באר משה (כריף) רמח

עצמות מרוב הבנין כלומר אעפ"י דליכא רוב מנין ולא רוב בנין עכ"ל ולא ידעתי מי הכריחו ונראה משום דקתני סיפא ורוב בניינו ורוב מניינו אעפ"י שאין בהם רובע משמע דרוב בנין לחוד סגי בלא רובע א"כ היכי קתני רישא רובע מרוב הבנין וכו' דכיון דאיכא רוב ל"ל רובע לכך פי' דרישא ה"ק רובע אעפ"י דליכא רוב ונראה דהכונה ליכא רוב שלם מיהו איכא קצת מכל עצם ועצם של הרוב כגון שנשתברו עצמות של רוב ורובע זה מהם קצת מכל עצם ועצם וזהו דקתני מרוב הבנין כלומר מעצמות של רוב הבנין אעפ"י דליכא רוב שלם וזהו ע"ד מה שפירשו התוס' לעיל במתני' גבי חצי קב עצמות ע"ש וזהו כונת הכ"מ ז"ל בפירושו הראשון אבל מה שפי' עוד לפי דקדוק דברי רבינו דאעפ"י שאינו מרוב הבנין כלל אלא משאר עצמות זולתם וכו' ע"ש והיינו משום דרבינו בדין ט' כתב שאר עצמות המת וכו' ולפ"ז לא ידעתי לכוין לשון המשנה דקתני מרוב הבנין היכי מתיישב דמשמע דבעי רוב בנין גם יש לתמוה על הרב כ"מ ז"ל שלא כתב הכרח לרבינו ועיין לחידושינו לעיל דף ן' ע"א בתוס' ד"ה רבא אמר וכו' ודו"ק

ועיין להרע"ב בפ"ב דאהלות משנה א' ד"ה מרוב הבנין ופ"ק דעדיות משנה ז' ד"ה וב"ה ועיין להרב חזון נחום פ"ב דאהלות ודו"ק. עוד כתב הכ"מ ז"ל לדעת רבינו דר' יהושע דאמר יכולני לפ' וכו' לפי האמת אינו מפרש כן וכו' ע"ש וק"ק לפ"ז דא"כ לפי האמת מאי איכא בין ב"ה לב"ש וצ"ע

שם גמ' הואיל וישנן במפרקי ידים וכו' נראה דר"ל ולכך רוב מנין הוי חשוב משום דידים ורגלים הם נמי עיקר צורך הגוף ומיהו חשבון הרוב בעי נמי עד דאיכא עשרה בקורסל ולא חש לפרש ודו"ק

שם שמאי אומר וכו' עיין לה' יד מלאכי ז"ל אות בי"ת סימן ת"ך

שם גמ' שאני שמאי דמחמיר וכו' עיין להכ"מ ז"ל פ"ו מה' נזירות דין ב' שתמה על רבינו דפסק בפשיטות או שדרה או גלגלת ועיין בפ"ב מה טומאת מת דין ח' מ"ש מהר"י קורקוס ועיין לה' תי"ט פ"ב דאהלות משנה א' ד"ה והשדרה וכו' שתמה עליו מאי אולמיה האי דחייה וכו' ע"ש. ואחר המחילה תימא על תמיהתו שהרי מהר"י קורקוס כתב בהדיא כיון דלא אשכחן פלוגתא לחדושי פלוגתא וכו' מה"ט הוא דלא חיישינן להך דחייה לענין שדרה וגלגלת כי היכי דלא לחדש פלוגתא אבל לענין עצם א' דפליגי תנאי להדיא על שמאי ודאי דנקטינן כמשמעות הדחייה דמשמע דלית הלכתא כוותיה וכ"כ הר' חזון נחום ז"ל פ"ב דא דאהלות וזה ברור ועיין לה' שושנים לדוד שכ"כ נמי ע"ש

ולעיקר קושיית הכ"מ ז"ל על רבינו לכאורה היה נראה לו' דס"ל לרבינו כיון דר' קאמר לבר קפרא לא תשנה רביעית דם בחזרה וכן נמי ר"ש הכי ס"ל דר"ע לא חזר ברביעית דם כוותייהו נקטינן וא"כ ע"כ דששה דברים דקתני היינו או שדרה או גלגלת ומיהו זה אינו דא"כ היכי פסק רבינו פ"ד מה' טומאת מת דין ד' דעצם כשעורה שנחלק לשנים טמא וכתב הכ"מ דפסק כר"ע ע"ש שהרי כיון דע"כ דר"ע חזר בו מעצם כשעורה דחשיב בהך ששה דברים שהרי כיון דמרביעית דם הוא דלא חזר הא בכולהו חזר גם אין לומר כיון דע"כ דס"ל לרבינו דגבי עצם כשעורה לא חזר בו ר"ע ולהכי פסק כמותו כמ"ש הכ"מ אם כן ממילא ע"כ דהששה דברים הם או שדרה או גלגלת וא"כ מאי ק"ל להכ"מ זל דזה אינו דסוף סוף היא גופה קשיא על רבינו מנ"ל בפשיטות דר"ע לא חזר בו בעצם כשעורה שהרי תלמודא דקא' דר"ע לא חזר אינו אלא כדי לדחות הפשיטות אבל לפי המבעה אין ה"נ דחזר בכלהו הששה וממילא דשדרה עם הגלגלת קתני כדפריך ז' הוו וכו' וא"כ כיון דנשארה בבעיא אימא דחזר בכולהו אבל לפי דברי מהר"י קורקוס א"ש כיון דמשמע ליה לרבינו או שדרה או גלגולת א"כ ע"כ לא חזר בחד מנייהו דאל"כ הוו ז' וס"ל לרבינו דמסתמא לא חזר מעצם כשעורה ואיהו הוא דלא קאמר לה משום דאיתנהו ביה תרי טעמי חדא דיחיד פליג עליה ועוד דאין נזיר מגלח על אהלו כדקאמר תלמודא וק"ק כיין דס"ל לרבינו דגבי עצם כשעורה הוא דלא חזר אבל בהינך חזר א"כ היכי כתב הכ"מ ז"ל ריש פ"ד מה' טומאת מת דין א' גבי רביעית דם דפסק רבינו טהור דפסק כחכמים שהרי ת"ל אפי' ר"ע דפליג חזר בו וכן גבי אבר מן החי דין ב' דפסק רבינו טהור כתב נמי הכ"מ ז"ל דפסק כחכמים וכ"כ ג"כ פ"ז מה' נזירות דין ב' וכ"כ נמי גבי שדרה וגלגלת ות"ל דאפי' ר"ע חזר בו ואמר טהור וכעת צ"ע

שם גמ' בעי רמי בר חמא רובע עצמות מן שדרה וגלגלת מאי וכו' ק"ק לפי מ"ש התוס' לעיל במתני' דף מ"ט ע"ב ד"ה ועל חצי קב וכו' וז"ל וליכא לפרושי חצי קב משאר עצמות שאינו מרוב בניינו וכו' ע"ש א"כ אמאי לא מבעיא ליה ברובע עצמות דאיברין גופייהו וכגון מרוב בניינו דחשיבי משאר איברין שאינו מרוב בנין ויש ליישב דכוונתם להק' אתלמודא גופיה מנ"ל דמתני' מיירי מרוב בניינו ומ"מ הו"ל להביא ראיה לפי' דמיירי מרוב בנין מתלמודא דהכא ועיין לחידושינו בתוס' לעיל

ומיהו מפירש"י בסמוך דף נ"ג ע"א בד"ה אין ה"נ וכו' משמע דס"ל דקושטא הוא דחצי קב דמתני' מיירי נמי בשאר עצמות דלא כהתוס' לעיל שכתבו וז"ל ש"מ דלכ"ע חצי קב בעי' בין בשאר עצמות בין וכו' עכ"ל אלמא דמתני' מיירי בשאר עצמות וכן משמע דעת הרמב"ם פ"ו מה' נזירות דין ב' וא"כ אמאי לא מבעיא ליה ברובע עצמות ברוב בנין ול וצ"ע ועיין מה שאכתוב עוד ברש"י לקמן ודו"ק

רש"י ד"ה שהרי לימודו בידו וכו' עד שיהא חצי לוג עכ"ל כצ"ל

רש"י ד"ה ליתני וכו' מן השדרה של שני מתים וכו' ע"כ לא ידעתי מי הכריחו לפרש כן משדרה של שני מתים ולא פירש בפשיטות מן השדרה דקתני מתני' גופה ואעפ"י דהכי משמע ממאי דמסיק תלמודא בתר דשמעה מר"ע וכפירש"י בסמוך מ"מ אתלמודא גופיה ק' ותו ק' אמאי הוצרך רבא לומר ת"ש השררה והגלגלת וכו' בפשיטות הו"ל למפשט מדקתני חצי קב וא"א ליתני נמי רובע מן השדרה וכו' ולמאי הוצרך למייתי השדרה והגלגלת ואי משום דאיכא למימר דקתני חצי קב שאינו מן השדרה וה"ה רובע מן השדרה א"כ השתא נמי נימא דקתני השדרה והגלגלת אף שאין בה רובע וה"ה רובע הבא ממנה ובשלמא לפי' התוס' דקס"ד דליכא שדרה שאין בה רובע ופשיט דל"ל למתני שדרה וגלגלת דמשמע שלימה