באר משה (כריף) כח

בד"ה תנן וכו' בשלמא לר' פדא וכו' כצ"ל והשאר נמחק

ד"ה ואת השניה וכו' הא ל"ק דסיפא אתא לאשמעי' דיום שלשים עולה לכאן ולכאן וכו' עכ"ל פי' ואגב סיפא דקתני ואם גילח ביום שלשים תני להאי מציעתא ולא ניחא להו לומר דמציעתא גופה איכא חידושא דמתחיל נזירות שניה בו ביום מידי דהוה אאדם שמקבל עליו נזירות בחצי היום וכו' כי היכי דכתבו הכי גבי בר פדא כמ"ש בסמוך י"ל הא לא הוי חידוש לר' מתנה כיון דס"ל דמקצת היום ככולו בסוף הנזירות א"כ נ"ש בתחלת הנזירות וק"ל

דף ו' ע"א בא"ד דאע"ג דחדשת בסיפא דקתני ואם גילח הא' יום שלשים מגלח השניה יום ששים אלמא דסוף יום שלשים עולה למנין נזירות וכו' עכ"ל פי' ותני מציעתא אגב סיפא וק"ק אמאי לא כתבו עדיפא מינה דחידוש זה עצמו שמעינן ממציעתא גופה דקתני מגלח השניה יום ששים ואחד אלמא ע"כ דמתחיל נזירות שניה ביום שלשים ואחד ועולה סוף יום א' ושלשים למנין נזירות שניה דאל כ הו"ל לגלח השניה יום ששים ושתים וצ"ע

ד"ה ולר' מתנה וכו' מודה דמקצת היום מהני להתחיל נזירות שניה מידי דהוה וכו' ואיכא קצת חידוש דס"ד וכו' עכ"ל גם בכאן ק"ק דזה נמי שמעינן ממציעתא דקתני מגלח השניה יום ששים וא' אלמא דסוף יום שלשים ואחד מהני להתחיל נזירות שניה ואפי' דכבר נהג נזירות וכו' דאל"כ הו"ל לגלח השניה יום ששים ושתים וצ"ע

ד"ה נטמא וכו' וסיפא דקתני נטמא יום ק' וא' גזרינן אטו יום ל' דסתם נזירות שהוא יום תגלחת מן התורה וכו' עכ"ל כצ"ל היינו דאם גילח יום שלשים בדיעבד יצא מפני מקצת היום ככולו והא דלא גזרו אטו יום מאה וסותר הכל שהרי יום מאה נמי היכא דגילח בדיעבד יצא מה"ט גופיה דמקצת היום ככולו וא"כ הוי נמי יום תגלחת י"ל דלא רצו להחמיר כולי האי אלא סותר שלשים לבד אטו יום שלשים אבל ראיתי להרע"ב לקמן פ"ג משנה ד' שכתב דגזרו אטו יום מאה ומ"מ לא החמירו כ"כ וכו' ע"ש ועיין מה שהק' עליו התי"ט ז"ל

רש"י ד"ה תנן וכו' ואי קשיא לך וכו' עכ"ל אע"ג דלעיל דף ה' ע"ב ד"ה דקסבר וכו' כתב רש"י דאיכא בין ר' מתנא ור' פדא אם נטמא ביום שלשים דלר' מתנא תוך מלאת קרינן ביה וכו' אלמא דלא אמרי' מקצת היום ככלו לענין דאינו סותר וכ"כ התוס' ד"ה נטמא וכו' צ"ל דרש"י הכא לפי א"נ שכתב לעיל דלפי הך א"נ ישתנה הדין לרב מתנא ולא הוי תוך מלאת כיון דמקצת היום ככלו וכ"כ אורח מישור ז"ל ומיהו לגבי בר פדא ע"כ דלא ישתנה הדין אלא דאף לפי' הך א"נ אכתי קאי אנפקותא א' דאם נטמא ביום ל' אחר מלאת קרינן ביה ואינו סותר ולא אמרי' נעשה כאומר שלמים דאל"כ אמאי הוצרך רש"י לומר א"נ הא אכתי איכא אנפקותא ראשונה גופה להפך והא דלא ניחא ליה לרש"י לומר איפכא דלפי א"נ ישתנה הדין לר' פדא אבל לר' מתנא לא ישתנה משום דע"כ לר' פדא הדין דין אמת דאל"כ מאי פריך הכא תלמודא וכמו שהק' רש"י גופיה לקמן ד"ה אלא לאו וכו' ודו"ק

ע"ב תוס' בד"ה שומע וכו' כמניז יהיה עכ"ל וכ"כ במקובצת וז"ל דהכי משמע כמנין יהיה גדל פרע עכ"ל ע"ש ונראה הא דהוכרחו לזה לאו משום דר' מתנא מפיק לה מיהיה דא"כ אינו מוכרח שהרי לר' פדא דאתי כר' יונתן ע"כ דר' יהונתן לאו אנזיר נזיר סמיך כדיליף ר' פדא שהרי אינו רמוז כלל בדברי ר' יהונתן ומה"ט פריך תלמודא ואימא שבת ואימא שנה ולא משני דר' יהונתן סמך אנזיר נזרו וכו' אלא נראה משום דהוק' להו דהיכי קאמר אין גידול שער פחות משלשים שהרי ע"כ בז' ימים מתגדל השער כמ"ש רש"י לעיל בד"ה אלא לאו וכו' וז"ל וקים להו לרבנן דאין שער מתגדל וכו' בפחות מז' ימים וכו' עכ"ל ודו"ק. ומיהו בירושלמי משמע לאו משום כמנין יהיה סמיך דלבתר דאייתי דרשות כמנין יהיה מסיק ואית דבעי נשמעינה מהכא גדל פרע שער ראשו כמה גידול שער פרע שלשים יום ע"ש

ד"ה מאי לאו וכו' ולא אצטריך דרשא דיהיה וכו' עכ"ל אע"ג דדרשא דיהיה אסמכתא היא כדכתי' לעיל משם הרמב"ם והמקובצת הכי קאמרי ולא אצטריך דרשא דיהיה לאסמכתא ודו"ק ועיין להתוס' בחולין דף קי"ז ע"א ד"ה אמר ר' ינאי וכו' שכתבו דקרא אסמכתא ואפ"ה עביד התם בגמ' צריכותא ע"ש

בא"ד ולר' פדא צ"ל תנאי היא עכ"ל דע דלפי הדרך שכתב כללי הגמ' שבס' יבין שמועה דף י"ט ע"ב ע"ש והזכירו ה' שע"ה ז"ל הלכות גירושין דף ק' ע"ג ד"ה עור וכו' ע"ש יתישב נמי הכא דהכי פריך לימא כתנאי פי' והל"ל הלכה כפלוני ומשני משום דאיכא לפרושי כ"ע וכו' והלכך לא שייך לומר הלכה בפלוני כיון שאינו מבואר כ"כ דפליגי בהכי ודו"ק ק ועיין לחידושינו פ"ק דקמא דף י"ב ע"א גבי כ"ע עבדא כמקרקעי דמי וכו' ע"ש

רש"י ד"ה אלא לאו וכו' ואי קשיא וכו' דילמא אתי למעבר על נזיריה וכו' עכ"ל ק"ק תינח ללישנא קמא שכתב רש"י לעיל דגרסי נעשה וכו' והוי מדרבנן והילכך לא נזור אבל לפי ל"א שכתב דגרסי' באומר שלשים וא"כ מדאורייתא צריך לגלח ביום שלשים ואחד כמ"ש התוס' לעיל ד"ה אמר לך ר' פדא וכו' א"כ אמאי לא מתרץ ה"נ באומר שלשים והילכך סותר הכל וכ"ת א"כ היינו סיפא דקתני הריני נזיר שלשים וכו' י"ל באומר שלמים ותרי גווני קתני דכה"ג נמי משני לעיל באומר שלמים וי"ל כיון דאם גילח בדיעבד יום שלשים יצא כדאמרינן לעיל הילכך אם נטמא נמי יום שלשים חשבינן ליה כמו דיעבד משום כי היכי דלא אתי למעבר על נזרית ועוד י"ל דאי באומר שלשים א"כ תקשי מ"ט דר"א דאינו סותר אלא ז' אבל אי אמרי' נעשה א"ל דר"א לא גזר והילכך הקשה רש"י שפיר ודו"ק

ד"ה תנן וכו' ואפי' לר' פדא וכו' שלמים משמע עכ"ל ק"ק אמאי הוצרך לומר שלמים משמע שהרי בלא"ה כיון דר' פדא לית ליה מקצת היום ככולו א"כ הוי תוך מלאת וסותר הכל וראיתי לה' א"מ ז"ל שהגיה ואפי' לר' מתנא וכו' אבל קשה א"כ מאי פריך תלמודא לר' מתנא וה' א"מ תירץ משום דר' פדא ס"ל דלר"א אם מלאת קאי אסתם נזירות אפי' אי הוי מקצת היום ככלו וא"כ סותר שלשים ואמאי קאמר ר"א סותר ז' וכמ"ש התוס' וכו' את"ד ע"ש והוא דחוק דפשטא דתלמודא משמע לפי פירש"י דר' מתנא נשאר בתיובתא תו ק"ק ס"ס היכי מצדד תלמודא ואי ס"ד סבר ר"א