישראל העומד לנ'ס עמים ואשתו נעמי הכבודה והצנועה כי בת מלך היא האשה מרת מסעודה מכ'ת ויהי לה לבן והוא קרא לה בני אתה. הלא זה הוד החה"ש כמהר"ר יעקב ארטבי ז"ל עודנו באבו. קראו רבו. ויעקב נסע אל המנוחה ואל הנחלה. יתיב ביני ורדיני. שולחן בצפון ומנורה: ויען וביען בנים נא היו להם. ואלה תולדותיהם. אורה מונחת. לנחת הנח'ה עושה. למעבד נייחא לנפשה. וזאת התורה גירסא דינקותא דניחא למדייהו. וחדי בפילפולייהו. ואתו רבנן ואסמכום אדאורייתא ויקראו לו בני סמיכי סמוכות לתורה: הא כען עידן צלותא למבעי רחמי ואני תפלה תהיין לראש הראשון אדם גם לי לבב או"ע אברהם אוהבי אשר הגדול חסדו חסד לאברהם אשר זכה ועשה מעליותא לואת התורה לעול'ה. יהא רעוא כירת יכון. וכסאו כשמש נכון. יהיה מעלה מעלה. ויחי ויתן לו את ברכת אברהם וכל מידי דמיטב הני ברכ'י דרבנן. בני חיי ומזוני רויחי ותחת כל עץ רענן. ואפנה על ימין אני אברך לחמדת לבבי האיש משה בברכה המשולשת. ל'ו אוסיף לגשת. משמיא מיהב יהבי העושר והכבוד ואורכא בחיין וזכות הרב מר זקינו יעמוד לימינו צנה וסוחרה: סביב סביב למשכנותיו ויעמוד משה

באר תפרוה שרים כרות נדובי. עושים מאהבה שמחים וטובי. כל מצוה שקבלוה בשמחה ושמ'חו השומעים. מעשיר'י עם עתיר דינרין עתיר סלעין. יש מפזר פיזר נתן. מהר ומתן. ודרך חסידיו ישמור. אל הר המור. כגון דא מצוה לזכות את הרבים. אילת אהבים. הכל רודפין אחריה דאלים זכותא זכיה דאורייתא. זו תורה או שכרה: קול דודי הנה זה בא. דגול מרבבה. יקר תפארת. כולו כהדר'ת. מעלת הגביר המרומם. אור יומם