באר משה (כריף) כט

מקצת היום ככלו וכו' שהרי כיון דמאה יום שלמים משמע ולא שייך מקצת היום ככלו ומדברי התי"ט לקמן פ"ג משנה ד' והזכירו ה' אורח מישור ז"ל נראה דס"ל דכוונת רש"י לתרץ קושיא זו גופה דפריך תלמודא לר' מתנא מר"א ולזה תירץ דשלמים משמע ולא אמרינן מקצת היום ככולו וסותר הכל משום דיום מלאת וכו' ע"ש וצ"ל דכוונת רש"י ר"ל דתלמודא לא חש לתרץ לר' מתנא וזה ודאי דוחק עצום בכוונת רש"י. גם תמהני על ה' א"מ ז"ל שהק' דמאי פריך גמ' לר' מתנא וכו' שהרי התי"ט שהזכיר איהו גופיה ע"כ דכוונתו דרש"י נתכוון לתרץ קושיית הגמ' לר' מתנא וע"כ דתלמודא לא חש לתרץ וכדכתיב' וכן ראיתי במקובצת וז"ל אמרה תורה וכו' לכאורה דר' מתנא איתותב דלא משני תלמודא אלא לר' פדא ואיכא דאמרי דר' מתנא מוקי לה באומר שלמים עכ"ל ע"ש

ד"ה ור' יהונתן וכו' ולא אצטריך לן מגדל פרע וכו' עכ"ל ולר' פדא ע"כ דאינו צריך דקאמר ר"ל אינו צריך שלשים יום אלא כ"ט ומיהו בפ"ב דמס' חגיגה דף י"ח ע"א מייתי התם פלוגתא דר' יאשיה ור' יהונתן כה"ג גבי מלאכה בחה"מ והתם ע"כ דאינו צריך דקאמר ר' יהונתן אדרשא דר' יאשיה קאי ע"ש וכן במכלתין לקמן פ"ז דף מ"ח ע"א דקאמר ר' ישמעאל אינו צריך וע"כ דאדרשא דת"ק קאי ע"ש

דף ז' ע"א גמ' אמר רבא שהחזיק בדרך עיין לה' שער יוסף ז"ל דף כ"ה

שם מי לא תנן הריני נזיר כעפר הארץ עיין להמש"ל פ"ג מה' נזירות דין י"ב ודין י"ח

שם גמ' הריני נזיר אפי' מאה שנה אפי' אלף שנים וכו' מה שיש להקשות מכאן אסוגיא דפ"ב דנדרים דף י"ט ע"ב עיין לחידושינו לעיל דף ד' ע"א במשנה ודו"ק

רש"י ד"ה והתניא וכו' שיהא מגלח בסוף שלשים עכ"ל לשיטתיה אזיל דס"ל לעיל דף ה' ע"א דנזיר עולם לכ"ע מגלח אחת לשלשים יום כ"כ ה' מש"ל ז"ל פ"ג מה' נזירות דין י"ב ד"ה תו וכו' ע"ש

תוס' ד"ה הריני וכו' כלומר לא שנא וכו' עכ"ל באו לאפוקי דלא תימא דתיבת אחת היא מדברי הנזיר דא"כ אינו לשון מיושב דהול"ל בפשיטות הריני נזיר נזירות גדולה וכו' ואע"ג דמתני' שאח"ז קתני הריני נזיר אחת ומחצה וכו' התם משום דבעי למימר ומחצה שפיר מתיישב לשון אחת לכך פירשה דתיבת אחת היא מדברי התנא כאילו אמר אחד זה ואחד זה כלומר לא שנא כי אמר וכו'. ושוב אחרי כתבי הדרי בי מהא דמסיק רבא בסוף הסוגיא שאני התם דהא קתני הריני נזיר אחת וכו' אלמא דתיבת אחת היא מדברי הנזיר וכן לקמן דף ח' ע"א קתני מתני' אם אמר אחת גדולה נזרתי וכו' ע"ש לכך נראה דכוונתם באו לפ' דמתני' או או קתני וק"ל

בא"ד כלומר גדול עלי הנזירות וכו' עכ"ל ק"ק מהא דקתני מתני' לקמן דף ח' ע"א האומר הריני נזיר מלא הבית וכו' אם אמר אחת גדולה נזרתי נזיר שלשים יום וכו' ופירש"י ותוס' והא דאמר מלא הבית כאלו אמר אריכא לי מלתא כמלא הבית וכו' ע"ש והשתא ק' אמאי לא נימא דלעולם מלא חרדל קאמר וגדולה דקאמר כלומר גדולה עלי וטריחא נזירות זו כמלא הבית ובשלמא אי לאו דברי התוס' י"ל דלא שייך לומר טריחא עלי אלא עד דאיכא למתלי בגדולה הימינה דפי' גדולה ר"ל טריחא עלי כמו נזירות גדולה הימינה אבל גבי מלא הבית אם איתא כמלא חרדל קאמר דהוי נזירות כל ימיו תו ליכא גבול אחרינא יותר מזה אבל לשון התוס' לא משמע כן שכתבו כלומר גדול עלי הנזירות וכו' אלמא דפי' גדולה אינה תלויה בנזירות גדולה ותו דס"ס תקשה למ"ד רואין אותה כמלא קישואין דא"כ ודאי איכא גבול אחרינא יותר. ויש מי שישב דלא אמרי' טריחא עלי אלא בנזירות מועטת אבל בנזירות גדולה לא שהרי מילתא דפשיטא היא דטריחא עליו כיון דגדולה אלא ע"כ כוונתו נזירות מועטת ולכך קאמר טריחא עלי והא דפריך והא מכאן ועד סוף העולם וכו' אע"ג דקאמר גדולה כפרש"י במתני' וז"ל אפי' אמר שתהא גדולה מכאן ועד סוף העולם י"ל דמשמע ליה למקשה דמתני' סתמא קתני בין אמר גדולה מכאן ועד סוף העולם בין אמר מכאן ועד סוף העולם ולא אמר גדולה ודו"ק

בא"ד או קטנה כלומר דלא טריחא עלי כלל עכ"ל הס"ד ואח"כ מ"ה ואפי' מכאן וכו' כצ"ל וראיתי להמש"ל ז"ל פ"ג מה' נזירות דין ה' שכתב וז"ל לא ידעתי למאי אצטריכו לטעם זה וכו' ע"ש ונראה דכוונתם דלא תימא כיון דע"כ דפי' קטנה ר"ל קטנה בימים דהיינו פחות מסתם נזירות א"כ גדולה נמי ר"ל גדולה בימים דהיינו יותר מסתם נזירות שהרי קטנה וגדולה הוי דבר והופכו דאי ר"ל גדולה על סתם נזירות ל"ל כלל גדולה לישנא יתירתא הול"ל הריני נזיר ותו לא וכה"ג דייקו התוס' לעיל דף ה' ע"ב ד"ה תנן הריני וכו' ולזה כתבו דקטנה נמי לא טריחא עלי וכו' ולעולם אידי ואידי שלשים יום קאמר ודו"ק שמעתי

ד"ה ואמאי וכו' דיודע הוא שפיר דהעולם יש בו חמש מאות מהלך וכו' עכ"ל והא דפריך מהא דהריני נזיר מכאן ועד מקום פלוני וכו' ולא משני דמיירי דאינו יודע מהלך המקום כמה ימים עיין לה' מש"ל ז"ל פ"ג מה' נזירות דין ה' שתירץ משום דא"כ הו"ל למנקט תרוייהו בחד גוונא או עד מקום פלוני או עד סוף העולם אבל לפי תירוץ רבא דמוקי לה כשהחזיק בדרך ניחא דמכאן ועד סוף העולם לא שייך החזיק בדרך את"ד ע"ש באורך והא דלא תני תרוייהו באומר עד מקום פלוני י"ל נקט סוף העולם לגלויי דמיירי בדלא החזיק. ונראה הא דלא שייך החזיק לאו משום שאינו עולה על דעתו שיחיה ת"ק שנה שהרי ודאי דאיכא מי שאינו יודע זה דהעולם ת"ק אלא ה"ט משום דלא שייך מי שיודע היכן סוף העולם שיחזיק בדרך לילך לסוף העולם

ולעיקר קושייתו נראה לע"ד דל"ק דהתוספות לשטתייהו אזלי בעבר הדף בד"ה וליהוי וכו' שכתבו דקושיית וליהוי כל פרסה וכו' אמתני' דעד סוף העולם פריך אבל אמתני' דעד מקום פלוני כיון דהחזיק בדרך אין בדעתו וכו' ע"ש והשתא ניחא דרבא דמשני שהחזיק בדרך קושטא קאמר כיון דע"כ צריך לאוקמה שהחזיק בדרך מכח קושיית וליהוי כל פרסה וכו' משום דרבא לשיטתיה דמשני על מתני' דסוף העולם שאני התם דקאמר אחת ותי' זה לא שייך אמתני' דעד מקום פלוני שהרי לא קתני אחת וא"כ ע"כ צריך לשנויי שהחזיק בדרך ומהמקשה ודאי לא קשה כלל משום דס"ד דמתני' דעד מקום פלוני סתמא משמע