באר משה (כריף) רפט

ד"ה והאי תנא וכו' היכא דאינו שוה בכל מנ"ל וכו' עכ"ל אבל השוה בכל קושטא הוא דלא דחי כדק' ולטעמיך דקי"ל בעלמא דלא דחי וכו' וק"ל

ע"ב גמ' אמר ר' מיקל וכו' מתיבי המעביר וכו' הרי זה לוקה וכו' ק"ק דבפ"ק דתענית די"ג ע"א גבי תכפוהו אבליו תניא הכביד שערו מיקל בתער וכ' התוספות שם ד"ה הכביד וכו' וזל פי' דרך חתיכות אבל לא כדרכו דרך גילוח מדקאמר מיקל ולא קאמר מגלח עכ"ל וכן כתב רש"י שם ד"ה מיקל בתער דשקיל פורתא מנייהו עכ"ל וכה"ג כתבו גם כן ריש פ"ק דמכלתין דף ד' ע"א גבי נזיר עולם דקתני מתניתין הכביד שערו מיקל בתער וכ' התוספות ולא מגלח לגמרי וכו' עיין שם וכ"כ נמי במקובצת שם וז"ל דוקא מיקל שמגלח מקצת שערו אבל כל שערו לא דלשון מיקל משמע הכי עכ"ל עיין שם אם כן מאי פריך הכא שהרי כיון דרב קא' מיקל משמע דאינו גילוח גמור אבל ברייתא קתני מעביר משמע גילוח גמור מיהו רש"י לעיל פ"ק פי' גילוח גמור עיין שם אבל לפי' התוספות קשה וכמו כן ק' גם כן מהא דפריך פ"ג דמ"ק די"ז ע"ב מהך ברייתא דתכפוהו אבליו דקתני הכביד שערו מיקל בתער אהך דת"ר כל אלו שאמרו מותר לגלח במועד מותרין לגלח בימי אכלן דמוקי לה בשתכפוהו אבליו ופריך מאי אריא כל אלו אפילו כ"ע וכו' עיין שם ומאי פריך אימא כ"ע דוקא מיקל ולא גילוח אבל הנך גילוח גמור כדקתני אלו שמגלחין במועד תו ק"ק דעל הך ברייתא דקתני מיקל בתער קאמר עלה ר"ח בתער ולא במספריים וכן מתניתין דריש פ"ק דלעיל דקתני גבי נזיר עולם דמיקל בתער כ' עלה במקובצת שם וז"ל דוקא תער ולא מספריים ע"ש ואלו גבי רב הכא דקא' האי לישנא עצמו מיקל בתער וע"כ דר"ל להיפך מספריים כעין תער ולא תער ממש כדמסיק וצ"ע

שם אמר ר' יוחנן וכו' מתיבי וכו' הא דלא מוקי לברייתא במספריים שהרי לר' יוחנן במספריים נמי אסור כמ"ש התוספות ד"ה אמר רב וכו' ואם כן אימא דבתער לוקה מדאורייתא ומספריים מדרבנן י"ל דר' יוחנן וברייתא חד לישנא הוא דנקטו מעביר משמע דבחד גוונא מיירו אבל רב ק מיקל ולא נקט מעביר וק"ל

רש"י ד"ה לעולם אצטריך וכו' ואי אמרת נמי דהאי זקנו משום וכו' כצ"ל

בא"ד וראשו ללאו גרידא ולעשה ולא תעשה דנזיר עכ"ל כצ"ל

תוס' ד"ה ולמאן דמוקי וכו' לחנם פי' הש"ס כן דבדידיה קיימינן וכו' כצ"ל

בא"ד מראשו דנזיר לא נפקא וכו' כצ"ל

ד"ה הר"פ וכו' ולכך חמורה לו דלא תעשה וכו' כצ"ל

בא"ד וא"ת נילף מתרוייהו במה הצד וכו' עכ"ל מכאן קשה ע"ד התוספות פ"ג דברכות ר"ך ע"א ד"ה שב ואל תעשה וכו' שלא הרגישו בקושיא זו שתחול על דבריהם שם ולא שייך תירוצם דהכא וכבר כתבנו לקושיא זו לעיל ריש פרק כ"ג ונזיר דמ"ז ע"א במשנה גבי אבל מטמאין למת מצוה וכו' ע"ש

בא"ד וכה"ג אמרינן בפרק שלוח הקן וכו' לידחי לא תעשה ועשה וכו' עכ"ל וכן כתבו התוס' פ"כ דמציעא ד"ל ע"א ד"ה אין עשה וכו' ועיין למהרש"א שם ועיין להרב שע"ה זל הלכות נדרים דף ן' ע"ב ועיין להרב שושנים לדוד לעיל פ"ו משנה ה' ד"ה בתגלחת וכו' ע"ש

ד"ה אמר רב וכו' רבי יוחנן אף במספריים אוסר דמשמע וכו' כצ"ל ר"ל דלא אשכחנא ליה לרבי יוחנן שהתיר מספריים כמו שהתיר רב משמע דפליג ואוסר אף במספריים וק"ל

דף נ"ט ע"א גמ' ותנא קמא וכו' מבעי ליה לכדתניא וכו' פי' כיון דקרא אצטריך לשלא ילבש איש וישב וכו' ולא להעברת בית השחי אם כן אינה דאורייתא מיהו ראב"י דדריש שלא יתקן איש בתיקוני אשה אפשר דהעברת שיער בית השחי חשיב נמי בכלל תיקוני אשה דקרא וה"ל אסור מדאורייתא מיהו מפירש"י שכתב שלא יכחול ושלא יפרכס בבגדי צבעונים של אשה ולא כתב נמי העברת שיער משמע דהעברת שיער אינם בכלל תיקוני אשה ואינם אלא מד"ס וכ"ה דעת הכ"מ זל בפשיטות פי"ב מה' עכו"ם דין ט' שעל דברי רבינו שכתב העברת שיער אינה מדאורייתא כ' וז"ל ויש עוד טעם לדבר דלראב"י שמשנתו קב ונקי לא מפרש קרא אלא לענין שלא תלבש האשה כלי זיין וכו' עכ"ל עיין שם מיהו ראיתי להרא"ם פרשת תצא בפסוק לא ילבש גבר ד"ה דבר אחר וכו' דס"ל בפשיטות לאידך גיסא דלראב"י העברת שיער בית השחי מדאורייתא ובכלל תיקוני אשה דקרא שכתב וז"ל וההיא אדר' יוחנן דפ"ב נזירין דקאמר המעביר בית השחי לוקה כראב"י והך דתניא מד"ס כת"ק דראב"י עכ"ל וכ"ה נמי דעת מהרש"ל בפרק החולץ רמ"ח ע"א בד"ה לא עשה רגליו וכו' עיין שם

ודע דמ"ש הכ"מ ז"ל דראב"י משנתו קב ונקי וכ"כ עוד שם דין י' וז"ל ופ' רבינו כראב"י דמשנתו קב ונקי וכו' עכ"ל דבריו סותרים למ"ש הוא עצמו פ"ב מה' בית הבחירה דין י"ח שכ' וז"ל ואע"ג דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי אפשר ה"מ במשנה אבל לא בברייתא עכ"ל ועיין שם לה' מש"ל ז"ל ועיין לה' יד מלאכי ז"ל אות מ"ס סי' תט"ו שלא הזכיר דברי ה' מש"ל זל ע"ש

שם זמן יש לו כל זמן שהוא גדל נושר וכו' דחזייה לר' יוחנן דלית ליה איכא למימר נמי מחמת שגדל יותר נשר מאליו מיהו אפשר דאינו נושר מאליו אלא אותו היתרון שגדל יותר ממה שיוכל לסובלו ושו"ר כן בהדיא במקובצת וז"ל גבול יש לו וכו' כל היתרון הגדל נושר וכו' עכ"ל ע"ש

רש"י ד"ה מהו לגלח במספריים וכו' עכ"ל נקט מספרים ולא תער עיין לתוס' ד"ה בעי מניה וכו' ומה שאכתוב שם

ד"ה בר פחתי בנו של ת"ח עכ"ל נראה מפירושו דר' חייא קרי לרב בר פחתי כלומר בנו של ת"ח ולשון פחתי כמו הקריבהו נא לפחתך (מלאכי א) שהוא לשון שררה ומלכות ומאן מלכי רבנן ולא ניחא ליה לפרש פחתי שם חכם משום דפשטא דתלמודא משמע דר' חייא עצמו הוא שהשיב לרב ולא אחד אחר וק"ל

ד"ה נזיר מהו לחוך בבית השחי בידו וכו' עכ"ל נ"ל דתיבת נזיר של קביעתם ט"ס הוא והנה מה שנקט רש"י בית השחי ולא בית הערוה וכן בדבור שאח"ז לא הזכיר נמי אלא בית השחי לכאורה נראה משום דבית הערוה בלא"ה אסור משום הרהור אבל זה אינו שהרי לעיל בבעיא מהו לגלח נקט נמי בית השחי והתם ודאי הבעיא גם אבית הערוה אלא ודאי דרש"י חדא